כסף, נשים, גזענות.

כסף

מה שנפתח ונראה בתחילה כפרשת (יוסף) פריצקי, הופך לפרשת חברת החשמל. מיום ליום מתברר, כי פריצקי היה רק "הקולב" אשר בזכותו או בגללו - הכל בעיני המתבונן - ניתנה ההוראה לחקור; ועתה נאלצת המשטרה להיכנס לקודש הקודשים של חברת החשמל, ולחקור עסקות ענק, בסדרי-גודל שלא ידעה המשטרה כמותם. מיליארדים של שקלים, וגם של דולרים.

בפרשה זו יש הכל. כמעט. כסף גדול. פוליטיקה. תככים, וגם אהבות ושנאות. המשטרה שהחלה בפרשת הקלטת, חוקרת עתה את עסקת הגז. וכבר נראה כי היא תאלץ להיכנס לעובי הקורה גם בעיסקת הטורבינות וגם במכרזים נוספים.

הפרשה הזו יכולה להביא את המשטרה לשיאי פעילות חדשים, אלא שאין זה אומר שזה בטובתה. כי זאת יש לדעת: היקפה המיועד של החקירה עלול להצריך משאבים גדולים. לא נגזים אם נקבע, כי כוח האדם שאמור להיות מוקצה למטרה זו, הן במשטרה והן בפרקליטות, עלול להגיע ל- 30-20 איש. לפחות. ובגלל קשיי התקציב, ניתן להניח כי חוקרים/פרקליטים אלה ייצטרכו לזנוח עניינים אחרים, החשובים אולי לא פחות - בטח מנקודת ראותו של הפרט שנגזל, נאנס או נפגע בדרך אחרת.

כשבועיים אחרי פתיחת החקירה, נראה כי המשטרה מיצתה את השלב הראשוני. אחרי החגיגה שהיתה עם החוקרים הפרטיים, יוסי מימן ושבתאי שביט כבר העידו. פריצקי גם. מי שעתיד להיחקר הוא אלי לנדאו, היושב-ראש היוצא של חברת החשמל.

נגד לנדאו פורסמו הרבה חשדות עם בסיס, אך הרבה מאוד פרטים בלתי מדוייקים. טענו נגדו, למשל, כי חתנו קיבל עמלות מבנק גרמני, בתקופה שחברת החשמל ביצעה עסקות מט"ח ("גידור"). מי שהעלה טענה זו לא לקח אולי בחשבון כי אין עסקינן באיש טיפש. לנדאו, שנכווה בפרשת המרינה בהרצליה (לפני כ-15 שנים הוא נשפט וזוכה), נזהר עתה מאוד. סביר עתה להניח, כי לאחר שיאמר את דברו בחקרי החקירות, ימצא לנדאו את הזמן הנכון כדי לבוא חשבון עם עיתונאים וכלי תקשורת גדולים, שהדביקו לו פרשות שלא היו ולא נבראו - כאילו שחסר בגין מה כן לחוקרו.

נשים

רציחתו של השופט עדי אזר גרמה לזעזוע קשה. במיוחד במערכת המשפטית, שמייד הלינה כי נחצה כאן "קו אדום". כמה גורמים בכירים במערכת המשפט, ובהם לשכת עורכי הדין, אף מיהרו להדביק את האשם ברצח על פוליטיקאים וגורמים אחרים התוקפים את מערכת המשפט. שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד אף מיהר להכריז על הרצח מעל בימת הכנסת.

אין חולק על כך כי מדובר ברצח מתועב. רצח הוא רצח הוא רצח. אך מדוע מערכת זו - האמונה על בירור עובדתי - לא המתינה לפחות על בירור העובדות? ומה אם יתברר, חלילה, כי השופט אזר (ז"ל) נרצח על-רקע אישי? האם גם אז ייראו ברצח כאילו נעשה בגלל תפקידו?

על החקירה הוטל איפול. צו איסור פרסום מונע פרסום פרטים על החקירה והממצאים. אמצעי תקשורת רבים חורגים מהצו, כאשר פרסמו פרטים מתוך החקירה, כולל מעמדם של כמה מהנחקרים. אנחנו לא נחרוג מהצו. ואולם, מותר לנו ואולי גם ראוי, בנסיבות אלה, לגלות כי השופט אזר היה שובב לא קטן. המידע על כך, אם במרומז ואם מפורש יותר, הובא לידיעת כמה גורמים במערכת המשפטית, אך אלא לא עשו את מלאכתם. השאלה האם עבר כבודו את הגבול המותר, והאם בגלל זאת נרצח, היא, בין היתר, המצריכה חקירה.

כך או כך: ברור שאין דבר המצדיק רצח. על המשטרה להקצות את הכוח הדרוש כדי ללכוד את האחראים לכך, ובמהרה, גם אם מדובר ברצח ממניע שגילויו ברבים עלול להביך. מכל מקום: העובדה שהנהלת הרשות השופטת מיהרה להסיר את נוסח קורות חייו של השופט מאתר הרשות השופטת - עוד בטרם חלפו שבעה ימי האבל - יכולה אולי ללמד על המבוכה הרבה ברשות זו.

גזענות

צוותי העבודה והליכוד קיימו כמה פגיעות בניסיון לקדם הקמת ממשלת אחדות. ראש הממשלה אריאל שרון כבר הכריע: להכניס מפלגה חרדית אחת (יהדות התורה) או שתיים (כולל ש"ס) לממשלה. שינוי, וליתר דיוק: השר יוסף (טומי) לפיד, כבר הודיעו כי לא יסכימו לשבת בממשלה אחת עם מי מהמפלגות החרדיות. שרון הודיע ללפיד, כי ממשלה חדשה קום תקום עם דתיים, גם אם שינוי תחליט לפרוש.

שינוי, שהניפה גבוה גבוה את דגליה בזכות מדינה מודרנית ונאורה, נוהגת בדרך גזענית. לא שלא ידענו על כך. כבר לפני הבחירות ציינו כי לפיד הינו איש גזען, גס רוח ואדם שיושרו מוטל בספק. עכשיו, במעשיו ובהתבטאויותיו, מאשרר לפיד שוב ושוב כי המידע החמור בגנותו היה ועודו נכון. תכונות אלה אינן חריגות בחברה הישראלית, אך לא יכול להיות ספק כי אדם המפגין שוב ושוב גזענות כלפי חלקים בחברה הישראלית, אינו ראוי להוסיף ולכהן כשר המשפטים.

לפיד אינו הבעיה העיקרית. מי שנמנע מלטפל בו - וכוונתי כמובן לתקשורת - הוא, לדידי, הנושא העיקרי גם כן באחריות למעשיו הרעים. מוזר למדי להיווכח שוב ושוב, כי לפיד נהנה מעיתונות אוהדת. יחסית, כמובן. לפיד מוחזק עדיין כאדם נאור, למרות שמדובר בגזען שהיה מוקע בכל אחת ממדינות אירופה; לפיד מקבל בימה חופשית כמעט בכל כלי תקשורת, למרות שמדובר בדיקטטור הן במפלגתו והן בתחומי משרד המשפטית, בו הוא מכהן כשר.