|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
ד"ר חן שפירא - למה אין הרבה נשים שמקימות סטארטאפ?
כתיבת המומחים
החשיבות הרבה בבחירת עורך דין הפועל מתוך שליחות

על גומא אגייאר, אברהם מונדרוביץ' וגואל רצון

שני חשודים בעבירות מין קשות מסתובבים חופשי האחד בשם עיקרון החוקיות, והשני בשם עיקרון ההגנה מן הצדק ורק החף מפשע נכלא איך?
17/01/2010  |   ענבל בר-און   |   מאמרים   |   זכויות אדם   |   תגובות
בעוד שחשודים בעבירות מין קשות מסתובבים חופשי, בשם עקרונות היסוד של השיטה, אגייאר אינו זכאי אפילו ליהנות מהם [צילום: פלאש 90]

עיקרון החוקיות
ענבל בר-און
על חוק להיות ברור * עליו לחול מכאן ולהבא * על הרשות השלטונית נאסר לעשות הכל, אלא אם כן הדבר הותר לה בחוק * לאזרח מותר לעשות הכל, אלא אם כן הדבר נאסר עליו בחוק
לרשימה המלאה

זכויות הנאשם ניצחו את האינטרס החברתי וזכויות הקורבן
ענבל בר-און
מהו דינו של נאשם בעבירות מין חמורות כלפי קטינים אשר מערים על הרשויות, בורח מהן, ושולח להן אצבע משולשת? - הגנה מן הצדק, כמובן!
לרשימה המלאה

"הזכות להליך הוגן גוברת על אינטרס ההסגרה"
ענבל בר-און
כך קבעה השופטת פרוק'ציה בבקשתו של מונדרוביץ' שלא להיות מוסגר לארצות הברית * הרשויות לא נקטו פעולות לתיקון אמנת ההסגרה בזמן, תוך גרימת עינוי דין לנאשם
לרשימה המלאה

בשבוע האחרון נחשף הציבור בישראל לשלוש פרשיות, אשר לכאורה אין כל קשר ביניהן. הפרשייה האחת הינה פרשיית אשפוזו בכפייה של גומא אגייאר, הספונסר של בית"ר ירושלים, אשר אושפז בכפייה, לטענת משפחתו, עקב טענותיו ולפיהן הוא יכול להוציא את גלעד שליט משביו. הפרשייה השנייה הינה פרשת גואל רצון, גבר אשר ניהל ספק כת ספק הרמון, והחזיק נשים רבות בביתו מכוח שיעבוד רגשי ורוחני, תוך שהוא מחיל עליהן ספר חוקים מפחיד ודרקוני, בו הוא קונס אותן על כל התנהגות אנושית וטריוויאלית. הפרשייה השלישית הינה פרשת אברהם מונדרוביץ' - נאשם בעבירות מין נגד קטינים בגילאי 15-9 - אשר מעולם לא ישב בכלא בשל מחדל הקשור באמנות ההסגרה בין שתי המדינות.

הגם שבית המשפט המחוזי קבע שיש להסגירו לארה"ב, שכן חרף תחולת ההתיישנות על עבירותיו, הוא זה שגרם לאותו מחדל שבגינו הרשויות לא העמידו אותו לדין, ועל כן ההתיישנות נקטעת, בית המשפט העליון הפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על פיו, וקבע כי חרף העובדה שבתקופה שבה ניתן היה להעמיד את מונדרוביץ' לדין לא היה הסכם הסגרה רלוונטי בין ארה"ב לבין ישראל, הרשויות יכלו לכונן הסכם כזה, ומשלא עשו כן, אלא בחלוף 23 שנה מיום ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם, עומדת לנאשם ההגנה מן הצדק, שכן שיטת המשפט שלנו מעדיפה את זכויות הנאשם על פני אינטרס החברה בהסגרת עבריינים.

מהו טיב הקשר בין שלוש הפרשות? זהו קשר הופכי. מחד-גיסא, גואל רצון, איש שעל-פי החשד שיעבד נשים וילדים וכפף אותן למרותו בטכניקות של כת, ועל-פי החשד גם ביצע בחלקם עבירות מין, לא נכלא עד כה וזאת משום שלרשות הרשויות לא עמד סעיף חוק מכוחו ניתן להעמיד לדין את רצון, וכל עוד הדין לא איפשר לרשויות לעוצרו, הן לא יכלו להתערב באורח חייו, מוזר ככל שיהיה בעיניהן.

בפרשת מונדרוביץ' ביכר בית המשפט את זכויות הנאשם על פני האינטרס החברתי בהסגרת עבריינים ובמשתמע, על פני זכויות קורבנותיו, תוך שהוא מציין כי:

"מדינה נאורה נבחנת לא רק ביחס שהיא נותנת לאזרחיה הנאמנים, אלא גם בהתייחסותה לפושעים החיים בקרבה, ובהם הפושעים הניקלים ביותר, המבקשים לערער את יסודותיה הערכיים. במשטר חוקתי ראוי, מיטריית זכויות האדם פרושה על כל אדם באשר הוא, לרבות העבריין..."

ואילו בפרשת גומא אגייאר - אדם שהוא חף מפשע, וכל חטאו הוא שהתנהג בימים האחרונים, לדעת מקורבים, בצורה 'מחורפנת' - מאבד את חירותו. אותה חירות אשר שמורה לעבריין מין, רק משום שהשכיל להימלט מרשויות החוק, אשר לא הזדרזו לשים עליו את ידן וכאשר עשו כן בחלוף 23 שנים, הדבר נתפס בעיני בית המשפט כ"פגיעה קשה בתקנת הציבור" וב"צדק" עד כדי התגבשותה של עילת ה"הגנה מן הצדק". אותה חירות אשר שמורה לאדם אשר מחזיק בתנאי שיעבוד נשים וילדים, כל עוד לא ניתן להצביע על עבירה בחוק שעליה עבר וכל עוד אין די ראיות. להבדיל מגואל רצון, גומא אגייאר מאבד את חירותו חרף העובדה שלא ניתן להצביע על שום עבירה בחוק שעליה עבר. הגם שגואל רצון ואברהם מונדרוביץ' עברו (על-פי החשד) עבירות מין כלפי אחרים, אף אחד לא יעלה על דעתו לפלוש לגופם בניגוד לרצונם. ניתן להניח שבהיותו של גומא אגייאר באשפוז כפוי, סניטרים פסיכיאטרים פולשים לגופו בלא הפסק באמצעות זריקות בכפייה שנכפות עליו, מכוח הסטטוס הנחות שלו כ'מאושפז בכפייה'.

מדוע, מחד-גיסא, מי שמבצע עבירות מין חמורות, מוגן על-ידי עיקרון החוקיות (לא ניתן לעוצרו אלא אם הוא מבצע עבירה על החוק, ואם יש ראיות), או כאשר הוא נמלט מן הרשויות ואלו פועלות באיטיות מה, הימלטותו זוכה לגושפנקה של בג"צ וזאת בשם ההגנה מן הצדק? ומדוע מי שלא פגע בזבוב, וכל חטאו הוא 'התחרפנות' קלה, נכלא על לא עוול בכפו מאחורי סורג ובריח ומאבד את חירותו, בקלות כזו, שבה בתי המשפט שלנו לא היו שוללים את חירותם של עברייני מין?

התשובה טמונה בשפה, בשיח, ברטוריקה. כליאתם המיועדת של גואל רצון ושל אברהם מונדרוביץ' נתפסת כענישה, ועל כן בתי המשפט מתייחסים אליה כאל כזו, ומציבים משוכות גבוהות ודווקניות מאוד, טרם תטלנה סנקציה מסוג זה על אדם, ולו הנקלה שבפושעים. אך כליאה במוסד פסיכיאטרי נחשבת בדוחושב האורווליסטי כ"ריפוי", ועל כן, היא מותרת בתנאים מאוד קלים ונונשלנטיים, תוך שמן המאושפז בכפייה נמנעות אותן הגנות דיוניות אשר נתונות לאדם אשר עומדים לשלול את חירותו על דרך המאסר והמעצר. בפועל, כליאה במוסד פסיכיאטרי עשויה להיות גרועה מענישה - שכן בעוד אסירים - נשמרת להם זכותם לכבוד וזכותם על גופם - כלואים פסיכיאטרים מאבדים זכות זו כאשר במסגרת היותם מאושפזים בכפייה, ניתן להלעיטם בתרופות מטשטשות תודעה, ואף להזריק להם תרופות אלו בכוח אם יתנגדו, ככל שיעלה על דעתו של הצוות הרפואי. אמצעי טיפול ברוטליים כגון קשירת ארבעה גפיים למיטה מתאפשרת במוסדות פסיכיאטרים (אך לא יעלה על הדעת להטיל עונש שכזה על עבריינים) אך ורק משום שבדוחושב האורווליסטי של המוסדות הפסיכיאטרים קשירה שכזו מכונה בטעות "טיפול".

המנגנון שמאפשר כליאת אנשים חפים מפשע אך ורק משום התנהגותם המוזרה או הלא-קונפורמיסטית, בעוד הנקלים שבעברייני המין זכאים לחירותם כל עוד לא התקיימו תנאים מאוד דווקניים שבדין הפלילי, הוא חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991 אשר מאפשר, באופן חוקי, לכלוא בקלות חפים מפשע, כל עוד פסיכיאטר מצא שהם 'משוגעים'.

על הסובייקטיביות של האבחון הפסיכיאטרי נאמר רבות. אך הסובייקטיביות של האבחון הפסיכיאטרי, היעדר המדעיות שלו, אלו אינם מסוכנים כשלעצמם. הסכנה טמונה בחוק אשר מקנה גושפנקה לרשויות לכלוא אדם חף מפשע, בהסתמך על אבחון פסיכיאטרי, ותוך פגיעה בעקרונות היסוד של שיטת המשפט, עקרונות שהנקלים שבעברייני המין זכאים ליהנות מהם, אך לא אנשים שסטו מן הנורמה החברתית.

תאריך:  17/01/2010   |   עודכן:  17/01/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על גומא אגייאר, אברהם מונדרוביץ' וגואל רצון
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שחר העמים
18/01/10 13:35
2
נאור 123
21/01/10 05:45
3
בן דוגית
16/03/10 08:29
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יותר ויותר הופכת הטכנולוגיה השימושית לאויבם הגדול של בני "גיל הזהב": בעוד שזו מתקדמת בצעדי ענק - נותרים הם הרחק מאחוריה, חסרי-אונים להתמודד עימה.
17/01/2010  |  ראובן לייב  |   מאמרים
בחודשים האחרונים לימדתי תקשורת בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים. כל התלמידים במוסד אקדמי זה הם דתיים-לאומיים או חרדיים, ונראה שלרובם השקפת עולם ימנית. לכן, לא הופתעתי במיוחד לשמוע מהם דעות חריפות מאוד נגד התקשורת: שמאלנית, חד-צדדית, אינטרסנטית, אנטי-דתית - אלו רק כמה מהתארים שנקשרו לשמה.
17/01/2010  |  איתמר לוין  |   מאמרים
לכאורה, שמה של מיקה קרני עשוי להתקבל כהפתעת המופע לציון 15 שנה לפטירת ר' שלמה קרליבך, שייערך במוצ"ש הקרוב בהאנגר 11 בנמל תל אביב. מה לנערת הטבע הנצחית מאמירים ולר' שלוימה? - יהיו שיתמהו. אכן, שאלה מצוינת, שהמענה המלא עליה טומן בחובו הפתעה גדולה.
16/01/2010  |  יעקב בר-און  |   מאמרים
לא מעשה בכל יום הוא שישיבת הממשלה נפתחת בעניין הלשון העברית. דבר זה קרה לא מכבר, והציבור התבשר על החלטת הממשלה לציין את שנת הלשון העברית ולחזק את לימוד העברית בבתי הספר.
16/01/2010  |  עמוס גורן  |   מאמרים
בפיצוץ עז שהחריד את טהרן נהרג מדען גרעין אירני, מסעוד מוחמדי, כאשר יצא מביתו. אופנוע עמוס חומרי נפץ התפוצץ מטרים אחדים ממנו בהפעלה מרחוק, ולא הותיר לו סיכוי. ברור, כי מי שהכין את המטען ארב למדען ועקב אחרי תנועותיו כאיש מקצוע מיומן, היודע פרק בהלכות מטענים והפעלתם, כמו גם פרק בהסתרה ובפעילות חשאית. רק ארגון מסודר ומאורגן יכול לבצע פעולה כזו מבלי שאנשיו ייתפסו.
16/01/2010  |  מרדכי קידר  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   זכויות אדם  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   יומני בר-און  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   פרשת גואל רצון  /  מי ומי  
"הפושעת המסוכנת" של המשטרה הצבאית  /  מחלקה ראשונה
אלפים השתתפו בצעדת זכויות האדם  /  עופר וולפסון
אתר אינטרנט חדש לרגל יום זכויות האזרח  /  שמרית בן ארי
מערך הכליאה בצה"ל  /  מיכה לינדנשטראוס
גחמה מטופשת של פקידונים מגלומנים  /  ענבל בר-און
שנאת חינם לחינם  /  פרופ' עמיהוד אמיר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
ערוצי הטלוויזיה מהדהדים את סינוואר    הסנאטור שומר משתלב בזרם העכור    על "הציונות" של עיתון הארץ    מי מממן שלטי חוצות נגד נתניהו; והיכן העיתונות החוקרת והנשכנית
עידן יוסף
עידן יוסף
רפורמת "צדק תחבורתי" מציעה נסיעות חינם לחיילים משוחררים למשך שנה. מטרת ההטבה היא לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך היא אינה יעילה. ההצעה החלופית: הנחה משמעותית רק למי שנוסע באופן קבו...
יוסי קנדלקר
יוסי קנדלקר
אם נצליח להביט על הדברים הטובים ולשדר כלפי חוץ ואז כלפי פנימה קלילות ולענות על השאלה - "מה נשמע" ב-"הכל בסדר" ובאמת להתכוון לזה, לאט-לאט זה יהיה חלק מאתנו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il