דוקומנטרי: צעירי רמלה מספרים על הפריפריה

"גלויות מכאן - סיפורי צעירים מרמלה", סדרה תיעודית בהפקת משה לוינסון, של 10 סרטים דוקומנטריים קצרים שנעשו על-ידי בני נוער מהעיר רמלה, תשודר בערוץ 2 בכל יום רביעי 18:40 החל ב-2 למרס.

מדובר בסדרה חדשנית באופן עשייתה - ההנחה הראשונית הייתה, שאם רוצים להביא תמונה אותנטית ורעננה של בני הנוער בפריפריה בישראל העכשווית, צריכים לתת להם מצלמות שבעזרתן יתעדו את חייהם ויספרו את הסיפור הפרטי שלהם. לכל חניך בפרויקט הוצמד חונך אישי, במאי סרטים בוגר. העבודה עם הנערים והנערות נמשכה שנה. התוצאות - בסדרה - יפתיעו גם את הצופה הציני ביותר. הן לא דומות לשום דבר שנראה קודם לכן על המסך בישראל.

הסדרה שודרה שידור ראשון בערוץ 2 בדצמבר 2004 ובינואר 2005 ב"רשת".

היום - "רק זה"

זואי נערה ישראלית, בת למשפחה בוכרית שמרנית, מתמודדת בבית עם מצב של פער דורות ופער תרבותי בינה לבין הוריה. כך למשל, הוריה אינם מסכימים שתצא עם "בחור צברי" אלא עם בחור בוכרי בלבד. זואי פטריוטית אוהבת ישראל, חדרה עטור בדגלי ישראל, והיא יוצאת להתנדב למען החברה: קשישים, חיילים, רדיו רמלה ועוד, כל אלו על רקע תלונות המשפחה כי אינה מספיק בבית.
זואי מנסה לגשר על הפערים, האם תצליח?

מרוא חיה בשכונה יהודית ברמלה. קשורה מאוד למשפחתה נמצאת בפרשת דרכים – מחזרים רבים מבקשים את ידה מאביה, שהרי היא בגיל נישואין המקובל בחברה הערבית, אך מצד שני היא שוחרת ידע והשכלה, עם שאיפות להגשמה עצמית. מרוא צריכה לבחור את דרכה והיא עושה זאת בדרך מיוחדת מאוד.

"חיה בלי אמא"

ב-9 למרס תשודר התוכנית השנייה - חיה זלקה - בת 17, נולדה באתיופיה, עלתה לישראל בגיל שנתיים. "אמא שלי נפטרה בלידה שלי, אפילו תמונה לא נשארה לי ממנה". בגיל 17 מחליטה חיה זלקה שהיא חייבת לדעת מי היתה אמא שלה.

אמא של חיה נפטרה בלידה, והיא גדלה אצל סבא וסבתא, ואחר כך במשפחה אומנת. מאז שהיא ילדה חיה יודעת שהיא צריכה להסתדר לבד בעולם, אבל פתאום השנה, בגיל 17, סוף סוף קורים לה בחיים דברים טובים. היא עוברת לגור עם אח שלה בדירה שכורה, ומחליטה לברר איך נראתה אמא שלה, ממנה לא נותרה אפילו תמונה.

"רומן בחריקת בלמים" - עולמו של חסיד סובב סביב הקצביה של אביו, שם הוא עובד על מנת לחסוך כסף לקניית אוטו, וסביב יאנה, חברתו היפה. אהבתם משגשגת אולם בעיה אחת מעיבה על יחסיהם, הוא מקנא לה מאוד ולא יכול לשאת את האופן שבו גברים מסתכלים עליה, בעיקר כשהיא מתלבשת בצורה חושפנית. יאנה מצידה לא מוכנה לקבל מחסיד תכתיבים ומתלבשת איך שבא לה. העימות ביניהם בלתי נמנע.

"קבלו אותי" - תוכנית 3 ב-16.3

עם המון אופטימיות ושמחת חיים ויקי ויינשטיין חייה במין קומדיית נעורים שמתרחשת בשכונת אפקה, השכונה של הבוכרים ברמלה.

לויקי וינשטיין יש המון חברות וחברים, אבל החברה הכי טובה שלה זאת אמא. לה היא מספרת הכל, אפילו שלא צריך כי אימא ולנטינה מבינה הכל גם בלי שויקי מדברת. מאמא ויקי למדה שהכי חשוב זה לאהוב את עצמה ולא לעשות חשבון לאף אחד כי אנשים תמיד מרכלים. וככה ויקי עושה. כמו ציפור חופשיה היא מסתובבת בעולם מלאת שמחת חיים וכובשת אותו בקיסמה.

"מכת בכורות"

"מה ביקשתי בסך הכל, ארמונות? מדונה? לא! רק חום ואהבה, מה שמגיע לי". גיא, ילד שני במשפחה, מתמודד עם תחושת אפליה בבית. לגיא, 16, הילד האמצעי במשפחת דוד, יש בעיה. אצלו בבית לכל אחד יש תפקיד. אחיו הגדול הוא הבכור, אחותו הקטנה היא בתפקיד הקטנה ואילו עליו, על ה"סנדוויץ", נופלים כל התיקים. מונע מתחושת קיפוח חריפה כלפי אחיו הבכור, שלטענתו מקבל את כל תשומת הלב של ההורים, הוא יוצא במסע לבירור עמדתם של חבריו הטובים ובני משפחתו בסוגיה. הוא אף מרחיק לירושלים, לסבתו השוהה במעון-יום לעיוורים, על-מנת לברר את שורשי התרבות המשפחתית בארץ מוצאה עיראק, בעימות הסופי עם ההורים הוא מקבל תשובות שהוא יצטרך ללמוד לחיות איתן.

תוכנית 4 - "הכבוד של מיכה"

חלום הילדות של מיכה להיות מאפיונר. למה? כי למאפיונר עושים כבוד. מיכה לא לומד מכתה ט', עובד בחנות ירקות, יוצא כל ערב עם חברים לבילויים. חלומו מילדות - להיות מאפיונר. "למה? כי למאפיונר עושים כבוד". מיכה בודק במהלך הסרט מהו באמת כבוד, איך משיגים אותו ומגיע למסקנות.

"חוות התנינים שלי" - אדוה סאיג - בת 18, אם ממוצא תימני ואב יליד עירק. אדוה טבעונית ורוצה להיות פתולוגית כשתגדל. סרטה הוא פורטרט אישי של נערה מורכבת ומסתורית. כשתגדל, רוצה אדווה / איזבל להיות פתולוגית. היא טבעונית וסולדת ממראה של בשר בעלי חיים אולם ניתוח גופות הוא תחום שדווקא מושך אותה מאוד. את העובדה שיש לה שני שמות היא מסבירה בקלות, מה שיותר קשה לה להסביר, זה - מדוע יש לה סודות רבים כל כך. סרטה הוא פורטרט אישי המביא את אישיותה המורכבת ואת תפיסתה המוסרית.

תוכנית 5 - "בחיים הזה"

אמה של מיריי נפטרה לפני שלוש שנים, ומאז היא מטפלת באחיה הקטן. סרטה הכנה והמרגש, מתאר את עולמה. אמה של מיריי נפטרה ממחלת הסרטן כשהייתה בת 12 ומאז היא משמשת כאם לאחיה לוני בן השש. בפתיחות וכנות נדירים, משתפת אותנו מיריי, בדילמות שמעסיקות אותה בחייה ובהתמודדות היום יומית עם החלל שנותר לאחר מות אמה.

"סרט הודי" - החלום של נטלי הוא למצוא את עצמה בתוך סרט הודי, כלומר "להכיר בחור הודי מסורתי, ואחרי הרבה שירים וריקודים לגלות שאנחנו מאוהבים".

נטלי נולדה ברמלה, בתוך קהילה הודית סגורה וגאה. בבית אימא מכינה אוכל הודי, ביום שישי כולם נפגשים בבית הכנסת של הקהילה, ולשמחות המשפחתיות היא לובשת סארי. נטלי גאה להיות חלק מהמסורת המפוארת הזו, ובכלל היא לא אחת שמורדת. מה שנטלי הכי רוצה זה להתאהב בבחור הודי מסורתי ושאהבה שלהם תהיה מלאה בשירים וריקודים כמו בסרטים ההודים שהיא כל כך אוהבת.