עו"ד אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון, יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין בגלל שעלב בראש הממשלה לשעבר מר
אהוד אולמרט.
אולמרט ביקש תוספת תקציב כדי להרחיב את לשכתו, ואליעד טען בשידור רדיו שהוא תמה על כך שאולמרט דואג להרחיב את לשכתו במקום להרחיב את תאו בכלא, שאליו יישלח בקרוב.
ועדת האתיקה קבעה כי דבריו פוגעים בכבוד המקצוע והחליטה להעמידו לדין משמעתי.
הבעת דעה ללא ענישה אינני חסיד של מר אליעד ותנועתו. לדעתי, התנועה לאיכות השלטון שמטרתה המוצהרת היא מאבק בשחיתות שלטונית, נמנעת בצורה מכוונת מטיפול בתופעות לא חוקיות במערכת המשפט. יחד עם זאת, אני מסתייג מהעמדתו לדין משמעתי, שכן היא מהווה פגיעה בלתי מוצדקת ב
חופש הביטוי.
במדינה דמוקרטית מותר לאדם להביע את דעתו על כל נושא שבעולם בלי להיענש.
ההליך המשמעתי הוא הליך מעין פלילי, שעלול להסתיים בהוצאת הנאשם מלשכת עורכי הדין. הדעת אינה סובלת לפגוע בפרנסתו של אדם בגלל דעותיו.
מותר לנלון להביע את דעתו שאולמרט יישלח לבית הסוהר. גם אם הדברים נאמרו בציניות, אין בכך כדי להצדיק את העמדתו לדין. חופש הביטוי כולל גם את הזכות להביע דעה בצורה חריפה.
נשמעו מספר נימוקים בעד העמדתו של הנלון לדין וכולם, ללא יוצא מן הכלל, חסרי יסוד.
נטען כי אולמרט הוא עורך דין והנלון חייב לשמור על כבודו בתור חבר למקצוע. טענה זאת היא מאוד מלאכותית. הנלון השמיע את דעתו על אולמרט לא כעורך דין אלא כראש ממשלה לשעבר. אולמרט הוא אישיות ציבורית שעומדת באור הזרקורים והתנהגותו נתונה לביקורת.
אילו אולמרט היה מגיש תביעת דיבה נגד הנלון, קרוב לוודאי שתביעתו הייתה נדחית משום שהפסיקה קובעת כי איש ציבור חשוף לביקורת יותר מאחרים, ומי שפוגע בכבודו נהנה מהגנה מוגברת של חופש הביטוי.
אם זה המצב בדין האזרחי, על אחת אחת וכמה בדין הפלילי והמעין פלילי. לא יעלה על הדעת לפגוע בפרנסתו של אדם בגלל שהוא סבור שמקומו של אולמרט בכלא.
הוצאת האמת לאור עוד נטען כי הנלון פגע בחזקת החפות של אולמרט. גם טענה זאת חסרת יסוד. חזקת החפות עומדת לנאשם בבית המשפט. אסור לבית המשפט להרשיע את הנאשם לפני שהאשמה הוכחה. הנלון איננו שופט ומותר לו להביע דעה שאולמרט אשם.
פרשה זאת מוכיחה בפעם המי יודע כמה, עד כמה חופש הביטוי בארץ אינו מושרש, לא בחוק ולא בתודעה הציבורית. הגיעה העת לחוקק חוק יסוד שיגן על חופש הביטוי. עד כמה שהדבר יישמע תמוה, אין בישראל חוק שמגן על הזכות הבסיסית הזאת שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה.
אחד הנימוקים להגנה על חופש הביטוי הוא שחופש הביטוי מסייע להוצאת האמת לאור. אולי לשלטון אין עניין שהאזרחים ידעו את האמת עליו, וזאת הסיבה מדוע אין חוק בנושא.
