החוצפה והצביעות של פרשנים ופוליטיקאים. הימין ונתניהו לא נלחמים על ארץ ישראל אלא על קולות. מעניין ביותר על מה נלחמים בשמאל - בהחלפת השלטון באמצעות הכפשות? ראיונות שירה בציבור? הקולות לא מעניינים אותם רק מיזוגים כנסים, משרות שרים בממשלה וגם ארץ ישראל. לעומת זאת הימין מעוניין רק בהישרדות ושהשבט לא ידיח אותם. הימין ברוב חוצפתו מצרף כהניסטים לכנסת אבל לשמאל לא מפריע שלערבים יש נציגים שמזדהים עם חמאס, עם אבו מאזן, עם אויבי ישראל ועם שונאי ישראל השואפים להשמדתה. אז אם הדמוקרטיה בישראל יכולה להכיל את אויבי ישראל בכנסת נתגבר גם על קיצוניים מימין. ובאשר לקולות לא לשכוח שהסכם אוסלו הנוראי הושג בשל שני קולות שערקו מהימין עבור משרות בממשלה של רבין. ולא לשכוח שבזמן שגנץ שכב בבוץ ובמארבים לפיד קיבל טיפולי איפור בטלוויזיה ושאל איפה הכסף... שמגיע לי מבנק הפועלים. זה הקסם של הקומבינות בפוליטיקה, שאחרי המילים היפות מסתתר אגו, שליטה ורצון להצליח.
