נשיא ארה"ב,
דונלד טראמפ, ביצע עשרה מעשים שנחשדו כשיבוש הליכים – אך שר המשפטים, ויליאם באר, והמשנה לשר,
רוד רוזנשטיין, קבעו שאין די ראיות לכך שהם היוו עבירה, משום שיש לראות אותם על-רקע התמונה הכללית של האירועים באותם חודשים.
כך אמר באר (יום ה', 18.4.19) במסיבת עיתונאים לקראת פרסום הנוסח הכמעט-מלא של דוח החוקר המיוחד בפרשה הרוסית,
רוברט מולר. הדוח יועבר לקונגרס ב-18:00 (לפי שעון ישראל) ויפורסם מיד לאחר מכן, מסר באר. מהנוסח הפומבי נמחקו קטעים על-פי דרישות החוק האמריקני וכדי שלא לפגוע בחקירות תלויות ועומדות; באר לא אמר מהו היקף המחיקות. באר חזר מספר פעמים על כך, כי מולר קבע ש"לא הייתה קנוניה" - המשפט שאמר טראמפ שוב ושוב.
"החקירה לא קבעה שחברים בקמפיין טראמפ קשרו קשר או תיאמו עם רוסיה את נסיונותיה להתערב בבחירות 2016", ציטט באר את מולר. לדברי באר, "ממשלת רוסיה עמדה מאחורי מאמצים להתערב בצורה בלתי חוקית בבחירות 2016, אך מולר לא מצא שאמריקני כלשהו היה מעורב בקנוניה עימה". הדוח קובע, כי ברור שרוסיה פעלה להתערב, אך "כעת אנו יודעים שהם לא נהנו משיתוף פעולה של טראמפ ואנשי הקמפיין שלו, או שיתוף פעולה מכוון של אמריקני אחר", הוסיף באר.
על-פי הדוח, רוסיה פעלה בשני קווי התערבות עיקריים. האחד היה פעילותה של "הסוכנות למחקר אינטרנט", הקשורה למודיעין הרוסי, שנועדה לזרוע חוסר אמון בקרב הציבור האמריקני, באמצעות הפצת מידע כוזב. "לא נמצאו ראיות לכך שאמריקני כלשהו קָשר קֶשר עם רוסיה במזימה הזאת. לא הייתה קנוניה כלשהי של אמריקני כלשהו בפעילות הזאת", נקבע בדוח.
בקו השני, הדוח מפרט פעולות של רוסים המזוהים עם GRU (המודיעין הצבאי הרוסי) לחדור למחשבים של קמפיין
הילרי קלינטון והמפלגה הדמוקרטית. גם כאן, לא נמצאה כל ראיה שקמפיין טראמפ או מישהו שקשור עימו, שיתף פעולה עם הפעולות הללו. לא הייתה קנוניה עם הפעילות הרוסית הזאת – קובע מולר.
מולר קובע עוד, המודיעין הרוסי העביר את המסמכים לפרסום בוויקיליקס. באר אמר: "איש מקמפיין טראמפ לא עודד את הפרסום של המסמכים הללו. החוק אומר, שעצם הפרסום איננו בלתי חוקי, כל עוד לא הייתה מעורבות בגניבת החומר. בהקשר זה, לא מצא מולר שמישהו מקמפיין טראמפ עבר על החוק. לא הייתה כל קנוניה להפר את החוק האמריקני מצד מישהו מקמפיין טראמפ". ניסוח זה מלמד, כי ייתכן שהיה קשר בין אנשי הקמפיין לבין וויקיליקס – אך לא כזה המהווה עבירה.
בפרק העוסק בשאלה האם טראמפ ניסה לשבש את החקירה בפרשה, לא הגיע מולר למסקנה והותיר את השאלה פתוחה. לדברי באר, מולר מציין עשרה מקרים בהם מעורב טראמפ ובוחן האם הם מהווים שיבוש. באר ורוזנשטיין הגיעו למסקנה, שאין ראיות מספיקות להוכיח שהנשיא ביצע שיבוש. "למרות שלא הסכמנו עם מולר בניתוח המשפטי של חלק מהמקרים, אך הלכנו בעקבותיו בעת קביעת מסקנתנו", הוסיף.
לדברי באר, יש להביא בחשבון את התמונה הכוללת. "טראמפ ניצב בפני מצב חסר תקדים: מיד כאשר נכנס לתפקידו, התנהלה חקירה על פעולותיו. במקביל התקשורת עסקה בצורה רחבה בהתאמתו לתפקיד. אבל כפי שאמר מן הרגע הראשון, לא הייתה קנוניה. טראמפ כעס משום שהאמין בכנות שמדובר בחקירה החותרת תחת נשיאותו, מונעת בידי יריביו ומתודלקת בהדלפות בלתי חוקיות. למרות זאת, הבית הלבן שיתף פעולה בצורה מלאה בחקירה, והנשיא לא עשה דבר כדי לפגוע בחקירה. התנהגות זו מלמדת שלא הייתה לו כוונה מושחתת לשבש את החקירה" – ההגדרה החוקית האמריקנית של שיבוש.
לגבי הנוסח המצונזר של הדוח אמר באר, כי רוב המחיקות נועדו למנוע פגיעה בחקירות מתנהלות, כגון כתב האישום נגד "הסוכנות למחקר אינטרנטי" והתיק נגד רוג'ר סטון, עוזרו לשעבר של טראמפ. הוא הדגיש, כי רק הצוות שהופקד על כך במשרד המשפטים ביצע את המחיקות, ואיש מחוץ להם לא הביע דעה בנוגע למחיקה. איש מחוץ למשרד לא ראה את הדוח המצונזר, למעט כמה חלקים שהועברו לקבלת חוות הדעת של גורמי המודיעין, הוסיף באר.
באר אישר, כי משרד היועץ המשפטי של הבית ביקש לעבור על הנוסח המצונזר, כדי שיוכל לייעץ לנשיא בנוגע לחסינות המינהלית שלו (החסינות הקיימת למעשיו ודבריו של הנשיא), והדבר נעשה משום שהוא לפי הנהלים המקובלים. בעקבות זאת הודיע טראמפ, כי אינו מבקש להשתמש בחסינות זו, ולכן לא נמחק חומר כלשהו בשל סיבה זאת. גם עורכי דינו האישיים של טראמפ ביקשו את הנוסח לקריאה וקיבלו אותו, בהתאם לנהלים; הם לא הורשו לבקש מחיקה כלשהי.
באר הוסיף: "אנחנו ממשיכים לעמוד בקשר עם הקונגרס בנוגע לחלקים המחוקים. אנחנו נעמיד את הנוסח המלא לרשות קבוצה דו-מפלגתית מצומצמת, למעט חומר הנוגע לחבר המושבעים הגדול שאותו לפי החוק לא ניתן להעביר, וזאת תוך אמצעים שיבטיחו שלא יתפרסמו. אני מאמין שמהלך זה, יחד עם עדותי הצפויה בוועדת המשפטים של הסנאט, תתן מענה לצרכי הקונגרס".