עיכובים בקו החוף של הרכבת

תגובות רבות לדוח מבקר המדינה על מצב התחבורה הציבורית. בארגון תחבורה בדרך שלנו מצדיקים את הדוח ואומרים כי עיקר הליקויים נובעים מהיעדר תשתית תפעולית ייחודית לתחבורה ציבורית, מתכנון עירוני לקוי מיסודו, ומהיעדר מדיניות ממשלתית הוליסטית התומכת בעידוד השימוש בתחבורה ציבורית.

התחבורה הציבורית בישראל סובלת מתכנון לקוי, עיכובים של שנים בביצוע פרויקטים מרכזיים ושירות גרוע לנוסעים. כך קובע (יום ד', 13.3.19) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח בן 500 עמודים המוקדש לנושא.

"נוסע ברכבת שיחליט להגיע לרכבת בתחבורה ציבורית, עלול לגלות תדירות נמוכה (אם בכלל) של תחבורה שכזאת לתחנת הרכבת. אם יבחר להגיע ברכבו, בחלק מהתחנות הוא עלול שלא למצוא חנייה. לאחר שהגיע לרכבת, הוא יגלה שבקווים רבים תדירות הרכבת נמוכה. רכבת שתגיע עלולה לאחר, ולאחר שיעלה לרכבת בשעות השיא - הוא צפוי לעמוד במהלך הנסיעה עקב הצפיפות הגדולה.

זמן הנסיעה בפועל ארוך בהרבה מהמתוכנן; תדירות נמוכה מכפי שנקבע בהסכם הזיכיון; צפיפות בקרונות; מכונות כרטוס מדור ישן; העדר פיקוח על שעות העבודה והמנוחה של נהגי הרכבת. המדינה וסיטיפס לא מסוגלות להגיע להסכמות בנוגע לשיפור רמת השירות לנוסעים. חילוקי דעות ומו"מ מתמשך ביניהם גרמו לעיכוב בקידום פרויקט ההארכות והשלוחות של הקו האדום.

כ-13,000 נהגי אוטובוסים מועסקים בשנה ממוצעת על-ידי המפעילים השונים ומבצעים כ-650 מיליון נסיעות נוסעים באמצעות כ-9,500 אוטובוסים הפועלים בענף. אם לא די בכך, בשנים 2013 עד 2017 עלה מספר הנסיעות באוטובוסים בכ-42%.