האם הוועדה התבזתה: חברי הוועדה לבחירת שופטים, שהתכנסו במשרד המשפטים בירושלים, יצאו לאחר מספר שעות סוערות ומורטות עצבים עם החלטה: השופטים החדשים שימונו לבית המשפט העליון הם: עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וסלים ג'ובראן.

בנוסף לארבעת מינויי הקבע, מונה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ואב בתי הדין להגבלים עסקיים וחוזים אחידים, יהונתן עדיאל, לכהן כשופט בית המשפט העליון בפועל (מינוי זמני).

"זה היה שבוע קשה. קשה לשלטון החוק וקשה עבורי אישית", אמרה ארבל עם היוודע בחירתה. היא סיפרה כי פרצה בבכי כששמעה על אישור המינוי: "אני נרגשת, שמחה ועם הפנים קדימה. קיבלתי בשורה משמחת ואני מקווה שלמרות כל מה שנאמר, אני לא אאכזב. זו היתה דרך ארוכה וקשה. השבוע האחרון היה קשה במיוחד. אני שמחה על התוצאה ועל מסקנת הוועדה. אני משאירה כאן צוות נפלא, ואני בטוחה שיחד עם היועץ הוא ימשיך לעשות ככל יכולתו כדי לשמור על שלטון החוק. אני מקווה שאצליח בדרכי החדשה".

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בירך את ארבל: "ברכות מלוא החופן", אמר לה. עם זאת, מקורביו של מזוז, שכנראה לא נמנה על חובביה של הפרקליטה השנויה במחלוקת, אמרו כי פרקליט המדינה הבא "לא יהיה בדמותה של ארבל". גם במערכת הפוליטית חוששים מאוד משתי החברות בייניש וארבל, שזכו כבר לכינוי "הביינישים", שעשויות לצבור כוח רב בעליון.

כל המינויים נתקבלו פה-אחד, למעט מינוייה של ארבל, לו התנגד שר התיירות, בני אלון, ובו נמנעה חברתה של ארבל, השופטת דורית בייניש.

מדובר, כאמור, בהחלטה צפויה - למעט אופן הצבעתו של יהלום והאובססיביות שגילה השר יוסף (טומי) לפיד למינויה של ארבל. הצבעתו של יהלום נולדה בעקבות דילים שרקחו נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ושר המשפטים יוסף לפיד. ואולם, שני אלה לא היו היחידים שרקמו דילים.

חבר הכנסת שאול יהלום, שהתנגד תחילה למינוייה של עדנה ארבל, הצביע לבסוף בעד המינוי, לאחר שסגר דיל עם הדילרים ברק ולפיד: השניים הבטיחו לו שמינוי המועמדת שלו לכהונת שופטת בעליון, השופטת דבורה ברלינר [סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ואישה דתיה; נ.ש.], ייצא אל הפועל תוך חצי שנה, כאשר יפרוש השופט אליהו מצא.

בתום הדיון, אמר חבר הכנסת יהלום, כי מאחר שידע שאין בכוחו להשפיע על סופיות ההצבעה, החליט להצטרף כדי לקבל תמורה בעד הצבעתו. "הרביעיה הזו עמדה כחומה בצורה, במשך כשעתיים ניסינו לקעקע אותה", אמר יהלום.

מי שהוכיח כי עילוי משפטי לא בהכרח יזכה בתואר "אביר שלטון החוק", הוא נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שאמר בלי להניד עפעף, כי גם אם חלק מהטענות נגד ארבל נכונות, זה לא פוסל אותה מלכהן כשופטת בעליון.

שר התיירות, בני אלון, אמר בתום הדיון: "אישית, הצבעתי נגד ארבל, כי אני חושב שטובים ממנה היו ברשימה. אבל עתה, משנבחר מי שנבחר, שישרת נאמנה את בית המשפט".

השר לפיד אמר, כמה אירוני, כי "תוצאות ההצבעה הן מסר למערכת הפוליטית שבוועדה הזו יושבים אנשים שאינטרס בית המשפט והמדינה לנגד עיניהם והם מחפשים את טובתה. עכשיו הרוחות יכולות להירגע".

במשרד ראש הממשלה שיחררו אנחת רווחה ואמרו: "השתחררנו מאימתה של הפרקליטה ארבל". מקורביו של שרון מבהירים, כי עדנה ארבל, כשופטת בית המשפט העליון, לא תוכל לדון עוד בתיקים הקשורים לראש הממשלה או אחד מילדיו, לאור התפקיד שלו נבחרה.

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), אמר בתגובה למינויה של ארבל: "זה תהליך מביש. לא נבחרו הטובים מבחינה מקצועית, אלא המקורבים מבחינה אישית. נדמה לי - והלוואי שאתבדה - שממחר בבוקר, בית המשפט העליון יהיה עוד יותר שנוי במחלוקת ומקובל על פחות ציבורים במדינת ישראל, וחבל שכך". [לתגובות במערכת הפוליטית ראו ידיעה נפרדת].

עד שתושבע ארבל בפני נשיא המדינה משה קצב ותיכנס למשרתה, תחליף אותה אחת המשנים לפרקליטת המדינה, עו"ד נאוה בן-אור. בקרוב אמור היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לקבוע את הרכבה הסופי של הוועדה למינוי פרקליט המדינה. בינתיים, הוא מתכתש בבג"צ עם לשכת עורכי הדין, שעתרה בדרישה לקבל ייצוג בוועדה.

נדחתה עתירתו של יואב יצחק לבג"צ נגד מינויה של ארבל

סמוך לשעה 12:30 עתר העיתונאי יואב יצחק לבג"צ (4299/04), וביקש להוציא צו ביניים, שיאסור על הוועדה לבחירת שופטים לבחור/למנות את ארבל לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, כל עוד לא נבדקה כדבעי התנגדותו; להוציא צו על-תנאי, שיחייב את הוועדה להשיב, לגופו של עניין, מדוע לא תקבל את התנגדותו למינוי; וכן להוציא צו מוחלט שיאסור מינוי ארבל עד ההכרעה בעתירה.

בעתירה ציין יצחק, כי בהתנגדויות השונות שהגיש נגד ארבל [ראו קישורים וכן ראו: "פרשת ארבל"], הוא מייחס לפרקליטת המדינה עבירות לכאורה על החוק, לרבות: ניסיון לקבל שוחד, הפרת אמונים, פעילות תוך ניגודי עניינים עד כדי חשש לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועוד.

למרות זאת, כתב יצחק, עד כה לא פנתה הוועדה או מי מטעמה אל יצחק כדי לבדוק את תלונתו. וכאילו לא די בכך, הרי שיו"ר הוועדה לפיד הכריז פומבית, וגם בהודעה רשמית שהפיץ כי מנוי וגמור עם הוועדה, לקיים דיון עכשיו ולבחור בארבל בישיבה שנקבעה להיום.

בבוקר (יום ה') פנה שוב יואב יצחק אל שר המשפטים, בבקשה שידחה את מועד ההכרעה, כדי שיהא בידה זמן מספיק לבחון את ההתנגדות, ואולם יו"ר הוועדה לא השיב לפנייתו.

חברי הוועדה לבחירת שופטים קיבלו לידיהם עותק מן העתירה. ואולם, למרות זאת, הוועדה לבחירת שופטים עברה לשלב ההצבעה, לאחר שסיימה לדון בעניינם של כל המועמדים, ודחתה את בקשתו של השר בני אלון לדחות את ההצבעה בעניינה של ארבל.

בג"צ: חזקה על הוועדה שנתנה דעתה להתנגדויות

שופטי בג"צ אליהו מצא, מישאל חשין ואליעזר ריבלין, דחו את עתירתו של העיתונאי יואב יצחק, בנימוק שהיא אינה מגלה עילה להוצאת צו על-תנאי.

בהחלטתם כתבו השופטים, כי "סעיף 11ב(ב) לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ"ד-1984, מורה, כי בבקשה המוגשת לה שלא לבחור במועמד לכהונת שופט תנהג הוועדה 'לפי שיקול דעתה'".

"יש, איפוא, להעמיד את הוועדה לבחירת שופטים בחזקתה, כי היא נותנת את דעתה לבקשות המוגשות לה, בהתאם לסעיף 11ב(א) לכללים הנ"ל, ובקביעת דרכי טיפולה בבקשות מייחסת לכל בקשה את המשקל הראוי לה בעיניה".

"מנספחי העתירה עולה, כי את בקשתו שלא לבחור במשיבה 3 הגיש העותר לוועדה אתמול. ניתן על-כן להניח, כי בישיבתה המתקיימת היום תיתן הוועדה את דעתה גם לבקשתו של העותר. על-כל-פנים, בטענה כי הוועדה טרם השיבה להתנגדותו אין כדי להקים לעותר עילה לבקש למנוע מן הוועדה לבחור במשיבה 3, אם כך אכן תחליט הוועדה לעשות".

הוועדה מכונסת מהשעה 10:00 לבחור 5 שופטים

הוועדה לבחירת שופטים התכנסה בבוקר (יום ה', 6.5.04) החל מהשעה 10:00 במשרד המשפטים, כדי לדון ולבחור ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, מתוך רשימה של 14 מועמדים. שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, ונשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, נועדו במקביל לבחור שופט חמישי לכהונה בפועל.

השניים עמדו על כינוס הוועדה וקבלת החלטות, למרות ההתנגדויות הרבות נגד מועמדות פרקליטת המדינה, עדנה ארבל.

לפני תחילת הדיון, אמר חבר הוועדה ושר התיירות, בני אלון, כי לפני ההצבעה על המועמדים יש לערוך דיון בהצעה לדחות את ההצבעה על מועמד שיש נגדו הרבה תלונות, וזאת במטרה לבררן. ח"כ דליה איציק, גם היא חברת ועדה, אמרה כי נעשה רצח אופי לאשה ראויה. איציק התכוונה לארבל.

השרה לבנת: אני מוכנה להיבדק בפוליגרף על גרסתי

בבוקר התראיינה שרת החינוך, לימור לבנת, ואישרה כי אכן פנה אליה השר לפיד בדבר הפרסומים על הפניה של ארבל למינוי בעלה לתפקיד דירקטור בחברת בזק.

"היא פגשה אותי במהלך ישיבת הממשלה והיא פנתה אליי בעניין הזה וביקשה ממני להיפגש איתו. היא פנתה אליי וביקשה להיפגש עם בעלה כדי לשקול את מינויו לדירקטור בחברת בזק. בעקבות זאת נפגשתי עם מר אורי ארבל וקיבלתי ממנו את קורות חייו", אמר השרה לבנת.

השרה התרעמה על הפרסומים ב'ידיעות אחרונות': "השאלה החשובה היא מה הרלוונטיות של העניין הזה למינויה של ארבל לעליון. השר פנה אליי וחזרתי אליו עם התאריך. בכל אותה תקופה התפרסמו נגדי השמצות והאשמות. ידיעות אחרונות פרסם שלוש פעמים שקרים עליי. היה כאן ניסיון להכפיש אותי".

לבנת הצהירה, כי היא מוכנה להיבדק במכונת אמת (פוליגרף) בנושא.

אמש: לפיד וברק דחו דרישתם של אלון ויהלום לדחות ההכרעה בעניין ארבל

לפיד וברק דחו יום קודם (יום ד') את דרישת השר בני אלון וחבר הכנסת שאול יהלום (שניים מחברי הוועדה): לדחות את ההכרעה בעניינה של ארבל, וזאת עד בירור ההתנגדויות נגדה. לטענת לפיד, הוא לא ייכנע לטרור המופעל נגד חברי הוועדה.

ברק נמנע מלהתבטא פומבית בנושא זה. לכמה מחברי ועדה שנפגשו עימו, אמר כי הוא נחוש בדעתו למנות ארבעה מועמדים במינוי של קבע, בחבילה אחת: אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות ועדנה ארבל.

בבוקר, בטרם התכנסות הוועדה, היו עוד כאלה שהעריבו כי דווקא פרופ' מיכאל קורינאלדי עשוי להפתיע ולהתמנות במקומם של ארבל או רובינשטיין, או לפחות במינוי של קבע. זאת, בשל התמיכה שקיבל קורינאלדי מהרבנים מרדכי אליהו ועובדיה יוסף, מה שמקנה לו לפחות 2 קולות בטוחים. קורינאלדי אף זוכה להערכה רבה אצל הנשיא ברק ואצל נציגי לשכת עורכי הדין ולמעשה אין לו מתנגדים. אולם, כידוע, גם זה לא תמיד מספיק.

נגד ארבל הוגשו כ-20 התנגדויות, בחשדות שונים: ניסיון לקבל שוחד, הפרת אמונים, רשלנות מקצועית, עבירות על כללי האתיקה ועוד. ארבל מכחישה את כל החשדות נגדה. לטענתה, רודפים אותה בגלל ההחלטות שקיבלה כפרקליטת המדינה.

המועמדים

כאמור, 14 מועמדים מתחרים על 5 הכיסאות הפנויים בבית המשפט העליון, שאחד מהם יהא מינוי זמני בלבד. רשימת המועמדים כוללת פרקליטת מדינה, יועץ משפטי לממשלה לשעבר, 2 שופטים שסיימו זה עתה כהונה במינוי זמני בבית המשפט העליון, 5 שופטי בתי משפט מחוזיים, שני אנשי אקדמיה ו-3 עורכי דין מהסקטור הפרטי.

- פרקליטת המדינה, עדנה ארבל;
- היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין;
- שופטי העליון (במינוי זמני) סלים ג'ובראן ואסתר חיות;
- סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דבורה ברלינר;
- סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין;
- סגנית נשיא המחוזי בחיפה, בלהה גילאור;
- שופט המחוזי בתל אביב, ד"ר עודד מודריק;
- שופט המחוזי בירושלים ואב בתי הדין להגבלים עסקיים וחוזים אחידים, יהונתן עדיאל;
- פרופ' רות גביזון;
- פרופ' שלום לרנר;
- פרופ' מיכאל קורינאלדי, המשמש כיום כעו"ד פרטי;
- עו"ד חנן מלצר;
- עו"ד שמואל ילינק.

להרחבה על המועמדים, ראו ידיעה נפרדת. נציין, כי השופטת הילה גרסטל הסירה לאחרונה את מועמדותה מטעמים אישיים.

עו"ד אליקים רובינשטיין: בן 57, כיהן עד לאחרונה בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הוסמך כעורך דין בשנת 72' ומילא שורה של תפקידים בשירות הציבורי. בשנת 86' מונה למזכיר הממשלה. בשנת 95' מונה לכהונת שופט בית משפט מחוזי ובפברואר 97' מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו קיבל החלטות בנוגע לעשרות אישי ציבור, ובהם עזר וייצמן, פרשת בר-און-חברון, עופר נמרודי, עמותות ברק, פרשות האי היווני וסיריל קרן של ראש הממשלה שרון ועוד.

השופט סלים ג'ובראן: בן 57, מכהן כשופט בית המשפט המחוזי בחיפה, לאחר שכיהן עד לאחרונה כשופט בית המשפט העליון, במינוי זמני בן שנה. ערבי-ישראלי יליד חיפה. הוסמך כעורך דין בשנת 70' ושימש כעו"ד בסקטור הפרטי עד שמונה לכהונת שופט בבית משפט השלום בשנת 82'. בשנת 93' מונה לשופט מחוזי ובאפריל 2003 מונה לכהונה זמנית בת שנה בעליון. אם ייבחר, יהיה השופט הערבי הראשון בעליון במינוי של קבע.

השופטת אסתר חיות: בת 51, מכהנת כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שכיהנה עד לאחרונה כשופטת בית המשפט העליון, במינוי זמני בן שנה. שירתה בלהקת פיקוד במרכז והוסמכה לעריכת דין בשנת 78'. עבדה כעורכת דין בסקטור הפרטי עד שמונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בשנת 90'. בשנת 97' מונתה לשופטת במחוזי ובמרס 2003 מונתה כאמור לשופטת עליון במינוי זמני.

עו"ד עדנה ארבל: בת 60, מכהנת כפרקליטת המדינה. הוסמכה כעורכת דין בשנת 69' והחלה לעבוד בפרקליטות מחוז המרכז. היתה חברה בוועדה מטעם היועמ"ש לעניין פרשת קו 300, ועסקה באיסוף חומר עבור ועדת כאהן, שחקרה את אירועי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון, יחד עם חברתה השופטת דורית בייניש. ב-84' מונתה לפרקליטת מחוז המרכז, ובשנת 88' מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. בינואר 96' מונתה לתפקיד פרקליטת המדינה. עם השנים, נקשר שמה בפרשיות שחיתות רבות, שחלקן הגדול נחשף כאן על-ידי העיתונאי יואב יצחק.