גבירותיי ורבותיי, בראשית דבריי אני חייב להדגיש כי בדעותיי אני נחשב שמאלני-קיצוני; תואר זה גם הקנה לי בעיטה עזה בישבני בתחילת שנות השבעים של המאה שעברה, בחשד להשתייכותי ל"מצפן" - גוף שמאלני קיצוני באותם ימים, בעת שירותי בתפקיד ביטחוני בסמוך לתעלה בסיני, המצריך רף סודיות גבוה מאוד...
עדים אנו לאחרונה ל
סערה שפרצה עם עידודו של רב ישיבת הסדר נידחת, אשר בעצמו נחשב להזוי בקרב רבני ישיבות ההסדר, לקריאה למרי בתוך הצבא וסירוב פקודה לפינוי ישובים או פעילות בתוך התנחלויות, המתנהלות בעקבות פקודות מפורשות ממפקדי הצבא.
משרד הביטחון, הצבא ושרשרת רחבה של רבני ישיבות הסדר ואישים פוליטיים הוקיעו - ובצדק רב - את פעילותו הממרידה של ההזוי מהר ברכה וקיבלו בחיוב - וגם זאת בצדק רב - את שלילת כל הזכויות וההטבות הכספיות לישיבת הסדר זאת ולבוגריה, מיום הכרזותיו הממרידות של המלמד הדגול מהר ברכה...
ובכן, רבותיי, נתקלתי בימים האחרונים בתופעה עם קונוטציה דומה והקש דומה לזה של המלמד מהר ברכה - אשר, כאמור אני מתנגד לו נמרצות והייתי שמח לשמוע, כי במסגרת הסנקציות נגד ישיבת ההסדר סולק המלמד הלז לכל הרוחות להר אחר...
נסעתי (שבת, 19.12.09) עם בתי למוזיאון המדע בחיפה, על-מנת לבקר בתערוכת גוף האדם המתקיימת במקום - שערוריה בפני עצמה לפושטי עור החומסים תמימים הרוצים לחזות בתערוכה פושטת עור ומסיימים ביקורם במקום בפחות מ-20 דקות, ובחשבון פשוט, למעלה מ-4 שקלים לדקת חוויה מפוקפקת של שטיפת מוח. אולם לא בנושא התערוכה עסקינן הפעם...
בהמתיננו לכניסתנו לתערוכה הלכנו, בהמלצת עובדות המוזיאון, לתור אחר מקום לשבת בו על כוס קפה ברחוב מסדה הסמוך... התגלגלנו ברחוב מסדה עד ל"קפה בר אליקה" הממוקם במספר 24 ברחוב. אני ובתי התיישבנו בתוך בית הקפה והזמנו שתי כוסות קפה הפוך וקרואסון חמאה (לידיעתכם: הקפה היה טוב, הקרואסון זקן ומותש, וסכום התשלום הסופי צנוע - 20 שקלים). תוך כדי לגימת הקפה בניחותא, הסבה לפתע בתי את תשומת לבי למפת המדינה המשורטטת על כפיס עץ זית. מה שתפס את עיני והדהים אותי, היה כי מגן המפה משורטט אכן עם גבולות מדינת ישראל, עם שמות ערים באנגלית, כמו עכו, חיפה, צפת, יפו, לוד, רמלה, באר שבע, רמאללה, חברון, שכם, עזה, רפיח וכן הלאה, אך
שום ציון לשמות כמו תל אביב וירושלים, וגם שום ציון לגבולות מדינת ישראל לא הופיעו. המפה - משרטטת את גבולות המדינה מהים לירדן, מלבנון לעזה, תוך שרטוט גבולות המדינה החדשה - מדינת פלשתין!
חברים, כבר בתחילת דבריי הודיתי כי הנני שמאלני-קיצוני בדעותיי, אולם איני מתאבד שיעי במעשיי. פניתי לגברת הצעירה אשר ניהלה את המקום - בחיוכים מלבבים לכל פנייה - ושאלתיה "האם גם יהודים פוקדים את המקום?" - "ודאי!", היא ענתה לי בגאווה. "הנה על הדלפק יושב בחור יהודי...", הוסיפה, כשבחלל בית הקפה ישבו מספר צעירים ערבים. ואז שאלתי אותה: "תגידי לי, גבירתי, האם אנו חיים אצלכם ובזכותכם, או שמא אתם חיים אצלנו ובזכותנו?! מה פשר מפת פלשתין המוצבת פה בגאון?!". הגברת הצעירה החווירה וגימגמה משהו על כך שבעל הבית אחראי לכך.
רבותיי, איני שונא ערבים, מה גם שאיני אוהב אותם, וכמו שהתוודיתי, דעותיי הפוליטיות שייכות לשמאל הקיצוני; אולם כפי שאיני מוכן לקבל המרדת מלמד הזוי ימני - ודעתי מייצגת, לעניות דעתי, רוב מוחץ בעם - כך איני מוכן לקבל ערבים חייכנים המצהירים בגלוי - גם אם לא בקולם, כפי שהגדיל לעשות המלמד הישיבתי המסדיר - על רצונם להשמידנו ולהקים את מדינת פלשתין במקום ישראל מדינתנו...
גבירותיי ורבותיי, "קפה בר אליקה" ברחוב מסדה 24, על יד מוזיאון המדע בחיפה, צריך להפוך לסמל, כמו ההזוי מהר ברכה.
אני קורא מכאן לראש עיריית חיפה ולמשטרת חיפה להגיע עוד היום להחלטה אמיצה ולסגור את המקום לאחר שלילת רישיון העסק שלו. אני בטוח כי "קפה בר אליקה" יצליח וישגשג - גם בזכות חיוכיה הכובשים של הגברת המנהלת את המקום (האם שמה, במקרה, אליקה?) וגם בזכות הקפה הטוב והמחיר הצנוע, אם כי הקרואסון יגרום לסגירת המקום - אי-שם במדינת פלשתין, בעזה ובשכם...
כפי שאנו לא מוותרים למלמדים הזויים וממרידים, אסור לנו לוותר ועלינו לגדוע באיבה כל פעילות חתרנית, גם אם היא מגיעה מבעלי מקום מחייכים - לכאורה מחייכים, יותר נכון!