פרשת המשט לרצועת עזה מעוררת דיון ציבורי נרחב בישראל. במלל הרב שנכתב צדו את עיני שני מאמרים המנתחים את מדיניות טורקיה, מציגים "דיעה אחרת" לגבי מניעיה של אנקרה. להלן קטעים נבחרים מהמאמרים הנזכרים לעיל (מומלץ לקריאה בגרסתה המלאה):
הסופר איל מגד (ynet, 7 ביוני 2010):
"אודה ולא אבוש, חלום ישן הולך ומתגשם. זה זמן רב מתבשל במוחי הנסער הרעיון שעלינו לעזור לכונן מחדש את האימפריה המפוארת ההיא ולהסתפח אליה מרצון. צאו וראו עד כמה השלטון העותמני בארצנו היה - אם מעיינים עיין היטב בתולדותיו - הרע במיעוטו. מכל צורות השלטון שידענו כאן הוא היה המתון והמאוזן ביותר.
"למעט הימים הטרופים של מלחמת העולם הראשונה, שבישרה על קריסתו, השד היה ממש לא נורא. ערבים ויהודים חיו בחסותו בשלום. עד היום, כשאני ממיר שקלים למטבע טורקי ערב נסיעה לאיסטנבול, נוצצות עיני חלפן הכספים במזרח העיר והוא רואה צורך להעיר: "אה, הטורקים, הטורקים, הם היו הכי טובים לנו ולכם... בקיצור, במקום להתלהם ולהפוך את התוֹגר התורן לעוד
אחמדינג'אד שצריך להכחיד, עלינו לקדם בברכה את היוזמה היצירתית שלו, את המהפך ההיסטורי שהוא שואף לחולל כאן, ולומר לו בפה מלא: "ברוך הבא
ארדואן"!
בני ציפר, העורך הספרותי של עיתון הארץ ומיוצאי טורקיה (עיתון הארץ, 2 ביוני 2010):
"שאלו כל מוכר בשוק של איסטנבול והוא יאמר לכם זאת, שטורקיה היא בעצם המדינה היהודית הראשונה והאמיתית, וישראל היא רק המדינה היהודית השנייה. לכן, כסילים שכמותכם, סעו לטורקיה כרגיל. אני לצערי אין לי זמן עכשיו לנסוע לשם אבל באוקטובר אסע אולי ליריד הספרים הבינלאומי באיסטנבול כי חברי, הסופר מוריס פרחי, יהיה שם, ואולי כבר קודם. אסע, כי זה מכבר אני חולם לראות את המנזרים בטרבזון שבזור הים השחור.
"כל מה שאומר ארדואן על ישראל הוא נכון ומדויק עד הסוף. הוא חושב שאנחנו לא בסדר עם הפלשתינים ומתנהגים כפיראטים וכטרוריסטים. והוא חרד לנו על חוסר האחריות של מנהיגינו. וכי זה לא מה שאני ועוד המון ישראלים חושבים על ישראל מאז "
עופרת יצוקה"? מיהו בעצם אם כן המנהיג הפוליטי הצודק והאחראי יותר ? המנהיג שמוביל את המדינה היהודית הראשונה או המנהיג הדילטנטי שמוביל את המדינה היהודית השנייה? אני נוטה להאמין בארדואן. מה לעשות."