רק שנה חלפה מכנס הרצליה האחרון. בזירתנו הקרובה
חוסני מובארק היה נשיא מצרים, עבדאללה סאלח נשיא תימן, מעמר קדאפי שלט בלוב תוסס, מלא חיים, רודה בבני עמו ומשטה בקהילייה הבינלאומית. דרום סודן הייתה אזור קרבות ולא מדינה עצמאית. באירופה, ברלוסקוני ראש ממשלה חזק ושרמנטי באיטליה, פאפאנדריאו פופולרי ביוון וספטארו חלם על קדנציה שלישית בספרד. האיחוד האירופי היה מודל לכלכלה נכונה והאירו מטבע חזק מהשקל.
התהפוכות היו דרמטיות. הקצב מדהים. השינויים היו כולם בלתי צפויים מראש. רק שנה חלפה : ברלוסקוני כבר אינו ראש ממשלה, פאפאנדריאו התפטר וספאטרו נאלץ להקדים את הבחירות ולוותר על התמודדות נוספת. השקל נע מתיסוף לתיסוף לעומת האירו.
גם בארץ, לפני שנה, הקוטג' היה עוד מרכיב בארוחת הבקר ולא שם של מחאה, זהבית כהן הייתה יו"ר כל יכולה של תנובה,
דפני ליף עורכת סרטי וידיאו ומחאת האוהלים היחידה הייתה של מי שפלשו לתחומו בפיקניק על חוף הכנרת. שנה חלפה והכל השתנה. מהפכים בסיג ושיח החברתי, שינויים בסדר העדיפויות הלאומי. נושאים חדשים, רעיונות חדשים וגם אנשים חדשים. דבר לא נחזה מראש.
על כך כבר אמר דוד בן-גוריון: אין מומחים למה שיהיה יש רק מומחים למה שהיה.
חופש המידע וחופש המחשבה - המהפכות של המאה הנוכחית
נראה כי הפרסומים על מציאת חלקיק הנע מהר יותר ממהירות האור כוונו לשינויים בעולמנו. המאה ה-21 מבשרת אוניברסליות דיגיטלית יחד עם אינדיבידואליות יזמית. אוטוסטרדות המידע באינטרנט אינן מאטות לרגע, אינן מכירות בגבולות או בלאומים ומאפשר לכל יחיד להקים אימפריה משלו.
הסמארטפון, האייפד והמחשב יחד עם המצאת האינטרנט ורשתות כדוגמת הפייסבוק והטוויטר הפכו את הדיקטטורה לכמעט בלתי אפשרית. הזרימה החופשית של מידע במהירות בל תשוער איינה את מקור כוחם של הדיקטטורים (אלו שעדין עמנו). עידן שטיפת המוח, ההונאה והשקר חולף לו, הולך ונעלם. חופש המידע וחופש המחשבה הם המהפכות האולטימטיביות של המאה ה-21.
יש כאלה האומרים שצריך לחכות עד שוֹך הסערה. איש אינו יודע מתי תיפסק. מדינת ישראל מתמודדת בעת ובעונה אחת עם שורה של איומים ואתגרים. בתחום המדיני, מול אזרחינו הערבים ושמירת לכידות החברה.
לחזור למו"מ עם הפלשתינים
במקביל חשוב להאיץ את המאמצים לישוב הסכסוך עם הפלשתינים. הפתרון מוסכם כמעט על הכול: שתי מדינות לשני עמים. גם המחיר הטריטוריאלי שתידרש ישראל לשלם ידוע וכך גם התמורה שנקבל. המכשול הפסיכולוגי גדל מיום ליום. התחפרות בעמדות אינה מקדמת. התחמקות מזיקה ופנייה למושיעים מבחוץ ולארגונים בינ"ל לא תביא פתרון. מו"מ, מעצם טבעו, מתחיל מעמדות פתיחה מרוחקות ומסתיים בהסכם. מו"מ המתנהל הרחק מאור הזרקורים. לא מסיבת עיתונאים מתמשכת הגוררת התנצחות והתעקשות. הפתרון בהישג יד יש וניתן להשיגו.
לתהליך השלום השפעה רבה גם על כמויות הדלק במכליהם של הגורמים הריאקציונרים בעולם הערבי: אירן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלמי. יתכן וחלון ההזדמנויות הפלשתיני עדיין פתוח. אסור לתת גם לו להיסגר. מהלכי שלום גם יחזקו את הסכמי השלום שלנו עם מצרים וירדן.
הבעיה הבדואית - טעות בגישה
יחסינו עם המיעוט הערבי חייבים בשינוי. שנוי דו-צדדי. ערביי ישראל זכאים לשוויון מלא. זו אינה מתת חסד אלא חובה. חובה שלטונית וחובה מוסרית. עשרות אלפי צעירים ערבים מסיימים לימודים אקדמיים. גם להם יש למצוא מקום בתעשיית ההי טק בדומה לצעירים היהודים.
את מצוקת הבדואים בעיקר אלו שבנגב אנו מכנים, בטעות, כבעיה הבדואית ולא היא. זו הבעיה של מדינת ישראל. כמאתיים אלף איש ואישה שקשרו גורלם עם מדינת ישראל, רבים תורמים לביטחונה ומאות הקריבו חייהם במלחמות ישראל מרגישים ניכור הולך וגובר מהמדינה.
תהליך העיור העובר על העולם לא יפסח גם עליהם. רהט צריכה לגדול . לא רק באוכלוסיה אלא גם להמריא במראה, בארכיטקטורה. אפשר וצריך להפוך את רהט לעיר הבדואית היפה בעולם. מטרופולין שישלב בין המסורת העתיקה לחדשנות של ימינו. עיר של הרבה ירוק בעיניים, בתים רבי קומות לצד צמודי קרקע.
מחובתנו לתת למיעוט הערבי החי בקרבנו את הכלים ואת התחושה שאינם אזרחים מסוג ב'. רק בדרך זו נוכל לבוא בדרישות ובתביעות של השתלבות בחברה , גם של חובותיה. גם המנהיגות הפוליטית של ערביי ישראל חייבת לעבור מהפך בהתבטאויות , שנוי בעמדות ובעיקר שנוי בסגנון. התלהמות אינה מובילה לשום מקום. ייצוג נאמן של ערביי ישראל הוא זה שמכבד את עקרונות היסוד של המדינה ויחד עם זאת תובע שוויון בהזדמנויות.
המחאה החברתית לא מתה
בחזית הפנימית החברתית עברנו שנה מרתקת. טועים המספידים את המחאה חברתית שהקיפה מיליונים. את המלאך הזה לא ניתן להחזיר לבקבוק. התקווה לעתיד טוב יותר, השאיפה ליתר שוויון והכמיהה לערבות הדדית לא יעברו מן העולם. עיניהם הבורקות של צעירינו מסמלות רוח גדולה שלא ניתן לעצרה.
גם הדמוקרטיה שלנו עברה טלטלות בשנה האחרונה. 2012 חייבת להתאפיין בהטמעת עיקרון שלטון הרוב תוך התחשבות בזכויות המיעוט. בהאדרת נשים ולא בהדרתן, בפתיחת זרועות לעולים ולא בסגירתן. בסובלנות הדדית ובסבלנות. במניעת כפייה דתית ואנטי דתית. בכיבוד זכותו השווה של כל אחד להיות שונה.
השינויים המהירים מחייבים אותנו לממש את מלוא יכולתנו המוכרת: זו של העזה, של חדשנות, של יצירתיות, של חשיבה מחוץ לקופסא.
רק כך נצליח לרכב על סוס ההיסטוריה הדוהר החולף לידינו ולא ליפול לאחור.
ועל זה כבר אמר חוזה המדינה , בנימין זאב הרצל: אם תרצו אין זו אגדה.
