הארנב מפטגוניה קלוד לנצמן

קלוד לנצמן הוא איש גדול מימדים, בעל נשמה ענקית, כושר עבודה עצום ובעל כושר תיאור ספרותי נדיר. כל מה שעשה בחייו הוא גדול ורחב ידיים במימדים מעל הממוצע. הספר האוטוביוגרפי שלו, שתורגם לעברית על-ידי חגית בר עדה ויצא בהוצאת כתר, הוא ספר של למעלה מחמש מאות עמודים, גדושי תיאורים וסיפורים המספיקים לחיים של כמה וכמה אנשים. הכתיבה תופסת את הקורא בגרונו עד חנק ,כך שיש צורך - לפחות לי היה - להפסיק את הקריאה ולהניח את הספר לעתים קרובות כדי לעכל כל סיפור וסיפור מפרשת חייו הדרמתית, הסוערת, המעניינת ויוצאת הדופן.

לנצמן יליד 1925 בצרפת בא ממשפחה שמקורה בביילורוסיה, אוקראינה ובסרביה, שהיגרה בסוף המאה ה-19 ממזרח אירופה לצרפת והשתדלה להתבולל. אין נישואי תערובת במשפחה הזו שבניה התחתנו בין יהודים לבין עצמם מבלי שאי פעם שמרו על מסורת או על מנהגים דתיים יהודיים. לפני שהוריו התגרשו הביאו לעולם את קלוד ואת אחיו. קלוד גדל לסירוגין עם אמו ובני זוגה ועם אביו סוחר עתיקות. איש סקרן במימדים גדולים, שהחל להתעניין ביהדות ובישראל אחרי מלחמת העולם השנייה כאיש צעיר שכבר עבר לא מעט בחייו.

קלוד לנצמן הוא איש קולנוע שיצר סרטים דוקומנטריים שהם נכס צאן ברזל של ההיסטוריה היהודית והאירופית במאה העשרים. הוא יצר את הסרטים: למה ישראל? שואה, סוביבור, צהל, סארטר שאין דוגמתו ועוד. סרטיו הדוקומנטריים שלכל אחד מהם הקדיש שנים ארוכות של תחקירים, ראיונות וצילומים נמשכים בין 9 שעות ל-16 שעות (סוביבור). "הקצרים" אורכם שלוש וחצי שעות. התיעוד של לנצמן ישמש את הדורות הבאים בצורה מדויקת ומעמיקה. כמו-כן כתב תסריטים לקולנוע הצרפתי, היה כתב של פרנס דימאנש ועורך הירחון לה טן מודרן, כתב גם בעיתונים שונים בצרפת על נושא אנטישמיות. הוא היה ידיד אישי וקרוב מאוד של סארטר במהלך שנות החמישים והלאה, עד מותו של סארטר והמאהב של בת הזוג של סארטר, סימון דה בובואר במשך עשור לפחות. סארטר ולנצמן חלקו ביניהם את זמנה ואהבתה של סימון דה בובואר, בידידות ובהסכמה של השלושה ותחת "חוקים" השומרים על זכויות ורגישויות של כל אחד מהם לכבוד הדדי וחלוקת זמן. הנאמנות החברית בין כל אחד מהם לזולתו היא תופעה ייחודית. בספר מתאר לנצמן איך הכיר את כל אחת מהנשים שהיה נשוי לה. את אשתו הגרמניה, השניה אחרי יהודית מאגר השחקנית הצרפתיה, הכיר לנצמן, לפי שהוא מספר בספר, בבאר פינק בירושלים שעת שהייתה בחברת אורי אבנרי, אז עורך העולם הזה.

ילדותו, שנות המלחמה והחלק שלקח ברזיזטאנס כנער מתבגר, הלימודים, הקריירה, האהבות, הסרטים והמאבקים להשגת כסף להפקת הסרטים התיעודיים, הגילוי של העם היהודי בכלל והעם בישראל בפרט, התקופות שחי בישראל ודעתו על הישראלים, על הציונות על מעמדה של ישראל שהיא עדיין כה שבירה, מפגשים עם גדולי העולם ואנשים מכול סוג שפגש. לפי הארנב מפטגוניה קלוד לנצמן הוא אדם שחי חיים רבים במקביל. חייו מתרחשים כמו מסע לגילוי העולם, המאה העשרים, גילויים היסטוריים, ניסיון לתאר את העם היהודי, את העם הגרמני, אהבת נשים, חברות ומסירות לרעיונות וחקר אינסופי של משטרים, אנשים ומדינות. ללנצמן יש צורך עצום לתעד את ההיסטוריה וכאמור הוא עושה הכל בגדול. כך הוא כותב מראיין, מצלם, נוסע ואוהב.

פרטי הפרטים המתוארים על-ידי הסופר לנצמן נדירים בכמותם ובתיאורם המדויק. זהו הכישרון הייחודי שלו לתעד, לסקר, לדייק, לספר. אלה שהופכים את הספר הארנב מפטגוניה לספר שלא קל לקרוא אותו, אך מומלץ לא לוותר על הקריאה בו.