היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, הודיע אתמול (16.12.10) לשר לביטחון הפנים,
יצחק אהרונוביץ, כי אין מניעה משפטית למנות את ניצב
יוחנן דנינו למפכ"ל משטרת-ישראל.
מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס זעם על ההחלטה והתקשר ליועץ להביע את מורת רוחו. לא ידוע אם תוכן השיחה שדווח לעיתונאים - נמסר להם לפני או אחרי השיחה.
יהודה וינשטיין, למי שאינו יודע, היה מתאגרף בצעירותו. הפעם שלח וינשטיין אגרוף אלגנטי למיכה לינדנשטראוס. אינני בקי בספורט האגרוף בכדי שאוכל לאפיין את מכת האגרוף הזו, אם הייתה היא ישירה או צידית, או אולי אגרוף וו. גם אין לי מושג אם הייתה זו "ימנית" או "שמאלית". אבל אני כן יודע לומר שהייתה זו מכת אגרוף חוקית, צודקת, נכונה ובזמן הנכון - כדי לסיים פרסה שניסה להוביל מיכה לינדנשטראוס.
יהודה וינשטיין - שאפו! תפקידך אינו רק להגביל את הרשות המבצעת ולרסנה כשצריך. תפקידך גם לאפשר לה להפעיל את סמכויותיה כדין ולהתנהל ביעילות. מחובתך לא רק לאסור תהליכים או החלטות נגועות בחריגה מנורמות משפטיות. חובתך היא גם להגן על עובדי הרשות המבצעת, לרבות הנבחרים שביניהם, מפני מעכבים למיניהם שבדרך כלל מוּנעים מתוך אינטרסים שאינם מן העניין.
המבקר תמה על החיפזון בהכרזה על מיהות המפכ"ל הבא, שהרי לטעמו רק בחודש מאי אמור רב-ניצב
דודי כהן לסיים את תפקידו. זאת לדעת כי הכרזה על מינוי המפכ"ל הבא צריכה להינתן חודשים רבים לפני החילופין בפועל, בעיקר אם מדובר במינוי של ניצב הנמצא בשרות פעיל. ככלות נדרש למנות קצין אחר במקום המועמד שנבחר, בתהליך סדור שיכול להימשך שבועות אחדים. המועמד למפכ"לות אמור לסיים את תפקידו הנוכחי בצורה מסודרת ולהעביר את התפקיד למחליפו תוך קיום חפיפה נאותה. מעל לכל יש לאפשר לו תקופת "צינון תוך ארגונית" קצרה, מעין פסק זמן בין שורת התפקידים שמילא עד שהוחלט על מינויו לעמוד בראש הארגון, לצורך התארגנות, התרחקות מסוימת מהעשייה היומיומית על-מנת שיוכל לקבל פרספקטיבה רחבה על הארגון אותו הוא עומד לנהל ולהוביל. אלו הכנות לכניסה לתפקיד החדש. גם חופשת התרעננות טובה ובריאה לא תזיק למועמד הנבחר לפני שייכנס לאחד התפקידים הקשים והתובעניים הקיימים בשירות הציבורי. הוא זקוק לחופשה כזו כי בסופו של דבר הוא גם בן אדם.
מה לריצת מרתון ולמרוץ למפכ"לות?
אני מניח כי המרוץ למפכ"לות הוא סוג של ריצת מרתון, כאשר הכניסה ללשכה בקומה החמישית בבניין המטה הארצי בירושלים, היא קו הסיום באצטדיון ההולך וקרב, כאשר מאחורי הרץ כבר 40 ק"מ של ריצה תחרותית מפרכת, רבת מהמורות. לפעמים גם תנאי הסביבה החיצונית במרוץ קשים מאד: מזג אוויר - שרב לוהט או גשם סוחף, רוחות חזקות, עליות קשות. לפעמים רצים אחרים עוקפים אותך למשך כברת דרך ואז עליך לשנס מותניים, להדביקם ולעקפם. לפעמים מישהו מהקהל או מהרצים, דוחף אותך קלות, כמעט מבלי שיראו. אבל כשדחיפה כזו באה במהלך הריצה, בכביש רטוב או בעיקול, אפשר ליפול, לחטוף מכה. אז יש לקום מהר, ויחד עם כאבי הנפילה והעלבון הצורב צריך להדביק את הקצב.
בשונה מריצת המרתון, הכניסה לאצטדיון עבור המפכ"ל הנכנס לתפקיד אינה סוף המרוץ ויציאה לתקופת מנוחה והתאוששות. עבור המפכ"ל הנכנס היא רק התחלה של "סופר מרתון" חדש, ולכך צריך אנרגיות וכוחות. לכן צריך לאפשר למועמד הנכנס את פסק הזמן הנכון.
מבקר המדינה רצה להשעות את המינוי למשך זמן נוסף עד שיסיים את בדיקותיו כנגד ניצב יוחנו דנינו. לכמה זמן התכוון? הרי עניין חיסול שני הסוכנים כבר נמצא בבדיקת משרדו כמה שנים. מי ערב שהפעם יסיים את בדיקותיו בתוך כמה ימים?
לא זו אף זו, אם אחרי משך זמן כה רב בו הוא בודק את שתי הפרשיות ששמו של ניצב דנינו הוזכר בהן: (חיסול הסוכנים והעיכוב כביכול במעצר האחים אברג'יל) כששני קצינים בכירים בדימוס (ישראל אברבנאל וסיימון פרי) מסייעים לו בבדיקותיו, לא נמצאו ממצאים המכתימים את דנינו, לאיזו התפתחות מצפה כעת המבקר? האם מצפה הוא למשל שרב-ניצב דודי כהן, שהיה בזמן הפעלת הסוכנים מפקד מחוז מרכז ואחראי על הפעילות האופרטיבית ההיא, "ייצא" עד מדינה נגד ניצב יונן דנינו ויעיד שהוא ביקש מדנינו לקבור את בדיקת התנהלות המשטרה בהפעלת הסוכנים ודנינו נעתר לו?! או אולי המבקר מחכה שהאחים אברג'יל "יצאו עדי מדינה" ויעידו שנתנו שוחד ליוחנן דנינו בתמורה שימנע את מעצרם???
אם אחרי בדיקה שנעשתה כאמור במשך חודשים רבים, כאשר שני קצינים בכירים בדימוס מסייעים לבודקים בכל עניין ודבר, לא עלה ממצא נגד דנינו - ידום המבקר! ואם קיים ממצא, יניחו על אתר על שולחנו של היועץ המשפטי. מונה דנינו והוגשה עתירה נגד המינוי והתקבלה - יציג המבקר את החומר שהניח בפני היועץ ויבקש לקבוע כי היועץ פעל בחוסר סבירות קיצוני, או בהתרשלות, ויבקש מבית המשפט שיאמר את דברו נגד היועץ.
דווקא בנסיבות שנוצרו בעקבות פרשת ניצב בר-לב אין להשעות את המינוי שלא לצורך
הנסיבות למרוץ הנוכחי למפכלות, היו כזכור מביכות ומטרידות. נשפך "דם רע" בשפע ולכיוונים שונים. ניצב אחד יצא לחופשה או להשעיה עצמית וצפוי לעמוד לדין (בר-לב). ניצב אחר, שראה עצמו מועמד, נאלץ להתמודד עם כתם ערכי ופקודי מעברו, שאלמלא הציג מועמדותו, היה הולך הכתם ודוהה. הבעיה היא שאותו ניצב (
אילן פרנקו) הוא כיום סגן המפכ"ל. בסיטואציה שנוצרה ספק אם רצוי שימשיך לכהן בתפקיד זה לאורך זמן.
לפיכך, מינוי מהיר של מפכ"ל הוא אחד הצעדים הנכונים להחזיר את העקוב למישור. נכון עשה היועץ שהחליט מה שהחליט גם על אפו וחמתו של המבקר. אם הייתה החלטה זו מעין מכת אגרוף ישירה (ג'אב במונחי האגרוף) לאפו של המבקר, הרי היה זה אגרוף נכון וראוי. חמור מאד שבדיקת נסיבות תפקוד המשטרה בהפעלת הסוכנים,
שכנראה הביאה לחיסולם, נמשכה כל כך הרבה זמן. בינתיים שורה של קצינים שהיו אחראים בצורה כזו או אחרת על הפעלת אותם הסוכנים, התקדמו בסולם הדרגות ובכלל זה לדרגת רב-ניצב, ניצב, תת-ניצב וניצב-משנה. האם קידומים אלו היו ראויים לאור הטענות על הכשל בהפעלת הסוכנים? מדוע החריש המבקר לאורך תקופה זו? מדוע לא סיים הבדיקה בעניין זה עוד לפני שנה ושנתיים? ושלא אובן שלא כהלכה. אינני נגד בדיקה - נהפוך הוא. הטענות של אברבנאל ושל פרי הן חמורות ביותר, ואסור היה להשאיר דקה אחת מבלי לחרוש ולהפוך כל אבן על-מנת לברר אותן עד תום.
בעת הזו אין בשרות פעיל ניצבים הראויים יותר למפכלות מאשר יוחנן דנינו ושחר איילון
אם לא נמצא ממצא משפטי המונע את מינויו של ניצב יונן דנינו למפכ"ל, הרי מועמדותו ראויה. יחד עם ניצב שחר איילון, הראוי גם הוא לשמש כמפכ"ל, יכולה משטרת-ישראל להתברך כי בכניסה לאצטדיון ניצבים שני רצים מצוינים, השאור שבעיסה. הניצחון במרוץ ביניהם - אם אכן שני אלו הם המועמדים הבלבדיים לכהונה הרמה- יוכרע בפוטו פיניש.
ובירושלים חזרה למעבר מנדלבאום? 
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
