חוק האזנות סתר, התשל"ט-1979 מגדיר "האזנת סתר" כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". כלומר, מדובר בהאזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת באמצעות מכשיר, ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה.
המאזין האזנת סתר שלא על-פי היתר כדין, דינו מאסר חמש שנים - סעיף 2(א) לחוק. סעיף 2(ב) מפרט כי המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של ידיעה שהושגו על-ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שלא כדין, ומגלה ידיעה או תוכנה כאמור לאדם, ביודעין שאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש שנים וכך גם לגבי מי שמתקין או מציב מכשיר למטרות האזנת סתר ולשימושה.
הגופים המוסמכים לאשר האזנות סתר הם שר הבטיחון - למטרות ביטחון המדינה; המשטרה - באישור בכתב מנשיא בית משפט מחוזי, או סגנו שהוסמך לכך, לפי בקשת קצין משטרה לצורך מניעת עבירות וגילוי עבריינים, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות מול חומרת העבירה; וכן מפכ"ל המשטרה במקרים מיוחדים ודחופים כמפורט בסעיף 7 לחוק.
במקביל, קיימים סוגים של האזנות סתר שאינם טעונים היתר לפי החוק. לדוגמא, אם נעשתה האזנה על-ידי מי שהסמיכו קצין משטרה מוסמך לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים והיתה השיחה ברשות הרבים (כלומר: במקום שאדם סבור יכול לצפות ששיחותיו ישמעו ללא הסכמתו, כגון בית קפה, מעלית, רחוב וכו', או במקום שבו מוחזק עציר או אסיר, כלומר: חדר חקירה, מעצר, בית סוהר).
הפיקוח על האזנות סתר נעשה באמצעות דיווח שנתי לגופי ממשל כגון וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, וועדת חוץ וביטחון ו-וועדה משותפת של שתיהן, תוך מתן פירוט על מספר ההיתרים ותוכנם. המפקח הכללי של המשטרה מגיש מדי חודש דוח ליועץ המשפטי לממשלה על האזנות - ועל תנאיהן.
קצין משטרה המתייצב בפני נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו לקבלת היתר להאזנה, צריך לפרט בבקשה את תקופת ההאזנה, אשר לא תעלה על שלושה חודשים מיום נתינת ההיתר - ההיתר ניתן לחידוש עם הנמקה - וכן פרטים נוספים כגון מספר הטלפון המיוחד, האדם הספציפי, וסוג ההאזנה.
יש להדגיש, כי בשל המצב הביטחוני הרגיש בו מצויה המדינה ובשל גל הפשיעה ההולך וגובר, מספר האזנות הסתר השנתיות עולה באופן יחסי וגבוה יותר ממדינות אחרות. ואולם, גם בהתחשב במצב זה, אסור להיסחף ולהתבלבל בין האזנות "חיוניות" לבין האזנות וצווים שניתנים כלאחר יד, ללא בדיקה מעמיקה ובקרה או ביקורת של הגופים שפורטו לעיל - הממונים על-פי החוק לעקוב אחר האזנות הסתר. באופן יחסי לאוכלוסיה במדינה, ההאזנות אצלנו עולות בהרבה על מדינות אירופה.
בשנת 2001 בוצעו כ-1,700 האזנות סתר ובשנת 2002 - כ-1000 האזנות, לפי דוחות המשטרה שהוגשו לכנסת. המספרים הכלליים האלה כוללים גם "טעויות אופטיות". למשל: אם המשטרה האזינה לאיש העסקים דוד אפל, בחשד לעסקאות פליליות שונות כגון האי היווני, במשך תקופה של שנה ומעלה, כאשר יש צורך בחידוש הצווים כל שלושה חודשים - האם מדובר בהאזנה אחת או בארבע-חמש האזנות? כאשר המשטרה מאזינה - לאביגדור קהלני, לשעבר השר לביטחון הפנים לשעבר - למעלה משלושה חודשים, והשיחות המוקלטות הן גם לאשה, לילדים ולשיחות אינטימיות, האם מדובר בצעד סביר, והאם הוא מבוקר כיאות על-ידי הגופים המתאימים, החל מבית המשפט, עבור ליועץ משפטי לממשלה וכלה במשטרה עצמה.
עד היום לא פורסמו כל נתונים רשמיים על נקיטת אמצעים משמעתיים או משפטיים כלפי מי שחרג מההיתרים, או מי שרמס ברגל גסה את צווי בית המשפט, הקליט, תמלל ושמר בקלסרים נפרדים, בכספות, חומר לא רלוונטי האסור בתמלול והחזקה על-פי החוק.
יש להבהיר נקודה חשובה בנוגע להאזנות סתר, והטיפול בהן.
במהלך ביצוע ההאזנות, נשמעות גם שיחות לא רלוונטיות, לפעמים אישיות ואינטימיות, שלא קשורות לחקירה ולמטרות ההאזנה. המוסמכים על-פי החוק להאזין ולתמלל את ההאזנות רשאים לשמוע את תוכנן, אך אסור להם לתמלל את הקטעים הלא רלוונטיים ואסור להם, באיסור חמור, להעבירם או להשתמש בהם לצרכי חקירה או אפילו לשיחות רקע או מידע כללי. במידה וחומר לא רלוונטי אכן מתומלל, יש להורות על השמדתו ואסור בכל מקרה לשמרו. הדברים נאמרים, היות שבעבר היו מקרים, בהם תומללו חומרים לא רלוונטים ואסורים בתמלול, ונעשה בהם שימוש לא חוקי בחקירות.
באשר לטכנולוגיה המתקדמת, הרי שקבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש על-פי צו שופט, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב ולהפיק ממנו פלט ואת תנאי החיפוש - אינה נחשבת כהאזנת סתר, אף שנעשתה ללא הסכמת אחד מבעלי השיחה: סעיף 23א(ג) לפקודת חוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).
לאחרונה פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (ע"פ 1034333/01) בהרכב הנשיא ברק והשופטות דורנר וחיות, הקובע כי כהאזנת סתר תיחשב רק האזנה המתבצעת ONLINE; לפיכך, האזנה לתא קולי, כניסה ל-E-MAIL וכן שליפת מידע האגור במחשב, כדואר אלקטרוני וכהודעה קולית - איננה האזנת סתר, ולשם ביצועה די בצו חיפוש ואין צורך בצו לביצוע האזנת סתר.
פסק הדין מצביע על כל שיש צורך באיחוד כל ההוראות הנוגעות לאסור והמותר בהאזנת סתר, בכל סוגי האמצעים האלקטרוניים והטכנולוגיים, תחת קורת גג משפטית אחת. כבוד האדם מקפל בתוכם את הדרישה להגנה על האדם, חירותו ופרטיותו.
לעניין האזנות סתר ראה גם את הספר "סדרי הדין הפלילי", מאת משה שלגי וצבי כהן, עמודים 71-73.
___________________________________________________________
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.
