נשיא לשכת רואי חשבון לשעבר,
עופר מנירב, חזר בו (12.3.19) מערעורו על הקביעה לפיה הוא משתמש שלא כדין במאגר חברי הלשכה. לצד זאת קבע בית המשפט העליון, כי לא היה מקום לקביעתו של בית המשפט המחוזי ולפיה מנירב נוהג בחוסר תום לב.
מנירב קיבל את המאגר בשנת 2015 לצורך התמודדות נוספת על תפקיד נשיא הלשכה. סגן נשיא בית המשפט בתל אביב,
חאלד כבוב, קבע בנובמבר 2017: "המבקש [מנירב] המשיך לעשות שימוש במאגר שנמסר לו לצורך מובהק של בחירות לנשיאות הלשכה גם לאחר תום אותן בחירות, תוך שליחת הודעות לחברי הלשכה בדואר אלקטרוני, חרף ידיעתו הבלתי שנויה במחלוקת של המבקש שהקובץ נמסר לו לצורך אחד ויחיד של ניהול הליך בחירות לנשיאות הלשכה ולא לכל צורך אחר".
כבוב דחה בקשה של מנירב להורות ללשכה למסור לו העתק של רשימת חבריה, כדי שיוכל לפנות אליהם לקראת האסיפה הכללית שהתקיימה באותו חודש ולהציג את עמדתו בנוגע למספר החלטות שעומדות על סדר יומה. לדברי כבוב, הלשכה קבעה נוהל המייתר את עתירתו של מנירב, הוא לא הוכיח אינטרס לגיטימי והוא פעל בחוסר תום לב.
השופטים
ענת ברון,
דוד מינץ ו
עופר גרוסקופף המליצו למנירב למשוך את ערעורו והוא נענה להצעה, תוך בקשה שהעליון יתייחס לקביעות בנוגע לחוסר תום ליבו. על כך אומרים השופטים: "אנו סבורים, כי לא היה מקום לקביעות בדבר חוסר תום ליבו של המערער. כך משום שאלה לא היו דרושות לצורך ההכרעה, וכך משלא נשמעו עדויות ונערכו חקירות, וממילא לא נערך בירור עובדתי. יש לכן להתייחס לקביעות בהתאם".
את מנירב ייצגו עוה"ד
ניר שוסטר ואשר פרץ; את הוועד המרכזי של הלשכה והנשיא דאז
יזהר קנה ייצגו עוה"ד אייל נייגר,
יורי נחושתן ונגה רוזמרין; ואת הלשכה - עוה"ד
ירון הרמן ו-ורד וורמסר.