פרטים אישיים
בן זוגו של אלון חדד, סוחר בשוק ההון. השניים הורים לזוג תאומים. תושב תל אביב.
מידע אישי כללי
נולד בעיר באר שבע. הצעיר מבין שלושת ילדיהם של אסתר ומאיר אוחנה. שני הוריו הם ילידי מרוקו אשר עלו ארצה. את מרבית שנות ילדותו עשה בבאר שבע, לאחר מכן עברה המשפחה לישוב להבים הסמוך ובהמשך השתקעה בראשון לציון. בוגר תיכון "מבואות הנגב" בקיבוץ שובל. בגיל 15 התוודה אוחנה בפני משפחתו וחבריו על היותו בעל נטייה מינית הומוסקסואלית. אביו נמנה על עובדי קריית המחקר הגרעיני בדימונה (קמ"ג), בשנות התיכון התקבל אוחנה לעבודת קיץ בקמ"ג.
את שירותו הצבאי החל אוחנה במשטרה הצבאית, כמאבטח צירי תנועה ברצועת עזה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום. לאחר שסיים בהצלחה קורס קצינים שב למשטרה הצבאית ושימש במספר תפקידים בהם: מפקד מחסום קרני, קצין חקירות תאונות דרכים פיקודי בפיקוד הדרום, מפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, מפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה, קצין חקירות בכיר במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן.
לאחר שחרורו מצה"ל החל בלימודי תואר ראשון במשפטים במכללה למנהל בראשון לציון. זמן קצר לאחר מכן הצטרף אוחנה לשורות שירות הביטחון הכללי (שב"כ). במשך שש שנים שימש בתפקידי מודיעין אשר פרטיהם המדויקים אינם ידועים בפומבי.
ניסיון בעבודה
עורך דין
לאחר שסיים את עבודתו בשב"כ, עבר התמחות בפרקליטות מחוז המרכז והוסמך כעורך דין. לאחר ארבע שנות עבודה במשרדו של עו"ד ירום הלוי, הקים משרד עו"ד עצמאי.
פעילות ציבורית ופוליטית
בשנת 2011, כחבר מפלגת ליכוד, היה אוחנה ממקימי קבוצת "גאווה בליכוד" שנועדה לאגד ולתת ייצוג לחברי המפלגה המשתייכים לקהילה הלהט"בית. קבוצה זו הייתה לתא הפוליטי הראשון במפלגות הימין אשר נושא זהות להט"בית. בהקשר זה יש לציין כי במשך שנים רבות הייתה הקהילה הלהט"בית מקושרת בציבורית הישראלית עם תמיכה במפלגות השמאל, בעיקר בשל התפקיד המרכזי שמילאו מפלגות אלו במאבק הקהילה למען לגיטימציה ציבורית ושוויון זכויות. כיהן כיושב-ראש "גאווה בליכוד", תפקידו זה והתהודה לה זכתה פעילות הקבוצה, קידמו וחיזקו את מעמדו הפוליטי בליכוד.
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 נבחר אוחנה לשמש כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד ושובץ במקום ה-32 ששוריין לנציג מחוז זה. בבחירות לכנסת שנערכו בשנת 2015 זכה הליכוד ב-30 מנדטים ואוחנה נותר מחוץ לכנסת. בדצמבר 2015 התפטר סילבן שלום מן הכנסת ואוחנה הושבע במקומו כחבר כנסת.
בכנסת ה-20 שימש אוחנה כחבר במספר ועדות: ועדת הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושבויים ונעדרים, הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן ועדה מיוחדת לדיון בחוק ההסדרה. כמו-כן משמש כיושב-ראש ועדת המשנה לכוח אדם בצה”ל וכיושב-ראש הוועדה העוסקת בדיון בחוק הלאום.
במהלך כהונתו כחבר כנסת היה אוחנה יעד לביקורת מצד חוגים מסוימים בקהילה הלהט"בית כי הוא אינו עושה שימוש במעמדו כמחוקק על-מנת לסייע לקהילה במאבקה לשוויון זכויות מן ההיבט החקיקתי. לשיאה הגיעה ביקורת זו סביב המחאה על עמדה שהביעה המדינה מול בג"ץ על פיה היא מתנגד לאימוץ תינוקות על-ידי זוגות להט"בים. מספר ימים לאחר פרסום עמדת המדינה ובשיא מחאת קהילת הלהט"בית, הודיע אוחנה כי עד אשר לא תשנה המדינה את עמדתה אין בכוונתו להצביע בכנסת בהתאם למשמעת הקואליציונית. בעקבות הודעתו החליט יושב-ראש הקואליציה דוד ביטן על השעייתו של אוחנה מחברותו בוועדת החוץ והביטחון למשך ארבעה חודשים.
