בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
על אחריות מנכ"ל פסגות לחשדות להרצת מניות, על היעדר הפיקוח הנאות ועל הכשלים של אגף שוק ההון
|
ורמוס. ידע או לא ידע? [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
מה ידע רועי ורמוס? יש שלוש תשובות אפשריות לשאלה הזו. האחת: מנכ"ל פסגות לא ידע על הפעילות הבלתי-חוקית של דוד אדרי ושי בן-דוד. במקרה הזה, הוא יוצא רע מאוד מבחינה ניהולית: עובדים בכירים מריצים מניות בהיקפים עצומים והוא אינו יודע כלום. השנייה: מנכ"ל פסגות ידע על הפעילות הבלתי-חוקית של דוד אדרי ושי בן-דוד. במקרה הזה, הוא ימצא את עצמו על ספסל הנאשמים. אלו שתי האפשרויות הברורות, אבל כאמור יש עוד אחת והיא אולי המעניינת ביותר. מנכ"ל פסגות ידע ואישר משום שלדעתו הייתה זו פעילות חוקית. "גלובס" כבר מצטט היום מומחים, הסבורים שהפעילות אכן הייתה חוקית.
|
אחד הטיעונים המרכזיים של הבנקים נגד המלצות ועדת בכר היה, שכספי הציבור יעברו ממקום הנתון לפיקוח הדוק (הבנקים עצמם) למקום שהפיקוח עליו רופף בהרבה (בתי ההשקעות וחברות הביטוח). כאשר מסתכלים בשלל הפרשות החמורות שהתגלו אצל האחרונים מאז רכשו את קופות הגמל, מתעוררת התחושה שאולי הבנקים צדקו. גיא ויסמן מואשם במעילה ב-123 מיליון שקלים מכספי חברת הראל, תוך ביצוע פעולות בלתי-מורשות בכספי לקוחות. פריזמה נאלצה לפצות את לקוחותיה ב-106 מיליון שקלים על נזקים שנגרמו להם בשל פעילות חריגה בחשבונותיהם. כעת מגיעה פרשת פסגות. ואלו רק המקרים החמורים; היו עוד כל מיני חריגות קטנות. מצד שני, מה הייתה החלופה? נניח שוועדת בכר הייתה מחליטה שיש להמתין עם הפרדת הקופות מהבנקים עד שאגף שוק ההון באוצר יהיה מוכן לפקח כיאות על הרוכשים. קודם כל, זה היה אומר שהעיוות המבני – שגרם נזקים אדירים למדינה ולאזרחיה במשך עשרות שנים – היה נמשך לפחות עוד כמה שנים. שנית ועיקרית: כמו שאנחנו מכירים את העם שבתוכו אנו יושבים, דחייה כזו פירושה היה סיכוי לגמרי לא רע שהרפורמה תתמסמס לאיטה. לנוכח העובדה שהרוכשים שילמו סכומי עתק תמורת הקופות, מותר היה לשער שהם יפעלו מהר ככל האפשר על-מנת להחזיר את ההשקעה ולהתחיל להרוויח. וזה אומר, שיצירת מנגנוני בקרה מסובכים לא עמדה בראש מעייניהם. לכן, אסור היה להותיר אותם חסרי פיקוח של ממש. במבט לאחור, הפתרון היה להשאיר את הפיקוח על קופות הגמל בידי הפיקוח על הבנקים, גם לאחר מכירתן, וזאת עד שאגף שוק ההון יתארגן. נכון שאת המעוות הזה כבר אי-אפשר לתקן, אבל כדאי מאוד להפיק לקחים לעתיד.
|
השאלה הקודמת מובילה אותנו במישרין לשאלה השלישית. אגף שוק ההון הוא אחד הרגולטורים הפעילים ביותר במשק הישראלי. שמעתי פעם טענה, שהוא מוציא חוזרים ותקנות וטיוטות שלהם בקצב של אחד ליומיים. היינו מצפים, שבתוך כל הפעילות הזו יוקדש מקום נרחב למניעת פעילות בלתי תקינה – שלא לומר בלתי-חוקית – בגופי הענק הנתונים לפיקוחו של האגף. אלא שנראה שלא כך היה, ולא רק מבחן התוצאה מוכיח על כך. מבין 28 החוזרים שהוציא האגף למשקיעים מוסדיים בשנת 2009, אחד בלבד עוסק בעניין שעל סדר היום: "מערך התיפעול והבקרה בתחום ההשקעות של גוף מוסדי". האחרים עוסקים בנושאים כגון בקרות על הדוח החודשי, כללי פרסום תשואה, מדיניות תיגמול של נושאי משרה, תיקונים בדיווח הרבעוני, טיפול בפניות ציבור, הצהרה מראש של גוף מוסדי על מדיניות השקעה שלו, מינוי דירקטור על-ידי גוף מוסדי, העברת זכויות עמיתים שלא במזומן וגמול לדירקטורים חיצוניים. בשנת 2008 פירסם האגף 18 חוזרים, שאף אחד מהם לא עסק בפיקוח על ההשקעות ועל כספי העמיתים. בשנת 2007 היו 14 חוזרים; אחד מהם רלוונטי: "מערך הביקורת הפנימית בגוף מוסדי". בשנת 2006 היו שמונה חוזרים, כולל אחד שכותרתו "מעילות והונאות מצד גורמים בתוך הארגון וגורמים מחוץ לארגון". כלומר: בארבע השנים האחרונות, עסק האגף רק שלוש פעמים בפיקוח על כספנו מתוך 68 חוזרים – פחות מ-5% מכלל ההנחיות. הכשל של אגף שוק ההון אינו מתמצה במחדליו אלא גם במעשיו. כאשר מנהלי הגופים המוסדיים מופצצים בהוראות כמעט מדי יום, אין פלא שהם צריכים לקבוע סדרי עדיפויות מבחינת משאבי אנוש, זמן וכסף. אם האגף היה מתרכז בתחומים החשובים באמת, היו המשקיעים המוסדיים יכולים/נאלצים להתרכז גם הם בדברים החשובים באמת. אבל מרוב רצון לפקח על הכל, עושה רושם שהאגף מצליח לפספס את תפקידו החשוב ביותר: הגנה על הציבור.
|
|
תאריך:
|
02/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
02/02/2010
|
|
איתמר לוין
|
|
קווי מהדרין בחסות שר התחבורה
|
|
|
באכסניה מכובדת זו, פרסמתי, לפני ימים ספורים, מאמר בו טענתי כי דוח גולדסטון עלול לכבול את ידי המדינאים והצבא ("השפעות דוח גולדסטון - תמרור אזהרה", 28.1.10). התנהלותה של ישראל הרשמית ביחס לדוח מוכיחה, פעם נוספת, עד כמה המערכות בישראל מתפקדות בצורה לקויה.
|
|
|
כשאיש המכירות אומר על עסקה כלשהי שהיא "בכיס", "קלי קלות", "כמעט סגורה" - האם היא באמת תמיד נסגרת?
|
|
|
בשולי הכותרות: הפעם בשולי הכלכלה, וגם על המדיניות הדו-פרצופית של שכנינו ועבריינות תנועה וּבא לציון גואל
|
|
|
לא חלפו מספר שעות מאז השליך עבריין באקט הזוי נעליים על נשיאת בית המשפט העליון, ומיד התייצבו להם חבורת "אבירי שלטון החוק" והחלו לנצל את האירוע כמיטב יכולתם על-מנת להפיק הון פוליטי ככל שרק ניתן.
|
|
|
|