בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מחכים לגודו. עוזי ביטון ואסי שמעוני [צילום: גדי דגון]
|
|
|
'מחכים לגודו' - חוויה עוצמתית
|
מכל ההפקות הרבות שראיתי של "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט, האחרונה, שראינו בבצ"א, של תיאטרון פסיק הירושלמי - עולה על כולן
|
מאז שראיתי ב"הבימה" את "מחכים לגודו" עם שמעון לב ארי, גד קינר יבדלו לחיים ארוכים, שי דנון וניסים עזיקרי ז"ל - עלו בארץ הפקות רבות של מחזה האבסורד שהפך לקלאסיקה של המאה ה-20. סמואל בקט האירי, שבחר לחיות ולכתוב בפאריס, כמו יתר גדולי המחזאות של אמצע המאה שעברה, כתב כמו כולם (ז'אן ז'נה, אוז'ן יונסקו הרומני, פרננדו אראבל הספרדי ומישל דה גלדרודה הבלגי) - בצרפתית. וכשמישהו כותב בשפה שאינה שפת אמו - המשפטים במחזות שלו תמיד קצרים, פשוטים וקליטים. זו אחת הסיבות שעשתה את החבורה הזו לשיאני תיאטרון האבסורד האירופאי ולקלאסיקאים מודרניים. ורק כשקוראים אותם בצרפתית - מבינים את משמעות הקביעה הזו. בקט האירי הצטרף לרזיסטאנס, המחתרת הצרפתית בימי הכיבוש הנאצי את צרפת, ברח מפאריס כשחבריו חלקם נתפסו ואחרים נספו במחנות הריכוז, ואת היאוש והחוויות הקשות שחווה ביטא בפילוסופיה השזורה במחזהו "מחכים לגודו". מיהו גודו? כנראה שהשם נגזר מהמילה God. שני הקבצנים וולאדימיר ואסטרגון מתווכחים רוב הזמן באם לחכות לגודו, שהבטיח להגיע לשם, או לא. ואיפה זה "שם" - המקום אינו ברור. התפאורה שעיצבה רקפת לוי, היא העשירה והמתוחכמת מכל אחת ההפקות שנראו כאן. היצירתיות של רקפת לוי אינה תוחמת גבולות למחזה, לא בזמנים ולא במקום. הכל יכול להתרחש כאן - ושם, פעם - והיום. למחזה אין תחום של זמן, והוא שייך לכל קהל צופים, בנצחיות של הבעיות שהוא מעלה. כיום היו מכנים את הטקסט כ"נאנסנס". אין עלילה, ללא התרחשות דרמטית סוחפת, והתיבלון היחידי הוא הופעתם של הצמד פוצו ולאקי, שמכניסים אווירה מרתקת במשחקם ובאנרגיה הנמרצת של פוצו מול המימיקה הנוקבת העצובה של לאקי. התלבושות (גם הן פרי עיצובה של רקפת לוי), התסרוקות, בחלקן פאות, וכן האיפור של השחקנים, מכניסים היטב את הקהל לאווירה המיוחדת. התרגום הרענן של בן בר שביט מוסיף גם הוא לעכשוויות. אך ההצלחה האדירה של ההצגה של תיאטרון פסיק נשענת על משחקם המזהיר של ארבעת השחקנים וה"ילד" (נחמה פרל, כשליח מטעם גודו), שהבימאי המבריק שמואל הדג'ס כה היטיב לשענע. את יכולת התזמור המופלאה של הדג'ס ממחישה לשון הגוף שלהם, הממלאה תפקיד לא פחות משמעותי מאשר טקסט הכי דרמטי של מחזה בלשי שאביב איבגי אחראי לכוריאוגרפיה כאן. הצופה לכוד בעקבות תנועותיהם, כמו אחרי אופן ביטוים את הטקסט. אסטרגון, הוא (אסי שמעוני) נראה מבוגר בתנועתו ועם שערו המאפיר, ורק ידיו הצעירות מסגירות את גילו. קולו הצלול והברור גם הוא חלק מהכלים שהוא חמוש בהם, ושעושים אותו לשחקן עם נוכחות בימתית בעלת עוצמה. יחד עמו, ולדימיר, הניהיליסט, (עוזי ביטון הסופיסטי) שנראה כמו סמרטוט אנושי, נראים השניים כמו המשך לדמותו של הקבצן הקלאסי של צ'רלי צ'פלין. סמל לאדם הקטן, שאינו יכול לשנות מאומה במתרחש, וחייב לשאת כל הניחת עליו. חביב מזרחי כפוצו, השתלטן, הרודה במשרתו לאקי האומלל (השם והמשמעות אבסורדיים אף הם), ליאור שגיא סמל לאוומללות ודכי, מהווה דמות קומית בתוך כל המצב הכאוטי וחסר התקווה. ובתוך כל אלה, כשלאקי הסובל פותח את פיו במונולוג שוטף וחסר כל מסר, הוא זוכה למחיאות כפיים סוערות בסיום הדקלום. דקלום שמזכיר לי משהו דומה מימי הצופים והמסיבות בתיכון, שם כל אחד חווה דקלום כזה בעצמו, של נאנסנס ופראזות בנוסח הפוליטיקאים המזהירים שלנו, שאין בהם דבר וחצי דבר. התאורה של אורי רובינשטיין, והסאונד של ירואל פלוטניק את המוזיקה של אשר גולדשמיט - תורמים בעיצובם המעולה לאווירה הסוריאליסטית והדימיונית משהו. גזע העץ הכרות העשוי רבדים רבדים שמונחים אחד על משנהו, מסמל את המוות והקץ העומדים לנחות על כל אחד פעם. כי גם הלבלוב הזמני שלו הוא קצר וזמני. הפרגודים והמסכים שברקע הרחוק, מזכירים לנו שהכל תיאטרון. ושכולנו מצויים במסכת תיאטרלית אחת ושמה "החיים". הצגת "מחכים לגודו" של סמואל בקט בביצוע המזהיר של תיאטרון "פסיק" היא חוויה עוצמתית של תיאטרון טהור, שהאבסורד מהווה את העוגן המרכזי שלו, אך סביבו מתרחש הכל. לא להחמיץ.
|
תיאטרון פסיק - אסי שמעוני, עוזי ביטון [צילום: גדי דגון]
|
|
|
|
תאריך:
|
22/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/01/2012
|
|
עליס בליטנטל
|
'מחכים לגודו' - חוויה עוצמתית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אני123
|
31/01/12 18:13
|
|
בתיירות הסקי אל הארצות המושלגות, הפופולרית כל כך בימים אלה של חורף, נוטל חלק גם התייר הישראלי חובב הגלישה. אחרי ככלות הכל, ההחלקה על הלבן-הלבן הזה הרי מיועדת למי ששש אלי סכנות ואתגרים ולמי שבז לנופש-נטו משעמם, נוסח בטן-גב. ומאחר שהסקי דורש גילוי של אומץ וביטחון עצמי, כמו גם פיתוח שליטה בטכניקות הגלישה - חזקה על הגולש הישראלי שיהא מסוגל להוכיח לכל מאן דבעי את יכולותיו.
|
|
|
"לקראת המתקפה רוכזו כוחות גרמניים ורומניים בדרום ופיניים בצפון. הכוח כלל כ-3.2 מיליון חיילים, 140 דיביזיות גרמניות ו-15 דיביזיות רומניות. 3,600 טנקים ולמעלה מ-2,000 מטוסים... הקבוצה המרכזית נועדה לכבוש את מוסקבה והקבוצה הצפונית את לניניגרד. הקבוצה הדרומית נועדה לגרש את הסובייטים מדרום פולין ואוקראינה". 8,700,000 מיליון חיילי הצבא האדום נהרגו בקרבות האלה ששברו לבסוף את הצבא הגרמני, אשר כמו צבא צרפת בראשות נפוליון (120 שנה קודם לכן) - לא עמד בקור ןברעב הרוסי, התפורר ונסוג (קרבות המפנה מלחמת העולם השנייה מאת עופר ריחני).
|
|
|
למשה אשכנזי (57) לא היה זמן להיכנס לפאניקה. הוא הבין שמשהו רע מאוד מתרחש באוניית התענוגות "קוסטה קונקורדייה" ושהוא חייב לתפקד. שעתיים קודם לכן חשו עצמם משה, רעייתו חנה ובתם הילה בשמים. עתה הם היו קרובים לשם יותר מאי פעם. השיט המבטיח לחופי הים התיכון עמד להפוך לתסריט אימה. שלושה ימים לאחר מכן, כשהוא רגוע יותר, הוא חוזר על המילים "כמו בסרט" שוב ושוב, כשלכולם ברור על איזה סרט הוא מדבר.
|
|
|
שעון החול של מגרון אוזל. פסק דין של בג"ץ הורה למדינה להחריב את היישוב עד מרס השנה, מה שמשאיר למתיישבים ולמערכת הפוליטית פחות משלושה חודשים למציאת פתרון שפוי לגזרה. זהו זמן קצר ואולי קצר מדי לאתגרים פוליטיים-משפטיים מורכבים מהסוג הזה. אבל האבסורד הוא שמה שתוקע כרגע את הפתרון הם דווקא מאבקי הכוחות בתוך יש"ע עצמה.
|
|
|
על-פי דיווח שהופיע במגזין חקלאי בקזחסטן - בקרוב תיעצר אספקת חיטה ושעורה מקזחסטן לאירן. כתוצאה מהחרפת הסנקציות על טהרן, הריאל האירני עובר פיחות חד לעומת הדולר האמריקני. הפיחות מגיע לעשרות אחוזים ביום. אחד מספקי הדגנים לאירן אמר בריאיון למגזין: "כבר עתה הפרטנרים שלנו באירן מוותרים על תוצרתנו. הם אומרים שהמסחר בדולרים אינו משתלם להם. התוצאה היא שהשוק שלנו במצב ממש קריטי. גם אם יימצאו פתרונות בהמשך, אנחנו כבר סובלים מהפסדים עצומים. אירן היא מלקוחותינו הגדולים והמסחר איתם מתנהל באופן הטוב והמאורגן ביותר".
|
|
|
|