הפרויקטים להעדפת תחבורה ציבורית במטרופולין תל אביב מתעכבים שנים רבות, בשל העדר תיאום בין האחראים עליהם. התוצאה היא, שהיקף השימוש בתחבורה הציבורית נותר קטן, היקף השימוש ברכב פרטי גדל ובעיית עומס התנועה בכבישים הולכת ומחריפה. כך קובע (יום ד', 13.3.19)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל עומדת על 16 קמ"ש, לעומת 25 קמ"ש בערים המפותחות. בשנת 2012 החליט
משרד התחבורה לקדם את פרויקט "מהיר לעיר" - העדפה לאוטובוסים במטרופולין תל אביב. במסגרת הפרויקט אמורה לקום רשת רציפה של נתיבי העדפה עירוניים ומטרופוליניים בכבישים לתחבורה ציבורית. בשנת 2016 נחתמו הסכמים לניהול, לתכנון ולביצוע עבודות בתחומי הרשויות המקומיות, במסגרת פרויקט "מהיר לעיר", עם 17 רשויות מקומיות במטרופולין.
לצד זאת, בדק המבקר את פרויקט הנתיבים המהירים - פרויקט תחבורתי לאומי, אשר יפעל באופן דומה לאופן הפעלתו של הנתיב המהיר בכביש 1 - אשר נועד להפחית את מספר כלי הרכב הנכנסים למטרופולין, וזאת באמצעות עידוד השימוש בתחבורה ציבורית ונסיעות משותפות, יצירת עדיפות לתח"צ ושיפור הנגישות למשתמשי התח"צ. הפרויקט המתוכנן כולל שני נתיבים מהירים במטרופולין ת"א - בין ראשון לציון לנתניה (בכבישים 2 ו-20) ובין מחלף קסם למחלף גלילות (בכביש 5) - ומתקני "חנה וסע" במרכזי תחבורה.
אף שכבר בשנת 2012 הועלה הצורך בקידום תוכנית להעדפה לתחבורה ציבורית, הרי שבשנת 2015, התוכנית להעדפת תח"צ הייתה רק בשלב הפיתוח. ההסכם עם הרשויות המקומיות בפרויקט "מהיר לעיר" אינו מעניק למשרד התחבורה יכולת אכיפה כלפיהן, והן יכולות לפרוש ממנו בכל עת. אורך הנתיבים המועדפים לתחבורה ציבורית, הוא בפועל כמחצית בלבד מן התכנון. העובדה שדווקא ברשויות המרכזיות במטרופולין נתיבי ההעדפה קצרים במיוחד, פוגעת בתועלת הגלומה בכלל התוכנית.
רשויות רבות לא שיתפו פעולה עם קידום התוכנית ונמנעו מלחתום על ההסכמים: חלקן דחו את התוכנית כבר בשנת 2015, חלקן חזרו בהן מהסכמתן לתוכנית לאחר כשנה וללא נימוקים לאחר שהוצגה בפניהם תוכנית מוקדמת, וחלקן העלו דרישות לא רלוונטיות ובשל שיקולים שאינם מתיישבים עם קידום הפרויקט ויעדיו. המשא-ומתן בין נתיבי איילון לבין הרשויות המקומיות נמשך שלוש שנים.
כבר בתחילת 2017 היו צפויים עיכובים של עד שלוש שנים בסיום הפרויקט ברוב הרשויות המשתתפות בו. משרד התחבורה ונתיבי איילון לא ידעו להצביע בסוף 2017 על המועד המתוכנן לסיום העבודות בכל הערים. בשנה זו נרשמו דחיות נוספות במועדי תחילת הביצוע ברשויות המשתתפות בפרויקט, בין היתר בשל החלטה שלא לבצע עבודות ברחובות הערים ערב הבחירות. משרד התחבורה הבטיח שהפרויקט יושלם ב-2020; נכון לעכשיו הצפי לסיום הוא בשנת 2021.
שפירא מסכם בנושא זה: "פרויקט נתיבי ההעדפה לתחבורה הציבורית, אשר נוצר בשל הצורך הדחוף לשפר ולייעל את תשתיות התחבורה הציבורית בטווח הקצר בשל עומסי התנועה החמורים במטרופולין תל אביב, נעקר מתכליתו, בהיותו צפוי להימשך עוד שנים ארוכות".
כתוצאה מפערים גדולים בין התוכנית המקורית לתוכנית המאושרת, נפגעה הרציפות בתוך ערים רבות במטרופולין - ראשון לציון, תל אביב, גבעתיים, רמת גן ופתח תקוה - וכן בין הערים. אף שאחד מעקרונות התוכנית היה קיום רציפות בין חלקיה במידת האפשר, בתוכנית הסופית אין רצף תחבורתי מלא של כל נתיבי ההעדפה. יישום התוכנית במתכונתה הנוכחית עלול לסכל את מטרתה המרכזית - יצירת רצף לתחבורה ציבורית במטרופולין - ולפגוע ביעדיה וביעילותה של תוכנית ההעדפה לתח"צ.
אף שתל אביב היא לב ליבה של המטרופולין ובבחינת נדבך מרכזי של הפרויקט במטרופולין, הרי שבהשוואה לנתונים שהוצגו בשנת 2015, רק 30% מנתיבי ההעדפה לתח"צ בעיר זו מתוכננים להתבצע בפועל, ורק 25% ממקומות החניה שהיו אמורים להתבטל אכן יתבטלו לפי התוכנית המוסכמת.
פרויקט הנתיבים המהירים תוכנן להתחיל בשנת 2014 ולהסתיים ב-2018, ואולם במועד סיום הביקורת, מרס 2018, ביצועו טרם החל, וסיומו צפוי רק
ב-2025. כל זאת, על-אף חשיבותו של הפרויקט בכבישים 2 ו-20 לפתרון בעיית הגודש הקשה במטרופולין.
שפירא מסכם: "נוסע באוטובוס במטרופולין תל אביב בשנים הקרובות צפוי להמשיך ולעמוד בפקקים בשל עיכובים בהקמת נתיבי ההעדפה לתח"צ. כשהנתיבים יוקמו הוא צפוי להמשיך לעמוד בפקקים בשל מיעוט נתיבי העדפה ואי-רציפותם במסלול נסיעתו. הנוסע צפוי להתעכב גם בנתיבי ההעדפה הקיימים בשל העדר אכיפה יעילה באמצעים אלקטרוניים של האיסור על-כניסת מכוניות לנתיבי ההעדפה ברוב הערים במטרופולין".
מבנה הסמכויות בין משרד התחבורה וחברות התשתית לבין רשויות מקומיות מקשה על קידום פרויקטים עם ראייה מטרופולינית מבלי להגיע לפשרות ולהסכמות עם הרשויות המקומיות, שלעיתים מושפעות משיקולים מקומיים עד כדי פגיעה באינטרס הציבורי הכולל. כל עוד יימשך מצב זה, שבו מתן העדפה לתחבורה הציבורית אינו נמצא בראש סדרי העדיפויות של ראשי הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה, התחבורה הציבורית לא תשמש חלופה ממשית לפקקים, לתאונות הדרכים ולמצוקת החניה, ההולכים ומחמירים. אופן הניהול והביצוע כיום אינו צפוי לספק מענה לבעיות הצפויות בעתיד הנראה לעין.