בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
בג"צ [צילום: פלאש 90]
|
|
מיכה לינדנשטראוס [צילום: פלאש 90]
|
|
יהודה וינשטיין [צילום: פלאש 90]
|
פסגות חדשות של צביעות נכבשו עם פרשת קרקעות יואב גלנט וביטול מינויו כרמטכ"ל הבא ● התנהלות בית הדין הגבוה לצדק, מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מונעת מאינטרסים בלבד ולא מתוך כנות ויושר
להקות הצבועים המשיכו גם בשבועות האחרונים במסע הרדיפה המואץ לציד שר הביטחון, אהוד ברק. הפעם הם הצליחו לצוד את אחד ממינוייו, האלוף יואב גלנט. יואב גלנט נבחר על-ידי הסמכות המקצועית הרמה ביותר במדינת ישראל (שר הביטחון וממשלת ישראל) להיות האחראי על בטחון המדינה בשלוש השנים הקרובות. בגלל אירועים שוליים בעברו, שאין כל קשר ביניהם לבין תפקידו ותפקודו, בעבר ובהווה, הוא נפסל לכהונה. לעומת זאת, התאחדו כל להקות הצבועים יחד עם עוד עשרות אוכלי פגרים כדי להאריך את כהונתו של ראש הצבא הנוכחי (רב-אלוף גבי אשכנזי), למרות שרק לפני חצי שנה, לפי עדותו, הוא חטא בחוסר לויאליות ובחוסר נאמנות כלפי הממונים עליו, שר הביטחון וממשלת ישראל. זהו שיא של צביעות. פרופסור אסא כשר, מומחה מספר אחת לאתיקה, רואיין על-ידי אחת מהחברות בלהקת הצבועים, אסתי פרז, ברדיו, ברשת ב', ונשאל האם התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. "לא כלב, לא שמירה ולא דמוקרטיה", הייתה תשובתו של הפרופסור כשר. "התקשורת השליטה אווירה של ערפדים, פשוט ערפדים צמאי דם", כך הגדיר הפרופסור הנכבד את התנהלותה של התקשורת בעניין מינויו של האלוף גלנט לרמטכ"ל ובכלל. לדבריו, לא משנה מי היה מועמד, התקשורת הייתה מתנפלת עליו בכל תאוות הכוח שלה. פרופ' כשר השווה את התקשורת בארץ לצורת התנהלותה של רשת אל-ג'זירה שעתה, על-רקע האירועים במצרים, הסתבר שהיא משרתת את האינטרסים של שליט קטר בלבד. כך התקשורת בארץ משרתת רק את האינטרסים של עורכי העיתונים ותו-לא.
|
אל התנהלות היועץ המשפטי הנוכחי ויועצים, בכל, בעבר, התייחס הפרופסור אסא כשר בראיונו הרדיופוני: "כשיועץ משפטי מחליט לפי שיקולים ערכיים יש פה טירוף מערכות". פרופסור כשר מבדיל בין יעוץ משפטי, שהוא תפקידו של היועץ המשפטי, לבין מתן חוות דעת אתית. כלומר כיצד על הממשלה, במקרה זה, לנהוג. לפי דעתו של פרופסור כשר, היה על היועץ לדרוש מהאלוף גלנט להביע צער על אירועי העבר ובכך לסיים את העניין ולאשר את מינויו לרמטכ"ל. העיקרון צריך להיות "מודה ועוזב ירוחם", אך היועץ נהג לפי הכלל "מודה ועוזב - ייענש". אילו המערכת המשפטית חושבת שעל האלוף גלנט להיענש על העבירות שעשה בעברו, היה עליה לפעול בעת ביצוע העבירות ממש ולא בהזדמנות שנקרתה בדרכה, במקרה, בעת הדיון על מינויו לרמטכ"ל. התנהלות הגורמים הביורוקרטיים שציינתי לעיל, על-רקע ביקורתו של הפרופסור כשר, מראה כי כנות ויושר אינם מאפיינים את פעולתם, אלא אינטרסים של כוח, השפעה, אגו ואולי גם מניעים פוליטיים. למרות שכל הגורמים הנ"ל - הבג"צ, מבקר המדינה והיועץ המשפטי - מתהדרים בנוצות של דמוקרטיה, הרי בהתנהלותם בשנים האחרונות הם חונקים את הרוח הדמוקרטית ומשרים סוג של דיקטטורה ביורוקרטית. הגיע הזמן להגביל את כוחם של גורמים אלו.
|
שלושת הגורמים המעורבים בפרשה
|
|
בפרשת מינויו של האלוף גלנט לרמטכ"ל, היו מעורבים שלושה גורמים ביורוקרטים. ראשית, בג"צ. לפני שנים לא רבות החליט מי שהיה נשיא בית המשפט העליון ש"הכל שפיט", כלומר, המוסד שהוא עמד בראשו יכול להתערב בכל עניין ועניין במדינת ישראל ולחייב, בפסיקתו, את הרשויות האחרות. בעקבות עתירה של עמותה אלמונית, נדרש בית המשפט העליון לפסוק האם האלוף גלנט מתאים למינויו כרמטכ"ל. ונשאלת השאלה: מה הם כישוריו של בית המשפט הזה ושל השופטים הדנים בכך לקבוע מי מתאים להיות ראש הצבא ומי לא? התשובה פשוטה: אין להם כל כישורים לכך! שנית, מבקר המדינה, השופט לשעבר מיכה לינדנשטראוס. משרד מבקר המדינה עוסק בביקורת פנים על רשויות השלטון, מטעם הרשות המחוקקת (כנסת ישראל) ורק לה הוא חייב דיווח. אין למבקר סמכויות חקירה פליליות וחובה עליו לשמור על סודיות חקירותיו ומסקנותיו. המבקר הנוכחי, בניגוד לקודמיו, מצטיין בחוסר צניעות ותאוות פרסום בלתי מרוסנת. אין עניין ציבורי שהוא אינו מערב את שמו בו. כך גם בעניין מינוי הרמטכ"ל. בעקבות פרשת "מסמך גלנט" שהפך ל"מסמך הרפז", החליט המבקר לחקור בעניין. בעקבות העתירה שהוגשה לבג"צ על המינוי, הוא גם "התנדב" לחקור את אירועי העבר של גלנט. הזמן שניתן למבקר לחקור בעניין היה קצר, וזמן התגובה שניתן לאלוף גלנט היה קצר יותר. אך ניחא, המבקר בדק, ערך שימוע והעביר את ממצאיו ליועץ המשפטי לממשלה. אילו הסתפק בכך, ניתן היה לקבוע כי נהג באורח סביר. אך אצל לינדנשטראוס, כמו אצל לינדנשטראוס, האגו גדול כאבטיח ולכן מיד עם העברת הממצאים ליועץ המשפטי הודלף הכל לתקשורת. ראשית, זו עבירה על החוק, גורמי חקירה אינם מוסמכים לפרסם את תוצאות החקירה, אך החשוב יותר הוא כי פרסום בתקשורת באופן חד-צדדי הוא סוג של מתן פסק-דין. למעשה, לינדנשטראוס לא המתין להחלטת היועץ או הממשלה, הוא, בעצם פרסום קביעותיו לגבי גלנט, כבר פסק את דינו הציבורי, ולכל יתר הגורמים המעורבים כבר לא היה חופש פעולה והחלטה. הגורם השלישי הוא היועץ המשפטי יהודה וינשטיין. בעבר עסקו היועצים המשפטיים במתן יעוץ משפטי ללקוח שלהם, במקרה זה ממשלת ישראל, על היבטים משפטיים ותחוקתיים של החלטותיהם ופעולותיהם. בשנים האחרונות השתנה מעמדם ועתה הם קובעים לממשלה, לשריה ולשלוחותיה האם החלטותיהם עומדות במבחן החוק. התוצאה: הרשות המבצעת אינה יכולה לבצע כל מהלך מבלי לקבל את אישורו של היועץ המשפטי. מעשית: היועץ הפך מיועץ למחליט. אם נזכור שהבג"צ רשאי, על-פי פרשנותו, להתערב בכל דבר ועל היועץ המשפטי להתייצב ולנמק, הרי קיבלנו שרשרת חדשה של מקבלי החלטות במדינת ישראל. בג"צ-יועץ-ממשלה. במסגרת זו היועץ נכנס למלכוד. מצד אחד ישנה ועדת טירקל לבחינת טוהר המידות של מועמדים למינויים ממלכתיים, שקבעה כי גלנט מתאים להיות רמטכ"ל. מצד שני צריך להשיב לעתירה בבג"צ על אירועים בעברו של גלנט, שאינם קשורים כלל לתפקידו המיועד. ומצד שלישי ישנה קביעת מבקר המדינה ששוללת את התאמתו של גלנט לתפקיד על-פי אירועי העבר, ומתעלמת מקביעת ועדת טירקל כאילו הייתה "אוויר צח".
|
|
תאריך:
|
13/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
13/02/2011
|
|
פסח רויטמן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ראספוטין בן מדביד
|
13/02/11 23:08
|
|
2
|
|
ע_הראל
|
14/02/11 00:21
|
|
ראיתי את הראיון שעשיתם, אתה וזוגתך אורלי וילנאי עם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני (חדשות בוקר, ערוץ 10, 10.2.11). אחרי שהסתיים הראיון, אמרת: "אני כועס עליה בעניין גלעד שליט. היא הייתה בממשלה שלא הסכימה לעסקה... בעניין הזה היא עדיין לא מספיק ברורה... היא בצד שלא עשה את הכל כדי להחזיר אותו הביתה"...
|
|
|
את שלוות היום והלילה בכפר הבדואי אל-עראקיב מפריעים לא רק חיילי מג"ב, בולדוזרים רועשים ודורסניים של הקרן הקיימת; מפריעים לא רק נערים מחברות כוח-אדם המעמיסים מיטלטלים על רכבי חברה שזכתה במכרז הפינוי, כשבגרון ניחר שרים "עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי!!!". מסתבר, שמאחורי כל המכונה המשומנת שהחריבה את הכפר כבר 16 פעמים עומדת חברה של כת דתית אוונגליסטית חשוכה. כן, כת אוונגליסטית המתפארת בכך שהיא מממנת בישראל פרויקטים הזויים של ארגוני ימין קיצוני במיליוני דולרים. הפעם הפגיעה קשה מנשוא, כי היא פוגעת בכפר אל-עראקיב. הכת נטלה על עצמה לממן באמצעות קק"ל נטיעות של מיליון עצים. בנוסף, מתחייבת הכת במימון מלא של כל ההוצאות בהכשרת הקרקע לנטיעות העצים ובהמשך נשיאה בכל ההוצאות של עיבוד, טיפול ושימור, שהן הוצאות כספיות לא מבוטלות.
|
|
|
כאשר אנו עוסקים ב"ריכוזיות", זאת מזוהה בדרך כלל עם המשק וההון. אבל היא קיימת אצלנו בתחומים רבים, לרבות המדיה - תמסורת המונים. כמו ריכוזיות במשק, היא צירוף של חולשת הממסד ועוצמת אילי ההון, ככה גם בתחומים אחרים, לרבות התקשורת. זאת תוצאה של משטר רופף וחסר מצפֵן, כאשר התקשורת פורצת לחלל. המדיה, בכל מקרה חייבת למלא את תפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה ותקינות השלטון. אך עם זאת, כאשר פרשנים ופובליציסטים שיש להם השפעה על האווירה הציבורית לא רק מדווחים ומפרשים, אלא נכנסים לזירה הפוליטית, זאת פגיעה במערכת הנורמות של חברה דמוקרטית. זה קיים גם בעיתונות הכתובה וגם במדיה האלקטרונית, לרבות הערוץ הציבורי - ערוץ 1, שבשידורי האקטואליה שלו אני צופה ואחריהם אני עוקב.
|
|
|
ועדת השרים לענייני חקיקה אימצה לאחרונה את הצעת החוק של ח"כ חיים אורון שתכליתה הכללת שירותי הביטוח הסיעודי במסגרת סל שירותי הבריאות. אלוהים נמצא כידוע בפרטים "הקטנים" ומכיוון שהצעת החוק רק מסמיכה את שר הבריאות להתקין תקנות וכללים בנושא, לא ניתן לדעת מהו הביטוח הסיעודי שיוצע לציבור. טרם הוגדרו היקף הביטוח, תנאי הזכאות וגם משך הזמן בו יהיה החולה זכאי לאשפוז, או לכיסוי טיפול סיעודי בביתו. כמו-כן לא ברור מי בכלל ייחשב על-פי החוק כחולה סיעודי זכאי. בהיעדר תוכנית מגובשת לא ניתן עדיין להתייחס להצעה לגופה.
|
|
|
ישראל חייבת להעביר מסר ברור לשליט קטר, ובאמצעותו לתחנה שלו אלג'זירה, שיתחילו להרגיע, כי ברור הדבר שהתחנה הנבזית הזו היא זרוע אירנית של ממש - לא פחות.
|
|
|
|