פרופ' מיכאל קורינאלדי, חבר הנהלת עמותת אומ"ץ (אזרחים למען מינהל תקין וצדק משפטי וחברתי), בראשה עומד העיתונאי אריה אבנרי, רואה לנכון דווקא בימים אלה, להביע ברבים את תמיכתו בתפיסה החוקתית בדבר תיקון חוק להפרדת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.
הסמכות העליונה, הנתונה כיום ליועץ המשפטי לממשלה, אומר קורינאלדי, אינה תואמת את אחד מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי בדבר מניעת ניגוד העניינים. יועץ משפטי לממשלה משתתף, לפי הצורך, בישיבות הממשלה, ונמצא בקשר ציבורי שוטף עם שרי הממשלה וסגניהם, ומבחינת העיקרון לפיו הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות, לא ניתן בעת ובעונה אחת, להחליט החלטות בעניין העמדה או אי-העמדה לדין של שרים.
נוסף על-כך, אומר פרופ' קורינאלדי, היועץ המשפטי לממשלה, מטבע הדברים, חשוף לתקשורת בענייני הממשלה ואינו יכול, כפי שראינו למעשה, להטיל על עצמו מגבלת הופעה בתקשורת, כאשר מדובר בהחלטות העמדה לדין. לעומת זאת, לא ראוי לפרקליט מדינה, אשר מחליט החלטות בעניין העמדה לדין, שיופיע בתקשורת על-מנת להסביר את עמדתו. לכל היותר, על פרקליט המדינה לנמק את עמדתו בכתב ולפרסם את דבר החלטתו ברבים, אך כמו שופט, אין מקום שיוסיף הסברים בעל-פה להחלטה שנתן.
לדבריו, מחקר השוואתי מעלה כי בחלק ניכר מהמדינות הדמוקרטיות יש הפרדה בין תפקידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, וכך ראוי שייעשה גם אצלנו. בענייני העמדה לדין, מחובת פרקליט המדינה לפעול תוך מרות לדין וללא מרות אחרת, ואין מקום לכפיפות פרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה. פרקליט המדינה, כמו היועץ המשפטי לממשלה, צריך להיבחר על-ידי ועדה סטטוטורית, שהרכבה ייקבע בחוק.
קורינאלדי מדגיש, כי העלאת נושא זה על סדר היום אין בו משום נקיטת עמדה, מטעמי סוביודיצה, בשאלה המשפטית העומדת על הפרק, אם בג"צ צריך להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניינו של ראש הממשלה.