בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
על-פי פקודת הנזיקין, אדם חייב לפצות את זולתו על הנזק שנגרם לו, אלא אם כן אותו אדם הסתכן מרצון ● מהי הסתכנות מרצון?
|
האם זוהי הסתכנות מרצון? [יח"צ]
|
|
|
|
משטרי אחריות בנזיקין
|
ענבל בר-און
|
א' הזיק ל-ב' * ב' מבקש לתבוע את א' * האם על ב' להוכיח כי א' התרשל? התכוון להזיק? או שמא די בכך ש-א' הזיק, אף שלא התרשל ולא התכוון? הכל תלוי במשטר האחריות המשפטי: אחריות באשם, אחריות מוחלטת או אחריות חמורה * הכל על משטרי אחריות בנזיקין
|
לרשימה המלאה
|
|
|
קשר סיבתי במשפט
|
ענבל בר-און
|
בכדי להשית על מזיק פיצוי נזיקי על הניזק להוכיח קשר סיבתי בין העוולה לבין הנזק * בכדי להרשיע אדם בעבירת תוצאה יש להוכיח קשר סיבתי בין ביצוע העבירה לבין התוצאה האסורה * מהו אותו 'קשר סיבתי'?
|
לרשימה המלאה
|
|
|
רשלנות במשפט
|
ענבל בר-און
|
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
|
לרשימה המלאה
|
|
|
הלכת ועקנין
|
ענבל בר-און
|
נער בן 15 אשר נותר משותק בארבעת גפיו עקב קפיצת "נר" למים הרדודים בבריכה, הפך ברבות הימים להלכה מכוננת בדיני הנזיקין * כל מה שרציתם לדעת על רשלנות, היפר חובה חקוקה, קשר סיבתי משפטי ושיקולי מדיניות שיפוטית
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
'הסתכנות מרצון' היא סייג לחבות מעוול בנזיקין וזאת מכוח פרק ב' ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש] אשר עוסק ב"זכויות וחבויות בנזיקין", ואשר דן בין היתר באיסור המחאה בנזיקין, ב'מעשה של מה בכך', בפטור מחבות בנזיקין לעובדי מדינה או כאשר המעשה היה לפי חיקוק, וכולי. סעיף 5 לפקודה דן ב'הסתכנות מרצון' וקובע כהאיי לישנא: -
5. (א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי-מילוי חובה שהייתה מוטלת על הנתבע מכוח חיקוק. (ג) ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה.
המונח 'הסתכנות מרצון' פורש בפסיקה. כך לדוגמה בהלכת ועקנין נפסק כי מה שיש להראות הוא ההסכמה "לשאת בעצמם בנזק שעלול להיגרם להם במכשיר ולפטור את המערער מאחריותו הרגילה לפי החוק". באותה פרשה נפסק כי התובע, שהיה אז בן 15, וקפץ קפיצת 'נר' למים רדודים, לא הסכין עם הסיכון ועם תוצאותיו: - "גם מבחינה אובייקטיבית אין לאמר כי אדם סביר, במקומו של הניזוק, היה מקבל על עצמו את הסיכון של פגיעה ללא פיצוי. אילו בא משהו מן הצד בעת שהמערער קפץ לבריכה, והיה אומר לי כי הוא מקבל על עצמו את מלוא האחריות בבצעו קפיצות נר במים רדודים, שתוצאותיה עשויה להיות- אם זוית הכניסה למים תהא גדולה מארבעים וחמש מעלות- פגיעה חמורה בגופו, כי אז תשובתו בוודאי הייתה: "לא כי".
בעניין ע"א 804/80 sidaar tanker corporatio נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ, פ"ד לט(1) 393 (1985) מסביר ברק את ההבדל בין 'אשם תורם' לבין 'הסתכנות מרצון': "'אשם תורם' אינו שולל את האחריות אלא אך מפחית את סכום הפיצויים. לעומת זאת, במקום שמוכרת 'הסתכנות מרצון' קיימת הגנה מפני האחריות בנזיקין עצמה". לשיטת ברק באותה פרשה, הסייג של 'הסתכנות מרצון' יכול לחול, לעיתים, לא רק במשטר אחריות מסוג רשלנות, אלא גם במשטר אחריות מסוג אחריות חמורה. ב רע"א 9488/02 חן שחר נ' עטיה גד (ניתן: 23.03.2005) נפסק כי: - כבר נקבע כי "הגנה 'בהסתכנות מרצון' תוכל להצליח אך לעיתים נדירות ביותר. רק בנסיבות מיוחדות במינן ויוצאות-דופן יוותר אדם סביר מרצונו על זכותו לתבוע פיצויים בשל עוולה שתיעשה לו" (ע"א 897/75 ווסטצ'סטר מיור אינשורנס נ' קורן, פ"ד לא(1), 660, 665). ובאשר לעניינם של הצדדים שבפנינו, כל שנקבע על-ידי בית משפט השלום הוא ששני הצדדים החליטו להסתיר את עובדת הסעתו של הטרקטור כשמנועו פועל, כדי לזכות בפיצוי מהמבטח של המשיב. ואף אם אסיק מתוך אמירה זו כי המשיב נעתר לבקשת המערערים להסיע את הטרקטור כשמנועו פועל, לא די בכך כדי לקבוע כי הם בחרו להסתכן מרצון. כדי להסיק נגדם מסקנה כה מרחיקת לכת, מצווה היה המשיב להוכיח שהוא גם הבהיר לבעלי דינו, כי אם הטרקטור יינזק עקב הדרך בה ביקשו להובילו, הם לא יזכו בפיצוי כלשהו בגין הנזק, ובלשונו של כב' השופט ח' כהן בע"א 897/75 הנ"ל:
"לעניין ההסתכנות מרצון לא די בכך שאני חושף עצמי לסכנת נזק; צריך אני לחשוף עצמי לסכנת הפסד, שעל הנזק שאסבול לא אזכה לפיצוי."
|
תאריך:
|
25/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/10/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
Janae
|
21/06/11 18:25
|
|
בימים עברו, דיני הנזיקין הכירו בנזק פיזי בלבד (לרבות נכות נפשית), אך לא בנזק נפשי גרידא. ב הלכת גורדון הכיר בית ה משפט העליון לראשונה בנזק נפשי, מקום בו לא מתלווה אליו נזק פיזי, ואף בהיעדר חוות דעת של מומחה. באותה פרשה, אלי גורדון נעצר במעצר שווא עקב התרשלות עיריית ירושלים אשר המשיכה לשלוח לו דוחות חניה חרף מכירת רכבו, והוכר נזקו הנפשי - פחד, אימה, בושה.
|
|
|
המונח "הולדה בעוולה" מתייחס לקשת של מצבים אשר המשותף לכולם הוא ש רשלנותם של רופאים שונים העוסקים בשלבים שונים של ההתעברות, ההריון והלידה, הובילה לכך שנולד ילד בעל מום.
|
|
|
אישה פנתה, עוד בטרם נישואיה, לייעוץ גנטי בכדי לברר, אם מחלה תורשתית מסוימת (הידועה בשם "הנטר", הקיימת בקרב משפחתה, עלולה לפגוע בצאצאיה לעתיד, שאם כך הדבר, נחושה היא בדעתה לא להביא ילדים (זכרים) לעולם. הרופאה היועצת, כתוצאה ממעשה רשלנות בעריכת הבדיקות או בהסקת המסקנות מהן, קבעה, שאין חשש כזה.
|
|
|
צליפת שוט היא סוג של חבלה שנגרמת לצוואר בתאונת דרכים. בדרך כלל החבלה נגרמת כתוצאה מתאונה כאשר הנהג "נזרק" קדימה בזמן התאונה ונבלם ע"י חגורת הבטיחות. השפעת ההאצה וההאטה שמתרחשות במהירות יכולה לגרום למתיחה או קרע באחת החוליות של עמוד השדרה הצווארי, והיא נקראת "צליפת שוט". צליפת שוט יכולה לבוא לידי ביטוי בכאבי צוואר, הגבלה בתנועות באזור זה, כאבי ראש, כאבים בכתפיים ואף בעיות נוירולוגיות שונות.
|
|
|
חזקת/הלכת השיתוף הינה פרי 'פיתוח ה משפט המקובל נוסח ישראל'. כאשר נוכחו בתי המשפט כי הדין הדתי, אשר מסדיר את ענייני הנישואין והגירושין, אינו מעניק לאישה מענה שוויוני והולם לבעיית חלוקת הרכוש עם תום הנישואין, הם פיתחו מוסד משפטי זה מתוך ובאמצעות מוסדות משפטיים של 'חוזה מכללא' וכן 'ערכי הצדק והיושר ו'חובת ההגינות'.
|
|
|
|