ביטול הגבלה מלהחזיק ברישיון נהיגה לחייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל

במסגרת תיקון 29 (להלן: "התיקון") לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 (להלן: "החוק") נוסף פרק ו'1 העוסק בהטלת הגבלות כנגד חייב.על-פי התיקון ניתן להטיל שש הגבלות נגד החייבים: הגבלת חייב מלקבל דרכון; עיכוב יציאת החייב מהארץ; הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד; הגבלת חייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב; הגבלת חייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד והגבלת חייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה.

ההגבלות מוטלות על-ידי רשמי ההוצל"פ בכדי להביא את החייב לפירעון החוב. תנאי להטלת ההגבלות הוא שהחייב יוכרז כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובו (למעט בחוב מזונות שאינו למוסד לביטוח לאומי).

לאחרונה התעוררה השאלה, למי הסמכות לבטל הגבלה שהוטלה ואשר נכנסה לתוקף בטרם ניתן צו כינוס נכסים כנגד החייב בבקשתו להכריזו כפושט רגל.

רשמי ההוצל"פ חלוקים בדעתם: חלקם קובעים כי הסמכות הינה לרשם ההוצל"פ, בבחינת "הפה שאסר הוא הפה שהתיר". רשמים אלה מנמקים את קביעתם זו בכך שהואיל והחייב עומד בצו התשלומים בהתאם לצו הכינוס, הרי הוא אינו חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובו, ועל כן לא קיימת העילה שבגינה הוטלה ההגבלה. במצב דברים זה יש לבטל את ההגבלה.

רשמי הוצל"פ אחרים גרסו כי משניתן צו כינוס, אין להם עוד סמכות לדון ולקבל החלטות לגבי החייב, והסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי שנתן את צו הכינוס.

סעיף 20 לפקודת פשיטת רגל, התש"ם- 1980 קובע כדלקמן: "משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".

ההגבלה המשמעותית ביותר היא ההגבלה מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה, שכן יתר ההגבלות קיימות ממילא כתוצאה מצו הכינוס. קיימת בעיה נוספת, אליה נתייחס בהמשך, בעניין הגבלה מלקבל דרכון ועיכוב יציאה מן הארץ.

לאור ההחלטות שניתנו ע"י רשמי ההוצל"פ הגורסים כי הסמכות לביטול ההגבלה היא לבית המשפט המחוזי, הונחו עורכי דין שמונו ע"י האגף לסיוע משפטי לפנות בעניין לבית המשפט המחוזי. לאחר מספר בקשות ממין זה, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשות לביטול הגבלה מלהחזיק ברישיון נהיגה וזאת לאור הסכמת כונס הנכסים הרשמי. אלא שאז התעוררה בעיה נוספת והיא שמשרד הרישוי לא היה מוכן לבצע את החלטת בית המשפט המחוזי, כיוון שלא הוא זה שהטיל את ההגבלה אלא לשכת ההוצל"פ, ודרש החלטה מפורשת בתיקי ההוצל"פ בהם הוטלה ההגבלה.

מצב דברים זה נדון בוועדת פשיטת הרגל שליד לשכת עורכי הדין בחיפה. בהמשך לכך נערכה ישיבה בלשכת ההוצל"פ בחיפה בה נכחו כל רשמי לשכת ההוצל"פ בחיפה בראשות כב' הרשם מר עיסא סעיד, נציג כונס הנכסים הרשמי, יו"ר ועדת מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת פשיטת רגל של מחוז חיפה, מנהלת לשכת ההוצל"פ בחיפה, מנהלת מחוז חיפה והצפון של לשכת ההוצל"פ וכותב מאמר זה כנציג הלשכה לסיוע משפטי - מחוז חיפה.

תוצאת הישיבה הנ"ל הייתה שכונס הנכסים הרשמי יבחן אפשרות הכנת נייר עמדה בו יודיע באופן גורף לרשות האכיפה והגבייה על הסכמתו לביטול ההגבלה עם מתן צו הכינוס. במקרה זה, ומשמוטלת החובה על החייב לעדכן את תיקי ההוצל"פ בדבר מתן צו כינוס ע"י הגשת בקשה לעיכוב הליכים, הוסכם שהבקשה תכלול שלושה סעדים: האחד עיכוב הליכים, השני ביטול הגבלות והשלישי ביטול עיקול עו"ש. מהלך זה (לכשיתממש) יחסוך זמן, טרחה וכספי ציבור.

עד לגיבוש נייר העמדה, הוסכם עם נציג כונס הנכסים הרשמי בחיפה שיינתן על ידו, בכל תיק, אישור בדבר הסכמה לביטול ההגבלה מלהחזיק ברישיון נהיגה ואז תוגש בקשה מתאימה לביטול ההגבלה לתיקי ההוצל"פ בצירוף אישור הכנ"ר.

הבעיה השנייה שהתעוררה היא הגבלת חייב מלצאת מן הארץ וכן מלקבל דרכון. לעיתים חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל, וידוע לו כי ניתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ מכוח צו הכינוס, מגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ בתיק פשיטת הרגל. לאחר שעמד בתנאים שהציב כונס הנכסים הרשמי, מורה בית המשפט המחוזי על ביטול צו עיכוב היציאה. החייב פונה למעבר הגבול ושם מתבשר כי לא יוכל לצאת מהארץ עקב ההגבלה אשר הוטלה במסגרת תיקי ההוצל"פ.

אנו מצפים כי נייר העמדה של הכונס הרשמי יתפרסם בקרוב ואזי גם בעיה זו תבוא על פתרונה.

אנו תקווה שהמהלך המוצע לעיל יביא לפתרון שתי הבעיות שהוצגו לעיל.