עם מינויה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, ניתן האור הירוק לפתיחת הקרב על הירושה. רק עובדה אחת ידועה על זהותו של הפרקליט/ה הבא: הוא לא יהיה בדמותה של עדנה ארבל. הוא יידע בדיוק מי הבוס של התביעה הכללית במדינה - היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.
עד למינויו של פרקליט מדינה חדש, תשמש המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, עו"ד נאוה בן-אור, כמחליפתה בתפקיד. עם זאת, סיכוייה של בן-אור להתמנות לתפקיד בקביעות פחתו משמעותית, מאז מינויו של מני מזוז לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
אם עד כה נתמנה פרקליט המדינה על-ידי שר המשפטים שנזקק לאישור הממשלה למינוי, הרי שלפני כחודשיים החליטה הממשלה לכונן ועדת חיפוש לפרקליט מדינה, על-מנת להקביל את שיטת המינוי לזו הנהוגה עתה בעת בחירת יועץ משפטי לממשלה.
בראש ועדת החיפוש המקצועית עומד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. חברים בה מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ'; נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר; נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימ.), השופט ורדי זיילר; נציגת האקדמיה, פרופ' דפנה ארז-ברק מאוניברסיטת תל אביב. בוועדה אמור להיות חבר עורך דין נוסף, שימנה היועץ המשפטי לממשלה, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ועם מנכ"ל משרד המשפטים [על-כך, ראו בהמשך].
סיכויים נמוכים לבן-אור וליבוביץ'
כל שניתן לומר כעת על הקרב על הפרקליטות, הוא שיותר משיש הערכות מי יזכה בתפקיד הכוחני והנכסף, יש הערכות מי לא יזכה בו. מזוז טרם הכריז את המועמדים מטעמו לתפקיד הפרקליט, אולם ברור כי סיכוייה של נאוה בן-אור, שעד לא מזמן נראתה כמועמדת הטבעית להחליף את ארבל, פחתו מאוד, בשל התייצבותה המוחלטת לצידה של ארבל במתיחות שנרשמה לאחרונה בין לשכת היועץ המשפטי לממשלה ולשכת פרקליטת המדינה. זאת, למרות שבן-אור נחשבת למשפטנית מבריקה, בייחוד בתחום הפלילי.
גם סיכוייה של פרקליטת מחוז הדרום, עו"ד יסכה ליבוביץ' [בתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ', נ.ש.], פחתו בשל אותן הנסיבות ומאותן הסיבות. כמו ארבל, גם ליבוביץ' נחשבת אישה קשה ודעתנית, שאינה חוששת מאיש ואומרת הכל "בלי לדפוק חשבון".
במסגרת תפקידה, עסקה ליבוביץ' בכמה תיקים גדולים כמו האסון בפסטיבל ערד, דרישתם של חמשת רוצחי הנער דני כץ לערוך להם משפט חוזר, והגשת כתב אישום נגד ראש עיריית באר שבע, יצחק רגר, שנחשד בעבירות מירמה והפרת אמונים.
אי-אפשר כמובן שלא לציין את היחס בין השלישיה האמורה - ארבל, בן-אור וליבוביץ', בהקשר של פרשת ניצב משה מזרחי. לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, פרסם בחודש אוקטובר 2003 את ממצאי חוות הדעת שהכין בפרשת האזנות הסתר, ממנה עולה כי מזרחי הורה לפקודיו ביחידה הארצית לחקירת פשעים בינלאומיים (יאחב"ל) לבצע האזנות סתר ותימלולים באופן בלתי חוקי לכאורה בכמה פרשות. הבולטות שבהן: חקירה בעניינו של אביגדור ליברמן.
כזכור, רובינשטיין הורה להדיח את מזרחי בכפוף לשימוע לו הוא זכאי. הליך השימוע הסתיים, אך החלטה טרם ניתנה, למרות שחלפה יותר מחצי שנה מאז נתקבלה החלטת רובינשטיין.
הפרקליטה ארבל, שחלקה על עמדתו של היועץ רובינשטיין, הפיצה חוות דעת נגדית עליה היא חתומה יחד עם בן-אור. נזכיר, כי חוות דעת פנימיות שהוגשו ליועמ"ש בטרם החלטה, נשמרות בחדרי-חדרים והפרקליטות נלחמת שלא לפרסמן. לחוות הדעת שלה, צירפה ארבל גם חוות דעת מאת עו"ד יסכה ליבוביץ.
מחוות הדעת, בהן השתמש מזרחי כדי להשיב לבג"צ בעתירה שהגיש חבר הכנסת גלעד ארדן, בה דרש להעמיד את מזרחי לדין פלילי, ניתן ללמוד דווקא על מהלכי המרד שבישלו שלוש הפרקליטות נגד רובינשטיין, לאחר שחתם על ההחלטה להדיח את מזרחי [על-כך, ראו תחקירו של יואב יצחק].
מועמדים אפשריים:
לחלל האוויר הועלה לתפקיד פרקליט המדינה שמם של: מי שהיתה פרקליטת מחוז תל אביב, עו"ד מרים רוזנטל; מנהלת המחלקה לעניינים פליליים-ביטחוניים ועניינים מיוחדים בפרקליטות המדינה, עו"ד דבורה חן; פרקליט מחוז ירושלים שפרש אך באחרונה, משה לדור; הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף ד"ר מנחם פינקלשטיין; שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ורשם בית המשפט העליון, בעז אוקון; ושופט בית המשפט המחוזי בתל אביב עוזי פוגלמן (שהוא ידיד אישי של מזוז).
מבין המצויינים לעיל, סיכויים של אוקון אינם גדולים על-אף שהוא נחשב לעילוי ולבן טיפוחיו של הנשיא אהרן ברק. רק לאחרונה הוא מונה למנהל הבא של בתי המשפט, במקומו של השופט דן ארבל הפורש מהתפקיד. סיכוייו של פוגלמן נחשבים טובים.
מקורבי מזוז מיהרו להבהיר אמש, כי פרקליט המדינה הבא "לא יהיה בדמותה של ארבל". לאמור, הוא יידע היטב מי בעל הבית של התביעה הכללית במדינת ישראל ולא יירשמו עוד מתיחויות בין שתי הלשכות.
בג"צ: מטריד ששלושה מששת חברי הוועדה בוחרים את החבר הרביעי
בתוך כך, בג"צ דחה השבוע את עתירת לשכת עורכי הדין, שדרשה כי זהותו של עורך הדין החברה בוועדה ייקבע על-ידה. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט ורן שפרינצק ממשרד ארדינסט בן-נתן ושות', נטען כי מאחורי הקלעים נרמז ללשכה שההימנעות מצירוף נציג הלשכה לוועדה, נובעת מהתעקשות הלשכה לקיים את משוב השופטים, למרות התנגדותה הנחרצת של נציגות השופטים.
לשכת עורכי הדין טענה עוד, כי מאחר שהיא גוף סטטוטורי המייצג את ציבור עורכי הדין בישראל, הרי שמן הראוי כי היא תבחר את נציג עורכי הדין ולא שהיועץ המשפטי לממשלה יעשה כן.
ואכן, בג"צ הביע מורת-רוח ביחס להחלטת שר המשפטים והממשלה שלא למנות נציג מטעם הלשכה בוועדה. השופטים אליהו מצא, דורית בייניש ואשר גרוניס, ציינו במהלך הדיון, כי יש היגיון רב בעמדת העותרת, לפיה עורך דין "מקרב הציבור" צריך להתמנות על-ידי נציגיו המוסמכים של הציבור שמקרבו הוא בא, ולא על-ידי אנשי הרשות המבצעת.
השופט מצא ציין עוד, כי מטרידה אותו העובדה ששלושה מששת חברי הוועדה בוחרים חבר רביעי בה, הוא עורך הדין "מקרב הציבור". עם זאת, העתירה נדחתה משום שבאופן פורמלי החלטת הממשלה אינה מנוגדת לחוק ואינה בלתי סבירה באופן קיצוני.
השופטים ציינו בהחלטתם, כי בית המשפט מצפה ששר המשפטים יקיים את הבטחתו במכתבו לראש הלשכה, שניתנה גם על-דעת היועץ המשפטי לממשלה, כי הלשכה תוכל להציע מועמדים מטעמה לחברות בוועדה לאיתור מועמדים, וכי להצעת הלשכה יינתן המשקל הראוי.
לאור קביעתו של בג"צ, אומרים בלשכה, כי קשה לראות כיצד יוכל היועץ המשפטי לממשלה, שהוא הממנה את "עורך הדין מקרב הציבור" לוועדה, להתעלם כעת מהמלצות הלשכה באשר למועמדים הראויים להתמנות מטעם ציבור עורכי הדין לוועדה. הלשכה עדיין סבורה, כי החלטת הממשלה תמוהה ושרירותית ונתקבלה משיקולים לא ענייניים, ופוגעת במעמד הלשכה.
בלשכה אומרים, כי ההחלטה סוטה ממסורת ארוכת שנים, שבמסגרתה חברים נציגי לשכת עורכי הדין בשורה של ועדות בחירה של נושאי תפקידי מפתח במערכת המשפט הישראלית, כגון שופטים, דיינים, קאדים, היועץ המשפטי לממשלה, הסניגור הציבורי הארצי, נציב תלונות הציבור על שופטים והיועץ המשפטי לכנסת.
בג"צ 3702/04 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שר המשפטים ואח'
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
