חבר הכנסת
בצלאל סמוטריץ' תוקף את
משה פייגלין, ואומר כי התפישה שמובילה רשימת זהות להפרדת דת ומדינה זו גלות, "כאילו אין יסוד לאומי. בעם ישראל אין הפרדת דת ומדינה. זה היסוד של מדינת ישראל. מחברים את היסוד הלאומי אל התורני - זה המפעל".
סמוטריץ', שדיבר (יום ג', 12.3.19) בערב השקה לספרו של הרב עדו רכניץ "מדינה כהלכה", אמר כי הוא רואה ברבנות הראשית לישראל גוף מדינתי, ולא מונופול כמו פייגלין.
מוקדם יותר השבוע, אמר סמוטריץ' כי 30 שנות שליטה חרדית סיאבו את המערכת, וספג ביקורת מיו"ר דגל התורה, ח"כ
משה גפני. סמוטריץ' ציין כי הוא עומד מאחורי דבריו, וכי הסיאוב התבטא בעיקר בתעשיית הכשרות. "יש הרבה מקדשי שם שמיים ברבנות", הדגיש, "אבל יש עודף פוליטיזציה בשירותי הדת. בכל הקשור לרבני ערים צריך לפשט את ההליך. צריך לתקן ולשפר את הרבנות, ואם צריך אז גם לאתגר קצת את המערכת מבחוץ, אבל לא לפרק אותה".
"צריך להוציא מהשיח את ביטול הרבנות", הבהיר ח"כ סמוטריץ'. "חיזוק הרבנות הראשית הוא משימה קריטית, כי היא הביטוי הממלכתי ליהדותה של המדינה, בדיוק כמו הצבא, המשטרה ומערכת מיסוי. הרבנות היא ביטוי ממלכתי ליהדות של מדינת ישראל, גם אם זה לא עובד טוב. גם בצבא ובמשטרה יש בעיות, ובכל זאת איש לא מעלה רעיון להקים 'צבא צוהר' ו'משטרת עתים' [הכוונה לארגון רבני צוהר ולארגון עתים, ע.י.]".
לדבריו, חייבים לבצע הרבה מאוד תיקונים ושינויים ברבנות הראשית, כדי שהיא תעשה יותר קידוש השם. "חלק צריך תיקון דרסטי - אבל מבפנים, קצת בדרך - מבחוץ. שואלים, למה במדינת ישראל צריך כשרות ממלכתית ולא כמו הקהילות באמריקה? התשובה לכך היא שכדי שתהיה תחרות, דרוש מידע שהצרכנים יידעו להבחין בין חלופות. בארה"ב שומרי הכשרות יודעים מה הם רוצים. פה, לעומת זאת, רוב הצרכנים רוצים לאכול כשר וסומכים על הרבנות, אבל לא מבינים בכשרות. 90 אחוז מהמוצרים כשרים, לפחות במוצרי הבסיס.
"רבני צוהר התנגדו לתחרות"
סמוטריץ': "היום אי-אפשר לייצר תחרות בין גופי הכשרות בארץ. הגשתי הצעת חוק, ומי שבלם אותה הם אנשים מכוחותינו [הכוונה לרבני צוהר, ע.י.] שהפעילו לחץ על האוצר. הצעתי לקבוע אמות מידה אחידות בכשרות שהרבנות תקבע. הצרכן צריך לדעת מה הוא מקבל. הייתי צריך לקבוע שהרף הנמוך לא יהיה נמוך מזה הקיים היום, כי משרד האוצר חשש מהחמרה. הצעתי שקיפות, שוויון ומידע ויכולת לייצר תחרות.
"אומרים שהרבנות היא מונופול. מונופול זה שאותו גוף גם קובע את התקינה וגם אוכף אותה. אצלי אין מונופול, כי הרבנות הראשית קובעת אמות מידה והרבנויות המקומיות הן אלה שאוכפות. לצערי, האוצר תקע את הצעת החוק שהגשתי, בהנחיה פוליטית מצד רבני צוהר. כששואלים את המתנגדים למה התנגדו להצעת החוק שלי, הם מודים שמדובר ברצון למנוע שיפור של הרבנות הראשית, כדי שיהיה ניתן לטעון למה צריך לפרק אותה".
עלויות הכשרות נמוכות יחסית
בהתייחסו לעלות מערך הכשרות, אמר יו"ר האיחוד הלאומי: "פיקוח תברואתי ומתזים לכיבוי אש בבתי אוכל עולים הרבה יותר מאשר הכשרות. אבל כשרות חשובה, ובמה שחשוב משקיעים. זה לא כסף גדול. מערכת הכשרות בעייתית כי דרוש פיקוח הדוק, ולא כמו רכב שפעם בשנה עובר 'טסט'. לבעל בית אוכל יש פיתוי גדול למכור חסה שעולה שקל, במקום חסה חסלט שעולה 6 שקלים. כדי שנוכל לסמוך על בעל בית אוכל לא-דתי צריך מנגנון חזק. אפשר וצריך לייעל את מערכת הכשרות. האוצר רצה וטו על אמות המידה לכשרות. סירבנו לכך, כי מי שצריך לקבוע בזה הם אנשי המקצוע, בדיוק כמו בבריאות או בכל תחום אחר".
חיזוק למשפט העברי
סמוטריץ' התייחס להצלחת סיעתו להכניס תיקון לחוק יסודות המשפט, לפיו במצב של חסר (לקונה) במשפט, שבו בית המשפט לא מוצא תשובה בחקיקה, פסיקה או היקש, הוא יפנה לעקרונות החרות, הצדק היושר והשלום של המשפט העברי וזאת בנוסף לפנייה לעקרונות אלה של מורשת ישראל.
במענה לשאלה מהקהל, הודה כי אין לשופטים עוזרים משפטיים לנושא המשפט העברי, אך ציין כי שופטים נדרשים להשתלמויות מעטות במשפט העברי. "בכל הכנסת, יש אדם אחד שמסייע לח"כים בתחום המשפט העברי (ד"ר ירון אונגר). ככל שיבינו שהנושא משמעותי, יהיה יותר ביקוש. במשרד המשפטים צריך להחזיר את התקן של ד"ר מיכאל ויגודה, ראש היחידה למשפט עברי. לא עשינו את זה, ואני מסכים שדרוש יותר בעניין".
עוד סיפר כי הופסקה הבוררות בענייני ממונות בבתי דין רבניים בעקבות פלפול של השופטת איילה פרוקצ'יה. לכן קודמה יוזמה לבוררות בהסכמה מוחלטת, יחד עם ח"כ משה גפני שהוביל את זה. "נתקלנו בעוצמה אדירה של התנגדות. הייתי ב'שוק' מעוצמת הפחד מלהתקרב לנושא. הלכנו לקראת המתנגדים, החרגנו את הליך הגירושים עצמו, החרגנו קטינים. זה עבר בקריאה ראשונה ולא הצלחנו לקדם את הנושא. ההלכה יודעת להתפתח, ולא צריך לחשוש להיראות רפורמים. יש תחושה של תבהלה, דרושה עבודת הסברה. נמשיך לנסות לקדם את הנושא בכנסת הבאה, והשותפות הקואליציוניות יצטרכו להסכים, כמו שכפו עלינו מס דירה שלישית ודברים אחרים שלא רצינו. אבא שלי אומר שפוליטיקה היא משחקי כוח, אבל להפעיל את הכוח הזה רק כשהוא צודק, ורק בהסברה והנמקה".