|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

הלכת חברת החשמל נ' הארץ

במידה שלמאמר דעה משמיץ השתרבבו עובדות, האם זכאי הכותב לחסות בצל הגנת 'הבעת הדעה' הזכות לשם טוב או חופש הביטוי - מה גובר? שאלות אלו נדונו בהלכת חברת החשמל נ' הארץ
15/08/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   תגובות
הזכות של בכיר בחברת החשמל לשם טוב גוברת על חופש הביטוי של העיתונאי לבקר אותו? [צילום: פלאש 90]

הלכת אבנרי נ' שפירא
ענבל בר-און
האם ראוי שבית המשפט יתן צו מניעה כנגד פרסום המוציא את לשונו של הנפגע רעה? הכל תלוי באיזון בין הערכים המתנגשים - חופש הביטוי והזכות לשם טוב
לרשימה המלאה

הלכת אפל נ' חסון
ענבל בר-און
האם אמירה שייחסה הכתבת איילה חסון לדוד אפל "הוא יהיה משלנו" עולה כדי לשון הרע? תלוי כיצד האדם הסביר יפרש זאת * ותלוי במידת ההגנה שאישי ציבור זכאים לה מפני לשון הרע
לרשימה המלאה

בג"צ קול העם נ' שר הפנים
ענבל בר-און
אחד מפסקי הדין המכוננים של מדינת ישראל הינו בג"צ קול העם * שופטי שנות החמישים, ב'משפט המקובל נוסח ישראל', עגנו את חופש הביטוי בפסיקה * מבחן הוודאות הקרובה הפך מאז למבחן מקובל בפסיקה לבחינת החלטות מנהליות
לרשימה המלאה

חופש הביטוי
ענבל בר-און
הגם שחופש הביטוי מהווה את ערך היסוד בחברה דמוקרטית, אל מולו עומדים זכויות ואינטרסים שונים: הזכות לשם טוב, לפרטיות, לכבוד, אינטרס בטחון המדינה ועוד
לרשימה המלאה

כיצד יש להתייחס להגנה שבסעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, אשר קובעת כי מקום בו "הפרסום היה הבעת דיעה על הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי או על אופיו, עברו, מעשיו, דיעותיו של הנפגע, במידה שהם נתגלו באותה התנהגות" תקום הגנת תום הלב לדברי לשון הרע?

זו השאלה אשר נדונה בד"נ 9/77 חברת החשמל נ. הארץ, פ"ד ל"ב (3) 337. באותה פרשה, נכתב בעיתון הארץ כי פקיד בכיר בחברת החשמל, אשר רכש מכונית יוקרתית, והבטיח, בשל זעם ציבורי, למכור את המכונית ולהשיב את הכסף לקופת הציבור, אינו באמת חפץ למכור את מכוניתו, והוא סבור שיוכל להתירה במחסן "עד אשר יחלוף הזעם הציבורי". האם דברים אלו הינם עובדה, שאינה חוסה תחת הגנת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, היא הגנת "אמת דיברתי", או שמא דברים אלו הינם עמדה, אשר חוסה תחת ההגנה שבסעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע? בעוד שדעת הרוב, מפי השופט לנדוי, פירשה ביטוי זה ככזה שמשתמע ממנו שהכותב יודע משהו, ועל כן ככתיבת עובדה לא נכונה, דעת המיעוט, מפי השופט שמגר, סברה כי ניתן להקיש מן הדברים כי זוהי עמדתו של הכותב בלבד על סמך הנתונים, והכותב אינו יודע משהו מיוחד, ומביע עמדה תוך מתן אפשרות לקורא לשפוט. אך המחלוקת בין שופט הרוב לשופטי המיעוט לא נסובה אך ורק על שאלת העמדה/עובדה, אלא על שאלה תורתית-משפטית מהותית יותר: באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, איזו זכות גוברת?

בעוד שהשופט שמגר, בדעת המיעוט, סבר כי האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב הינו אנכי, ובעקבות הדברים שנאמרו בבג"צ קול העם, חופש הביטוי גובר, השופט לנדוי, בדעת הרוב, סבר כי האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב צריך להיות אופקי, ואם דינה של אחת הזכויות לגבור, דווקא הזכות לשם טוב, שהיא 'זכות חיובית', להבדיל מן החופש, שהוא 'זכות שלילית' (היינו זכות שאינה מחייבת את המדינה לעשות מעשה אלא דווקא להימנע מעשות מעשה), היא זו שצריכה לגבור.

השופט לנדוי: הזכות לשם טוב עדיפה

לשיטת השופט לנדוי, האיזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי אינו איזון אנכי, אלא אופקי: אין להעמיד את חופש הביטוי, זכות שאף אינה כתובה עלי ספר, מעל לזכות לשם טוב: הזכויות שוות בערכן ויש לקיים ביניהן איזון אופקי. אבל אם בכל-זאת יש מקום לדרג בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, יש להעדיף את הזכות לשם טוב, בהיותה זכות-על, על פני החירות – חופש הביטוי. פגיעה בשם הטוב ביהדות משולה לרצח. בהצעת חוק יסוד זכויות האדם והאזרח הוגבל חופש הביטוי, אך לא הוגבלה הזכות לשם טוב. הקיצוניות שבה נוקט המשפט האמריקני בהעדיפו את חופש הביטוי באופן מוחלט וקיצוני על-פי הזכות לשם טוב, מקומה לא יכירנה פה (ראה הלכת NYTIMES). על הלכת NYTIME נמתחה ביקורת בהיותה רומנטית מדי היות שישנו כוח רב לתקשורת התאגידים על פני האזרח הקטן, ואין היא מסמלת את "חופש הביטוי" של האזרח הפשוט. יש לזכור שעליית הנאציזם מוכיחה לאן מוביל השימוש לרעה בחופש הביטוי. יש האומרים שדיני הדיבה החזקים באנגליה מנעו את עליית הפשיזם הטוטליטרי שם.

יש לאתר את האיזון הראוי בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב – העיתונות תוכל למלא תפקידה הציבורי לבקר פעולתם של אישי ציבור גם ללא 'חופש השמצה'. את סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע ולפיו פרסום לא ייחשב לשון הרע אם הינו "הבעת דיעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבור" אין לפרש בצמצום תוך העדפת חופש הביטוי, אלא כלשונו. לשון סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע (והחוק בכללו) מאזנת איזון ראוי בין הערכים המתנגשים של הזכות לשם טוב ושל חופש הביטוי.

הוצאת לשון הרע חייבת להיעשות בתום לב ולעמוד בתנאי סעיף 15(4), קרי לתאר את התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי תוך הקפדה על האמת, ולהביע בגין כך עמדה (אשר אינה חייבת להיות אמת).

ציון העובדות עליהן מושתתת העמדה חייב להיות אמת בשים לב לכך ש: א) ההגנה לא תישלל אך ורק בשל כך שפרט - לוודאי שולי - שאין בו אמת נכנס לטקסט; ב) שהנתבע/נאשם פורש את העובדות לאשורן; ג) אין צורך לפרט עובדות אשר ידועות לציבור ממילא. ברם – באם השתרבב פרט עובדתי אל תוך הדעה, יש לסווג את הפרסום כדעה, וזאת מכוח סעיף 15 ו–16 לחוק (שאין לפרשו פרשנות מצמצמת).

שמגר: חופש הביטוי גובר

לשיטת השופט שמגר, טענה כי מתקיים איזון אופקי בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, פירושה אי-העמדת מבחנים ברורים להכרעה בין הערכים מקום בו הם מתנגשים, ומתן כוח פטרנליסטי שרירותי לשופט להחליט בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ולא כך צריך להיות הדבר. יש ליתן לחופש הביטוי מעמד-על וזאת בשל הלכת קול העם, ופירושו של דבר כי אם להבעת הדעה משתרבבות עובדות אבל בהיקף נמוך, יש להעדיף את ההגנה על חופש הביטוי, שאחרת - אדם מן הישוב יחשוש למתוח ביקורת על פקיד ציבור כיוון שיחשוש מן ההליכים אשר צפויים לו מטעם אותו פקיד ציבור. יש לזכור כי לרשות הציבורית משאבים לנהל תביעות לשון הרע שכאלו, משאבים אשר אין בידיו של אדם פרטי, ואשר נגבו מכספי המיסים של הציבור. פירוש סעיף 15(4) באופן כזה ולפיו כל אי-דיוק עובדתי יוביל להשתת פיצויים בגין לשון הרע על המפרסם, יחניק את ביקורתו של אדם פרטי על רשות השלטון, בעוד ביקורת זו הינה באיבה, וזאת מחשש לפתיחת הליכים. יש להעדיף את חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב.

ד"נ 9/77 חברת החשמל נ. הארץ, פ"ד ל"ב (3) 337
תאריך:  15/08/2010   |   עודכן:  16/08/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"זכויות האדם במשפט הפרטי" הינה דוקטרינה משפטית מבית מדרשו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. לשיטתו, זכויות האדם הינן 'טוב' טבעי אשר דינן לחול גם בין פרטים מובהקים, ולא רק מצד השלטון כלפי הפרט. הרציונל הוא שיש וגוף פרטי מחזיק בכוח כלפי הפרט שהוא רב ועצום כלפי אותו פרט, מאשר הכוח שהשלטון מחזיק כלפי הפרט.
03/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הלכת און נ' בורסת היהלומים (עא 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים בע"מ, פ"ד מט(3) 196 (1995) ) היא הלכה מרכזית בתחום הדואליות הנורמטיבית. הלכה זו מהווה ציון דרך מרכזי בהתפתחות דוקטרינת הגופים הדו-מהותיים.
02/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
דואליות נורמטיבית פירושה תחולה דואלית, מקבילה, הן של דיני המשפט הפרטי והן של דיני המשפט הציבורי על מקרה משפטי אחד, או על גוף משפטי אחד, אשר ניכרים בו סממנים פרטיים וציבוריים כאחד. על הדואליות הנורמטיבית דיבר השופט זמיר בפרשת און:
01/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הלכת קסטנבאום (ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום, פ"מ מו(2) 464 (1992)) רלוונטית לשורה של סוגיות משפטיות (כגון: סוגיית החוזה האחיד והתניה המקפחת שבו, סוגיית בטלות חוזה הסותר את תקנת הציבור, וכו'), אך בעיקר, חשיבותה של הלכה זו נודעה בשל הדיון התורתי-משפטי שהתקיים בה במספר דוקטרינות משפטיות חשובות.
01/08/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
דיני המשפט המנהלי הינם מערכת של כללים, אשר פותחה בפסיקה בתהליך של פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל, קרי, ממקרה למקרה, ואשר נועדה להתוות את הכללים אשר חלים על רשות שלטונית במגעיה עם ה'אזרח הקטן'. הצורך בכללי משפט מנהלי נולד עקב כוחה העודף של הרשות השלטונית ביחס לפרט. בעוד שבמאה ה- 19 נחשבה המדינה כ"שומרת לילה", והסתפקה בביצוע תפקידים בסיסיים ביותר, החל מסוף המאה ה- 19, וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניה, התפתחה מדינת הרווחה, והמדינה החלה לדאוג לאזרח בשורה ארוכה של תחומים. ההסדרה של תחומים רבים בחיי האזרח בידי המדינה הובילה להעצמת כוחה, כוח אשר יכול להיות מנוצל לרעה ואשר תואר באופן אפוקלפטי בספריו של ג'ורג' אורוול ופרנץ קפקא, אשר תיאר בספריו, כגון המשפט, סיטואציות מתסכלות עד אבסורד של אזרח אשר עומד אל מול פקידי שלטון אטומים. כוח היתר שצברה המדינה על מול האזרח, כוח שתואר גם בכתביו של הסוציולוג ובר, הצריך פיתוח דוקטרינות משפטיות אשר ירסנו את כוחו הבלתי מוגבל של השלטון אל מול האזרח, וכך התפתחו כללי המשפט המנהלי.
31/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il