אחר לכתו של אדם - הרהורים על דודו טופז ועלינו

ראשית דבר, ברצוני לציין שאהבתי והוקרתי את דודו טופז בחייו ואפילו במותו הטראגי. יהי זכרו ברוך, דבר רע ירחק ממשפחתו, נשותיו, ילדיו וכל מוקיריו ואוהביו.

מה כן ארצה לומר - על הקשר בין פשע, כלכלה, בזבוז משאבים ושנאת אדם. כמו בשיר של אריק איינשטיין "איך אתה ישן בלילה עיתונאי קטן שלי...", אשאל את אנשי התקשורת והמשטרה את אותה שאלה. איך אתם ישנים בלילה אנשים קטנים ועלובי נפש. דודו טופז היה מלך הבידור ומלך הוא מלך, בחייו ובמותו. גם דוד מלך עם נשותיו ועלילותיו היה מלך ונשאר מלך. רק מה - העולם השתנה, הרוע גבר, רדיפת הפרסום באשר הוא וקריסת מערכות השיפוט ורשויות המשטרה מביאים אותנו למצב של אנרכיה מושלמת.

כאשר אני זקוק לשוטר כי הותקפתי, אין שוטר בנמצא. כאשר צריך לנסוע לחו"ל לחקור את אהוד אולמרט, חקירות מעניינות עם הרבה זמן פנוי, לזה יש תקציב או משאבים. גם למשה קצב , לאביגדור ליברמן ולעוד הרבה חקירות "סקסיות" עם דם בעיניים.

משטרה נפקנית

והמשטרה במה עסוקה? ברדיפת פרסום והדלפות ולהאדרת שמה. אין לי מושג מה עשה דודו טופז, איני שופט ואיני דיין, אך ברור לי שכאשר כולם עטים על גוויה מהלכת כעל שלל רב, אותו אחד נחרץ גורלו כמו פעם בכיכר העיר. לתלייה בכיכר העיר ולסקילה באבנים.

הכסף שנשפך לחקירות כאלו, המשאבים מסביב הם אדירים ופוגעים בסופו של דבר באזרח. "אין דין ואין דיין", מדוע בית המשפט לא הורה על צו חיסיון, מדוע איפשר כזה סיקור מורחב, מציצני ומשפיל שספק אם אדם כלשהו היה עומד בזה, אפילו אם טהור היה. איפה רשויות המשפט? אלו סיפורים נחרכו סביבו - פחד היה להימצא סביבו ב-63 שנות חייו ופלא שעדיין לא ניסה להתנקש בחיי או להכות אותי בדרך כלשהי.

מי מאפשר למשטרה לבזבז את כספי שלי, שאני משלם כמיסים כל חודש, על מטרות מפוקפקות המיועדות לפרסום והאדרה אישית? כיצד דלף הכל החוצה מבלי שהיה איזה חיסיון כלשהו? ואם בסוף יוכח שנרקמה עלילה כדי להדיח את מלך הבידור אל מחוץ לעולם הבידור - מה אז - מפכ"ל המשטרה יתאבד???

"קרנבל" במדינה

מאחר שהתרבות היפנית אינה תרבותנו, אני קורא לרשות המבצעת, לכנסת, להקים ועדת חקירה ממשלתית לנושא - מה מותר ומה אסור בתקשורת, כללי אתיקה עם קנסות כבדים למפרים אותה, לבדוק את מהלכי המשטרה, כולל ההדלפות לכל אורך החקירה, לזעזע את צמרת המשטרה, אולי אפילו עד כדי פיטורי המפכ"ל, שכבר הוכיח יותר מפעם אחת שיקול דעת מוטעה.

ראינו כבר כיצד נגיד בנק ישראל הדיח יושב-ראש בנק, רק משום שסבר ששיקוליו אינם נכונים ופוגעים בהתנהלות הבנק ובלקוחותיו, אולי אפילו בסיכון יציבותו הפיננסית.

מה בפרשת הדחת בר-לב? איך בדיוק הטיפול בפשע האמיתי בארץ? מדוע רק חקירות סנסציוניות זוכות לתהודה ולטיפול? אהוד אולמרט - כמה עלו למדינה החקירות שלו שטרם הסתיימו, כמו גם אישים אחרים. משה קצב ייבדל לחיים ארוכים.

מדוע עקומת תאונות הדרכים אינה יורדת בתלילות, ביעד שאפתני של אפס הרוגים בשנה. זה היעד האמיתי וכל אחד יותר זה 100% יותר. לא 350 הרוגים בשנה, הגובים מחיר כלכלי כבד ביותר הן מהמדינה והן מהמשפחות הנותרות מאחור.

חשבתם פעם על הודעה ברדיו של 350 איש שנהרגו בהפצצה ועל 2,500 איש פצועים ממנה? כיצד תגיבו? זה מחיר המלחמה בשנה בקטל בכבישים, אבל יש לנו דברים דחופים יותר לטפל בהם.

יילמד מוסר השכל?

לסיכום - דודו טופז המלך עשה חסד לעצמו ועם רודפיו - קשה לומר, אבל מותו הטראגי עשוי אולי לשנות משהו בתפיסה שלנו ליצר המציצנות של התקשורת וכל שאר הנשמות הטובות.

אגב, כמעט ששכחתי, אבל אולי ילמדו מזה מה נגרם למשה קצב שכבר אשם ללא משפט. יש מישהו שלא בטוח במדינה שהוא אנס סדרתי, רודה וחולה מין??? ומה עם חיים רמון, כמה כסף נשפך על חקירת הנשיקה שלו???

ועדת חקירה ממשלתית בנושא חקירות, הדלפות, תפקיד המערכת השיפוטית בנושא, צנזורה על התקשורת במקרים רבים הדומים למה שקרה כאן, הפניית משאבים לטיפול בפשע האמיתי ולא לדגי רקק או חולים מסכנים שקל להוציא מהם הודאה גם על רצח ארלוזורוב...

אני מאמין שאז תוכל להיות לנו מדינה הרבה יותר שפויה ומתוקנת, עם כסף פנוי לטפל בבעיות בוערות כמו אבטלה, תאונות דרכים, מחלות שונות, סל תרופות תקין, זיקנה בכבוד ועוד.

מה שהשאיר...

מוקדש לזכרו של דודו טופז ז"ל, מלך הבידור בחייו ומלך במותו. גם בצורה שבחר להיפרד מאיתנו, שאנחנו נבצע בדיקה עצמית להיטהרות ולא הוא. הוא כבר יכול לצחוק על כולם מלמעלה ולומר לכולם - "אני יפה...???".

לילדיו היקרים שיצאו מחוזקים ולא פגועים, לנשותיו, לאחיו, שבטח שנתו נודדת איפה טעיתי. לא טעית, זה מה שרצה להשאיר אחריו המלך - חשבון נפש נוקב שלנו כלפי עצמנו.