הקשר הספרדי

אם יחסי ישראל ספרד ידעו עליות ומורדות - לאחרונה בעיקר מורדות - הקשר מתהדק תרבותית על-ידי צמד הרקדנים הישראלי-ספרדי (מיכל נתן ומיגל אנחל) המופיעים ב דרמת הפלמנקו "דוד ובת שבע". להקת הפלמנקו הישראלית COMPAS מעלה בחודש מאי 2011 הפקה מקורית מחודשת המבוססת על הסיפור המקראי דוד ובת שבע. זוהי פרשנות אישית ואומנותית של היוצרת מיכל נתן לאחת הפרשות המורכבות והמסעירות בתנ"ך.

סיפור דוד ובת שבע הסעיר יוצרים רבים וליבה יצרים לאורך ההיסטוריה ועד ימינו. יש בו מרכיבים אנושיים יסודיים מהראשוניים ביותר: תשוקה חסרת מעצורים, הדרדרות מוסרית, ניצול מרות, גזל ולבסוף - חרטה. הסיפור המקראי מעלה שאלות קשות אודות גיבור הפרשה, דוד המלך, שעליו נשענת גאוות העם היהודי. היוצרת מיכל נתן לא נרתעת מהבעיה, היא חקרה את המקורות לעומק והגיעה לתובנות משלה המתבטאות ביצירה זו.

יצרים, דרמטיות, צבעוניות בולטת, הם הכלים הראשוניים של רקדן הפלמנקו. זהו סגנון ריקוד מוחצן, סוער, חושני ודרמטי בו הגוף מבטא כל תחושה בתנועה ברורה ומודגשת. סיפור דוד ובת-שבע מקבל פנים חדשות וביטוי מרענן בכוריאוגרפיה שיצרה מיכל נתן.

הפלמנקו משולב בסגנונות מחול נוספים ויחד עם המוזיקה העממית והמקורית הם יוצרים שפה עשירה ומיוחדת. בהפקה זו ניתנת פרשנות חדשה גם לבגדי הפלמנקו המסורתיים - כאן יש להם קו מודרני והשמלות הצבעוניות מדגישות את תנועות הגוף הנשי. לבוש הגברים תואם את בגד רקדן הפלמנקו אך נוסף לו גם מימד עכשווי כמו "הקרעים" בז'קט המודרני. כל אלה יוצרים מזיגה מסעירה של קצב, תנועה וצבע ההופכים את המופע לחוויה מרגשת.

מיכל נתן, מרקדניות הפלמנקו המובילות בישראל מנהלת את להקת COMPAS שבין הפקותיה הקודמות והבולטות: הגברת עם הקמליות, כרמן. הלהקה פועלת מזה כעשר שנים ולוקחת חלק באופן קבוע בפסטיבלים ותחרויות בינלאומיות. לצד הסולנית מיכל נתן (בתפקיד בת שבע) לוקחים חלק במופע עוד עשרה רקדנים, שבנוסף לריקוד עוסקים למחייתם גם בעבודות כמו ניהול, גננות, פיזיותרפיה ועוד.

מיכל נתן, ילידת הארץ, תושבת מושב שדה יצחק בעמק חפר, היא רקדנית פלמנקו מובילה בישראל, מורה מוסמכת להוראת המחול, כוריאוגרפית, ומנהלת אמנותית של להקת הפלמנקו הישראלית Compas . אל המחול הספרדי הגיעה לאחר שלמדה במשך שנים סגנונות מחול שונים - קלאסי, מודרני, הבוטו היפני ומחולות אתניים אחרים.

מיכל רוקדת כבר 20 שנה למרות פציעה קשה בתאונת דרכים שהתרחשה בתחילת דרכה. היא פופולרית מאד ביפן ורוקדת הרבה מאד בהרכבים שונים ובסולו ספרד, מולדת הפלמנקו. היא שהתה בספרד תקופה ארוכה, במהלכה הופיעה בטבלאו פלמנקו במדריד, וכל שנה היא משתלמת בקביעות אצל מורים בכירים בספרד.

מיכל מעבירה סדנאות פלמנקו ומלמדת במשך שנים מחול ספרדי במקומות שונים בארץ כמו "האקדמיה למחול ע"ש רובין" בירושלים, בית הספר למשחק בית צבי, ובסטודיו שהקימה בתל אביב . היא מעודדת את קידום נושא גברים רוקדי פלמנקו בישראל והקמת מועדוני "טבלאו פלמנקו". חלק ניכר מעבודתה השוטפת מושקע בלהקת הפלמנקו הישראלית Compas אותה הקימה ואותה היא מנהל .

לצד עבודתה עם הלהקה, יוצרת מיכל כוריאוגרפיות עבור גופים נוספים כדוגמת: ביה"ס למשחק של יורם לוינשטיין, בית צבי, אולפנות למחול, רקדנים ולהקות מקצועיות מתחומי מחול אחרים.
ביצירתה היא משתפת פעולה עם מוסיקאים ליצירת מוזיקה מקורית, עם אנשי תיאטרון ואמנים פלסטיים. תלמידותיה הבולטות הן רקדניות מוכשרות בזכות עצמן.

במישור הבינלאומי, מיכל ולהקתה עלו לגמר בתחרות כוריאוגרפים יוקרתית במדריד והשתתפו בפסטיבלים בינלאומיים. היא העבירה סדנאות (Master Classes) באוניברסיטה של מדריד, בבית הספר הגבוה לתיאטרון ולקולנוע, בירבן, ארמניה וכן באקדמיה למשחק, אוניברסיטת פראג. ביוני 2005 הוזמנה מיכל למסע הופעות של חודש ביפן עם להקתו של הרקדן הספרדי מיגל אנחל המגלם עכשיו את דוד המלך.

מיגל אנחל - אמן פלמנקו ייחודי, רקדן בינלאומי, כוריאוגרף ומורה מוכר ומוערך. הוא הצטרף בגיל 16 ל"בלט נסיונאל של ספרד", רקד שם 5 שנים כסולן. הופיע בעולם עם להקותיהם של גדולי אמני הפלמנקו ורקד לצידם של רקדנים ידועים, היה סולן בלהקתו של רפאל אגילר והשתתף בסרטים. ב-1989 ייסד את להקתו The Miguel Angel Espana Ballet ומאז הוא מופיע עם הלהקה בעולם בהצלחה מרובה, באיטליה, יפן, גרמניה, ספרד ועוד. החל מחודש יולי 2011 יופיע כסולן אורח בהפקה חדשה של הבלט הלאומי של ספרד על חייו של הצייר גויה.

מיכל, מה הפרשנות שלך לסיפר דוד ובת שבע?

התנ"ך כתוב בתמצות רב. העמקתי בפרשנויות ולא את כולן קיבלתי. אלה המנסים להצדיק את דוד המלך עוררו אצלי התנגדות עזה. הם אומרים כי בת שבע פיתתה אותו, או שהיא הייתה מותרת לו כי הגברים שהיו יוצאים למלחמה נתנו גט לנשותיהם, שמא יפלו במלחמה. אבל התורה אומרת במפורש שדוד ראה אשה רוחצת על הגג. הוא ידע שהיא אשת אוריה, ובכל זאת לקח אותה. הוא ידע מי זה אוריה, זהו אחד מ-40 גיבורי המלך והוא שלח אותו למות במלחמה.

היה לי קשה עם שני החטאים של דוד, אבל לא רציתי לטייח זאת. בת שבע שלי מנסה להתנגד לדוד, אך הוא המלך. בהמשך המחול מופיע הנביא נתן ומוכיח אותו במשל הידוע "כבשת הרש". עונשו: מות ילדיו הבאים, שלמה היה הבן החמישי שילדה בת שבע לאחר שכל קודמיו מתו בלידה, ונשותיו נאנסות ע"י אחרים. דוד מודה בחטאו. הוא עשה תשובה אמיתית ולכן נסלח לו.

יש חיבור טבעי בין פלמנקו וסיפור דוד ובת שבע.

בעיני הפלמנקו הוא שפת המחול האולטימטיבית. בבסיס התנועה יש יצריות, דרמה מגוון תחושות משמחה עד כאב וסבל. הפלמנקו נולד מהעם שמספר את תחושותיו בריקוד, בנגינה ובשירה. יש פלמנקו שמח ומתבדח ויש פלמנקו עמוק יותר עם רגשות כבדים ואפלים. הוא כלי נהדר להעביר סיפור למחול. כמובן, צריך ליצור את הקשר דרך המוזיקה.

נסעתי במיוחד לספרד וחיפשתי וחיפשתי מנגינות. את קינת בת שבע כתבה הצלנית הגאונית רלי מרגלית שאתה עבדתי ב"לייב" (חי). את הסולו שלי בסוף ההופעה כתב הבל ורחולס, גיטריסט פלמנקו, במקורו ארגנטינאי שגדל בארץ. הוספתי פסוקים מהתנ"ך וקולות רקע. קריאת התורה בטעמי המקרא היא טבעית למופע הלקוח מהתנ"ך. זה מכניס אותנו לאווירה. הפלמנקו מגיע ממקום די קרוב אלינו אך עדיין נחשב חריג בסגנונות הפופולריים (אפילו לא מנסים לרקוד אותו ב"רוקדים עם כוכבים"...).

הפלמנקו התחיל עם צוענים ממוצא הודי מהשכבה הנמוכה ביותר. עם הנדודים הם הגיעו גם לירושלים, למזרח אירופה, רומניה, פולין ולבסוף לספרד. יש הרבה השפעות על הפלמנקו, ביניהם גם השפעה יהודית. הוא הגיע לספרד בזמן פריחה תרבותית מדעית באנדלוסיה, שם שלטו המורים המוסלמים. הם איפשרו ליברליות תרבותי, וכך הפכה ספרד לכור היתוך לתרבות ושירה ומקצבים ערבים, אפריקנים, אירופאים, גם יהודית, עד כיבוש ספרד ע"י הקתולים ותחילת האינקוויזציה. הצוענים נשארו שם וקיבלו על עצמם את הדת הקתולית.

הפלמנקו הוא הסוחף, החושני והמעניין ביותר מבין המחולות שנוצרו ברחבי אירופה. הוא חי גם ברחובות ערי אנדלוסיה, בכיכרות ובסמטאות הקטנות ובפטיו שבמרכז כל בית ספרדי טיפוסי.

הביגוד כאן מרהיב, אך שונה במקצת מהמקובל בפלמנקו.

התלבושות שעוצבו במיוחד למופע על-ידי בית הספר לעיצוב של רקפת לוי חורגות מן המקובל בתחום הפלמנקו. לא רציתי בגד אדום ונקודות, ולא משהו תנכי, אלא חיבור מעניין. זוהי עבודה משותפת של הסטודנטים המעניקה מימד עכשווי לסגנון המסורתי.

מי הם חברי הלהקה?

מחוסר תקציבים אני לא יכולה להחזיק להקה בשכר והם נאלצים לעבוד בחוץ אך אנחנו עובדים כל ערב ובסופי שבוע. הפלמנקו הוא ריקוד אישי. אני משתדלת לא להכתיב לרקדנים את התחושה אלא לתת להם להביע את עצמם. הבעות הפנים הם חלק מבשלות שמגיעה עם הזמן. ככל שנתמיד ונתעמק ונחשוב פחות על הטכניקה - ההבעה, התנועה והקצב ישתפרו.

המופעים יתקיימו בתאריכים הבאים:

14.5.2011, שעה 21:00 - מרכז סוזן דלל, תל אביב.
16.5.2011, שעה 20:30 - היכל התרבות חוף הכרמל
17.5.2011 שעה 20:30 - היכל התרבות דרום השרון