מטען חבלה הושלך לאוטובוס ישראלי וגרם נזק

בצמרת הרש"פ יש אכזבה גדולה מתוצאות הבחירות בישראל, התקווה הגדולה של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס והנהגת פתח כי ראש הממשלה נתניהו יובס ע"י בני גנץ, מנהיג מפלגת "כחול לבן" נגוזה והסתיימה במפח נפש.

אדוני ראש הממשלה,

'מחל' היא רשימת בוחרים לכנסת שמתנוסס עליה שמו של בנימין נתניהו מצד אחד, ומן הצד השני שמות כמו יולי אדלשטיין, גדעון סער, יריב לוין, זאב אלקין, ישראל כ"ץ, חיים כץ, ציפי חוטובלי, מירי רגב, אמיר אוחנה, אופיר אקוניס, יואב קיש ומיקי זוהר (ורבים אחרים ששמם הושמט מחוסר מקום). מה מבדיל ביניהם? המדינה הפלשתינית. כי לא סיגרים ושמפניה ולא צוללות ומניות עומדים להכרעה בבחירות האלה, כי אם "הפיל" הבלתי נראה הממלא את החדר כולו, הלא היא המחלוקת על חלוקת הארץ. הפיל הזה הוא בלתי נראה מפני שאסור להזכירו במפורש.

הרצון לשינוי, מביא בכל מערכת בחירות לעליית גוף או כוכב על, שהציבור בוחר בתקווה שיממש את התקוות שלא ניתן להגשים, או שלא הוגשמו במלואם, או נאחזים בספיחי תקווה שאולי הממשלה החדשה תעשה זאת אחרת.

יש לקוות שלאחר הבחירות, יתעשתו נבחרי העם לשנות את החוקים, ויחוקקו את חוק דין המוות למחבלים, למתכננים ולעוזריהם ויישמו אותו. כמו-כן, להורות שבעת פיגוע - חובה לחסל במיידי את המפגע. אין לחמול עליו כי רק נפצע ולטפל בו בבי"ח, שזו טעות פטאלית בהוראות לחיילים. אין לחזור על פרשת אלאור אזריה: שמי שישב בכלא יהיה זה שהופקד על ביטחון ישראל, ועשה את המתחייב בעת מלחמה. החוק שחוקק כלפי הנאצים ועוזריהם, חייב לחול גם על אלה שיומם וליל חורשים את רעתנו, ויוצאים ל"פעולה" שיזמו מנהיגיהם היושבים בכלא, והעבירו להם את ההוראות בטלפונים הניידים. טלפונים המועברים להם בצורה לא חוקית גם על-ידי חברי כנסת ערביים. המתיימרים להיות אזרחים ישראלים מכובדים ומכבדי חוק.