מחקר בינלאומי שבוצע לאחרונה על-ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהאוניברסיטה הציבורית "קינגס קולג' לונדון" שבבריטניה, חקר את המשמעות של ההקשבה בעולם העבודה ומצא כי מנהלים שנוטים להאזין בקשב רב יותר לצרכי עובדיהם תרמו לשיפור היצירתיות שלהם, ואילו מנהלים הקשיבו לעובדים במפגשים ביניהם או זייפו הקשבה, פגעו בפרודוקטיביות של עובדיהם. המחקר, בו השתתפו כ-700 נחקרים, כלל סקרים וניסויים שהראו שעובדים שחשו שיש מי שמקשיב להם נטו לדרג את עצמם במהלך עבודתם כיצירתיים יותר, כפוריים יותר מבחינת תפוקה והעבודה שלהם הייתה איכותית יותר.
במסגרת אחד הניסויים במחקר, שהקיף בסך-הכל 700 נחקרים, הציבו החוקרים מסך מהבהב מול מנהל בפגישת עבודה בחברת פרסום, מבלי שהעובד היה מודע לקיומו. העובדים נדרשו להפיק סיסמאות (סלוגנים) יצירתיות, רבות ככל האפשר, עבור השקת קמפיין למוצר. מהמחקר עולה כי עובד שדיבר אל מנהל שדעתו הוסחה על-ידי המסך העלה לאחר הפגישה מספר נמוך של רעיונות יצירתיים, בהשוואה לעובד שדיבר אל מנהל שדעתו לא הוסחה. בנוסף, כשהעובדים-נבדקים נשאלו לגבי איכות ההאזנה של המנהלים שלהם, המנהלים שדעתם הוסחה במסגרת הניסוי קיבלו ציון נמוך על "איכות ההקשבה".
ד"ר דותן קסטרו מביה"ס פדרמן למדיניות ציבורית וממשל האוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר, סיכם ואמר כי "כאשר עובד מרגיש שמקשיבים לו זה מגביר את תחושת הביטחון שלו במקום העבודה. העובדים לא מבזבזים אנרגיה על החשש והספקולציות לגבי איך המנהל שלהם עשוי להגיב למה שהם אומרים או עושים, ולכן יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי ולממש את היצירתיות שלהם".
פרופ' פרדריק אנסל, חוקר מוביל נוסף במחקר, מבית הספר למנהל עסקים של "קינג קולג' לונדון", הוסיף: "הבנו באמצעות המחקר שאם מנהלים רוצים להשתמש בכוח ההקשבה של עובדיהם כדי לשפר את היצירתיות שלהם אסור להם לזייף הקשבה, כלומר לא להעמיד פנים שמקשיבים כשלא. מנהלים חייבים לתת לעובדים שלהם את מלוא תשומת הלב, לוודא שהעובדים יודעים שמוענקת להם תשומת לב רבה ולדעת שהסביבה שבה הם בוחרים מאפשרת לקיים זאת".
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
