בג"צ דחה הבוקר (ב', 1.11.04) את העתירה שהגיש חבר הכנסת גלעד ארדן (ליכוד), בה דרש להורות ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין פלילי את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, בגין התמלולים האסורים שביצע להאזנות סתר שנערכו לאנשי ציבור, כפי שאלה עולים מדוח היועץ לשעבר רובינשטיין וחקירת מח"ש בנושא.
מצא: לא מצאתי יסוד לחלוק על הביקורת של רובינשטיין כלפי מזרחי
השופטים מצא, טירקל ונאור, נאלצו להיזהר מאוד בהחלטתם, משום שקבלת העתירה היתה נוקטת עמדה נחרצת לטובת חברם השופט אליקים רובינשטיין, ונגד חברתם השופטת עדנה ארבל. לכן, כצפוי, החליטו השופטים לדחות את העתירה, אך להוסיף כמה דברי ביקורת על התנהלותו של מזרחי, מבלי להזכיר את שמה של ארבל.
עם זאת, המשנה לנשיא בית המשפט, השופט אליהו מצא, לא מוציא את מזרחי נקי. "לא מצאתי יסוד לחלוק על צדקת הביקורת שמתח היועץ המשפטי על דרך התנהלותו של מזרחי בפרשה נשוא העתירה ועל האופן בו הפעיל את שיקול דעתו המינהלי. הטעם המרכזי לכך הוא, שמזרחי לא נתן הסבר מניח את הדעת לאף אחת משתי השאלות הבאות: אם אכן כלל לא עיין בצווים שמכוחם פעל והורה לפקודיו לפעול, כיצד זה שלא נתן את דעתו לחומרת מחדלו, על-רקע רגישותם המיוחדת של נושאי החקירה; ואם מניחים, לטובתו, כי עיין בצווים, מדוע חדל מלפנות לבית המשפט בבקשה שמטרתה להאיר את עיניו ביחס לקשיים הפרקטיים שאופן ניסוחם של הצווים עורר".
"פנייתו לפרקליטות המדינה בבקשה להנחיות - שבאה, כזכור, רק בעקבות פנייה אליו מצד אחת מפקודותיו - היתה בבחינת מעט מדיי ומאוחר מדיי".
"ואולם", הוסיף מצא, "מישור שיקול הדעת המינהלי לחוד והמישורים הפלילי והמשמעתי לחוד... מדובר בהחלטה שהתקבלה על דעת כל ראשי התביעה הכללית ומח"ש, ולפיה אין ראיות מספיקות להוכחת היסוד הנפשי הנדרש להרשעתו של מזרחי בעבירה פלילית".
ספק אם לא היה מקום להעמיד את מזרחי לדין משמעתי
מעבר לכך, מצא מציין כי הוא מסופק אם לא היה מקום להעמיד את מזרחי לפחות לדין משמעתי: "אשר למישור המשמעתי, ספק בעיניי, אמנם, אם אכן יהיה זה מדויק לומר כי אין די ראיות המאפשרות להעמיד את מזרחי לדין, לכל הפחות בעבירה של התרשלות במילוי תפקיד. ואולם מקובלים עליי הסבריו של היועץ המשפטי, כי בגיבוש החלטתו בהקשר זה התחשב גם בשיקולים כלליים שאינם שיקולים ראייתיים".
מצא ציין, כי כשם שבהחלטה אם להעמיד אדם לדין פלילי רשאי היועץ המשפטי לממשלה לשקול שיקולים שאינם קשורים לחומר הראיות, כמו למשל האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין, כך הוא רשאי לשקול אותם בהחלטה אם להעמיד לדין משמעתי, על-אף שאין חוק מפורש הקובע זאת.
על המשטרה לפנות לביהמ"ש בבקשת הבהרות נחוצות
"בשולי הדברים ולשם מניעת תקלות דומות בעתיד", ציין מצא, "מן הראוי כי גם בהנחיות פרקליטות המדינה למשטרה, בדבר אופן הטיפול ב'שיחות מסופקות' וכן בהפקת מידע מודיעיני מן החומר המואזן, תיכלל הוראה המחייבת את המשטרה (כל אימת שהדבר נדרש) לפנות לבית המשפט שנתן את הצו בבקשת הבהרות נחוצות".
"בהתחשב בפוטנציאל הממשי לפגיעה בזכויות הפרט הגלום בצווים להאזנת סתר, הניתנים למשטרה במעמד צד אחד, אין מקום ל'פרשנות יצירתית' של הוראות הצווים על-ידי גורמי הביצוע - ולוא גם גורמי הביצוע המשפטיים - מחוץ לבית המשפט. חיוני להיצמד באופן דווקני וצר ללשון הצווים כדי לאפשר לבית המשפט לקיים - ככל שהדבר ניתן במגבלות שבהן הוא פועל - פיקוח אפקטיווי על השימוש בצווים ועל מידת ההגנה המוענקת לזכויותיהם של המואזנים".
רובינשטיין ממליץ: להדיח את מזרחי - בכפוף לשימוע
נזכיר, כי בתום חקירת מח"ש שנפתחה עוד בשלהי שנת 2000, בעקבות פרסומים שהיו בשעתו על תמלילים והאזנות לא חוקיות שבוצעו ביאחב"ל, ולאחר בחינה מחודשת של הדברים בתחילת 2002, "המליץ צוות חוקרי מח"ש להעמיד את מזרחי לדין פלילי, ואולם מנהל מח"ש דאז מיתן את ההמלצה והמליץ להעמיד את מזרחי אך לדין משמעתי, בעבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד ובעבירה של התרשלות במילוי תפקיד".
בדוח שפרסם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, לפני שנה בדיוק, הוא החליט שלא להעמיד לדין את מזרחי - לא לדין פלילי ולא לדין משמעתי, "זאת על-אף ממצאי החקירה הקשים ביותר באשר למעשיו ולמחדליו ועל-אף הביקורת החריפה מאוד שמתח היועץ על התנהגותו, מעשיו ומחדליו של מזרחי". יחד עם זאת, קבע: "יש מקום לדעתי, מעבר למסקנות המערכתיות, להסקת מסקנות פיקודיות-מינהליות במישור האישי, עד כדי סיום התפקיד (של מזרחי; נ.ש.), בכפוף לשימוע".
היועץ נימק החלטתו בכך, שאין די ראיות להוכיח את מודעותו של מזרחי לצווים שניתנו על-ידי בתי המשפט ושאסרו תמלול שיחות פוליטיות, אישיות ופרטיות שלא נגעו לחקירה שניהל מזרחי נגד דוד אפל, השר אביגדור ליברמן וח"כ מיכאל גורלובסקי.
בתגובה להחלטה, אמר העותר, ח"כ גלעד ארדן, כי הוא מברך את בית המשפט על פסיקתו "שקבעה במפורש כי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר רובינשטיין בפרשת מזרחי - מוצדקת לחלוטין ואילו עמדת פרקליטת המדינה לשעבר ארבל, היתה עמדה מוטעית אשר לא היה לה מקום".
ח"כ ארדן קרא לשר לביטחון פנים להדיח לאלתר את ניצב מזרחי, משום ש"לא ייתכן שבתפקיד הרגיש ביותר לשלטון החוק, יישב כבר שנה אדם שהיועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון קובעים שפעולותיו חרגו מגדר החוק".
ההערכות המוקדמות: העתירה תידחה
בעתירתו, טוען ארדן, באמצעות עו"ד דן אבי-יצחק, כי החלטת היועץ "מושתתת על אדני שווא, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, פוגעת אנושות באמון הציבור במערכת המשפט בכלל ובמשטרת ישראל ובהחלטות היועץ המשפטי לממשלה בפרט, נוגדת את עקרונות היסוד ואת העקרונות החוקתיים של שיטתנו המשפטית, פוגעת באושיות השלטון הדמוקרטי ובעיקרון השיוויון בפני החוק".
לדבריו, יסודה של ההחלטה "בטעויות חמורות, הן בבחינת הדין והן בבחינת העובדות", והיא נגועה בשיקולים לא ענייניים ולא רלוונטיים. עוד הוא טוען, כי "יש בה [בהחלטה] כדי לעודד ביצוע עבירות על-ידי שוטרים וחוקרים בכירים כזוטרים ולפגוע קשות בהגנה על פרטיותו וסוד שיחו של האדם, מחד, ובהקפדה על אי-התערבות המשטרה בנושאים פוליטיים, מאידך".
ההערכה היא שהעתירה תידחה, לא רק נוכח הגיבוי שמקבל ניצב מזרחי בכל מוסדות המשפט השלטוניים, אלא בעיקר נוכח העובדה שהשופטים יקבעו כי לא נמצא חוסר סבירות קיצוני בהחלטתו של היועץ, שיביא אותם להתערב בהחלטתו. יחד עם זאת, העותר, ח"כ ארדן, מצפה לביקורת מצד השופטים, שיובילו להדחתו של מזרחי על-ידי השר לביטחון פנים. נציין, כי רק דיון אחד קויים בעתירה, מה שמצביע על מגמתם הברורה של השופטים.
בג"צ 10243/03 ח"כ גלעד ארדן נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
