10 אנשים, ביניהם משפחה שלמה, נהרגו ועוד רבים נפצעו בשבוע שעבר בתאונות הדרכים. התקשורת הכתובה והאלקטרונית מביאה אלינו את התמונות והסיפורים, כמו בכל שבוע, והמדינה ממשיכה להתנהל כבימים ימימה מבלי לעצור ולו לרגע קט לחשבון נפש. מנהיגינו, אשר יודעים לקפוץ ולהתבטא בכל נושא, נהלמים דום ומתעלמים. שר התחבורה, שיודע להיות כ"כ יצירתי עד הזוי ביוזמה לפתרון לרצועת עזה על-ידי הקמת אי בים מול הרצועה, בו הוא מציע לבנות נמל ימי ושדה תעופה, אינו נשמע וכנ"ל השר לביטחון פנים. אינני מדבר כבר על ראש הממשלה, שעבורו כאילו תאונות הדרכים בכלל אינן מתרחשות.
האם מדמיין מישהו איך הייתה המדינה נראית במידה וההרוגים והפצועים היו נפגעים בפיגוע של מחבלים או בפעולה צבאית?. כמובן, שהייתה עולה דרישה מיידית להקמת ועדת חקירה ו"הלומי הקרב" היו מתחילים פתאום להתבטא "תחת כל עץ רענן". לגופו של עניין, ואני יודע שיהיה זה מוגזם לבקש מראש הממשלה
בנימין נתניהו לקבל החלטה להילחם בנחישות עד חורמה ב"מגיפת" תאונות הדרכים. עדיין בתחום זה לא התרחש אסון מקביל בחומרתו לשריפה בכרמל.
לצערי, עלי לדמיין אותו בכ"ז, בעקבות הרג משפחה שלמה בתאונה, מכנס מסיבת עיתונאים, כפי שהוא יודע לעשות ומכריז על "מצב חירום בדרכים". במסגרת התוכנית הכוללת הוא מודיע כי הוא שולח את שר התחבורה ישראל כץ לטפל בהקמת האי ע"י רצועת עזה - פרויקט (דימיוני) לטווח ארוך ... ואולי גם בשילוט אלקטרוני מחודש בצמתים בו תופיע הפעם גם בשעות החשיכה תמונתם שלו ושל ביבי ... הוא קובע יעד לאומי של הורדת מספר התאונות ב-50% תוך שנה.
במקביל ממנה את ניצב (בדימ.) אורי בר לב (על-אף פרשת הגב' אינס) לרכז את כל הגופים הרלוונטיים למלחמה בתאונות הדרכים עם אותה נחישות בה נלחם במסגרת המשטרה בפשיעה בדרום. מקים ועדת שרים בראשותו (של ראש הממשלה), שתתכנס, לפחות בהתחלה, כל שבוע למעקב ודיווח על התקדמות הפרויקט.
כמו-כן מודיע על הקמת גוף מתנדבים "נאמני תנועה", שיעזרו למשטרת התנועה לאתר ולהוריד מהכבישים נהגים מועדים. פועל להורדה משמעותית של מהירות הנסיעה בכבישים ובמיוחד באלה המועדים לתאונות (כמו בכביש הערבה). פועל להחמרה בעונשים על עבירות תנועה תוך תיגבור מערכת השפיטה וקיצור ההליכים.
בשיתוף עם חברות הביטוח, הכללת דיווח על גם תאונות נזק בלבד או כמעט תאונה ברקורד של הנהגים תוך הגדלה משמעותית של ההשתתפות העצמית לאותם נהגים עבריינים גם במקרה של תאונות ללא נפגעים ופועל לטיפול מהיר בהליך מזורז במפגעי בטיחות בכבישים.
לסיכום, אני מאמין שתאונות הדרכים אינן גזירה משמים ועם פעילות נחושה ומתואמת מלמעלה של כל הגופים הרלוונטיים, ניתן להציל עשרות הרוגים ופצועים החיים כיום בינינו ואינם יודעים כי גורלם נחרץ. כמובן, שהנזקים הכספיים, החומריים והפסיכולוגיים , שייחסכו לאוכלוסיה ולמשק הלאומי יהיו אדירים. נותר רק לקוות, שיקום לנו מנהיג מזן אחר, שהטיפול בנושא כ"כ חשוב וכאוב יהיה בראש מעייניו.
