פייסבוק הציעה לפוליטיקאים ברחבי העולם השקעות ותמריצים, אם יפעלו למענה נגד חוקים שיגבילו את פעילותה משיקולים של אבטחת מידע. כך חשף אמש (מוצ"ש, 2.3.19) העיתון הבריטי גארדיאן, על בסיס מסמכים של החברה שנכתבו לאחר פגישת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בתחילת 2013.

לדברי העיתון, מדובר בפעילות שתדלנות סודית עולמית, שנערכה במקביל בארה"ב, כל 28 מדינות האיחוד האירופי, קנדה, הודו, וייטנאם, ארגנטינה, ברזיל ומלזיה. ההבטחות לפוליטיקאים חצו לכאורה את הגבול הפלילי, שכן ניתן לטעון שמבחינתו של פוליטיקאי - היכולת להציג הישגים בדמות השקעות של פייסבוק, היא טובת הנאה משמעותית.

פייסבוק פעלה מול פוליטיקאים ברחבי אירופה, במאמץ אסטרטגי למנוע או לרכך חקיקה בתחום אבטחת המידע. בין היתר טענו גורמים בחברה, כי ראש ממשלת אירלנד דאז, אנדה קני, אמר בשנת 2013 שארצו תוכל להפעיל השפעה ניכרת כאשר תשמש כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי במחצית השנייה של אותה שנה; נציג אירלנד הוא הקומיסר האירופי לענייני אבטחת מידע.

מזכר של פייסבוק מתאר את ההערכה שהביע קני להחלטתה של פייסבוק למקם את המטה שלה בבירה דבלין (בעיקר משיקולי מס), ואומר שחוקי אבטחת המידע שתוכננו באותה עת היוו "איום על משרות, יזמות וצמיחה כלכלית באירופה". עוד נאמר בו, כי אירלנד עומדת להיות הנשיאה התורנית של האיחוד, ולדברי קני תהיה לה הזדמנות להשפיע על ההחלטות בנושא זה - למרות שהמדינה העומדת בראש האיחוד אמורה לשמור על אוביקטיביות. קני סירב להגיב. פייסבוק אמרה, כי מדובר במסמכים המצויים תחת איסור פרסום בבית המשפט בקליפורניה, פרסומם מהווה הפרה של צו משפטי והם הוצאו מהקשרם.

החברה השתמשה באוטוביוגרפיה של מנהלת התפעול, שריל סנדברג, כמסר פמיניסטי מול נציבות בכירות באיחוד האירופי שלדעתה היו עוינות כלפיה. במקביל, היא איימה שלא להשקיע במדינות שלא יעבירו חוקים ידידותיים כלפיה. סנדברג התייחסה ב-2013 לחוקי אבטחת המידע האירופיים כאיום קריטי על החברה ותיארה את הקרב הקשה שפייסבוק מנהלת נגדם, מעלים המסמכים.

המזכר נכתב בידי מארן לוין, מנהלת בכירה בפייסבוק. היא מונה עשרות פוליטיקאים ברחבי העולם כמי שפייסבוק מבקשת להשפיע עליהם. בין השמות: נשיא הודו דאז, פרנאב מוקרג'י; מישל בארני, הממונה כיום באיחוד האירופי על המו"מ בנושא הברקזיט; ושר האוצר הבריטי דאז, ג'ורג' אוסבורן. לדברי לוין, אוסבורן נפגש עם סנדברג וביקש שפייסבוק תשקיע במיזם היי-טק של ממשלת בריטניה, וסנדברג השיבה שתשקול את הבקשה; היא ביקשה במפורש, שבתמורה לכך תהיה בריטניה "עוד יותר פעילה וקולנית בדיון על חוקי אבטחת המידע האירופיים ותסייע בעיצובם". אוסבורן ביקש מידע נוסף ואמר שישקול כיצד להיות מעורב יותר בנושא, ואף הציע לארח במשרד האוצר אירוע השקה לספרה של סנדברג - אירוע שאכן התקיים באביב 2013. אוסבורן הגיב באומרו, כי הפגישה הייתה חלק מתפקידו וכי לא נענה לבקשתה של סנדברג שכן הוא לא הסכים איתה. לדבריו, לא היה פסול בקידום הספר, שהעביר מסר חשוב של העצמה נשית וזכה לתשבחות רבות.

כאמור, המזכר מגלה שהספר שימש את פייסבוק ככלי במאבקה נגד האיחוד האירופי. הדבר בלט במיוחד בפגישה עם ויויאן רדינג, הנציבה רבת-העוצמה לענייני משפט, זכויות אדם ואזרחות, אשר מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב חוקי אבטחת המידע. לוין מציינת, כי רדינג נכחה בארוחה לכבוד הספר ולאחר מכן התקיימה פגישה איתה. אולם בעוד סנדברג קיוותה שתוכל ליצור מכנה משותף עם רדינג בנושא קידום נשים לצמרת העסקית, התברר שהתוצאה הייתה הפוכה.

לדברי גארדיאן, הפגישות בדאבוס היו רק קצה הקרחון של פעילות פייסבוק נגד הגבלות חוקיות עליה. נציגי החברה הבטיחו לפוליטיקאים בקנדה ובמלזיה להקים מרכזי מידע במדינות אלו וליצור משרות, בתמורה לתמיכתם בחוקים ידידותיים כלפיה. כאשר נציגיה של קנדה הגיבו בהיסוס, "שריל נקטה בגישה תקיפה וציינה שההחלטה על הקמת המרכזים עומדת ליפול בקרוב. היא אמרה, כי אם ממשלת קנדה לא תספק לנו בטוחות בנושא החקיקה, יש לנו חלופות אחרות". על-פי המזכר המתאר פגישה זו, בסופו של דבר קיבלה פייסבוק את ההבטחות שביקשה; לא נאמר בו האם היא הקימה בתמורה מרכז מידע בקנדה.