כמו שתי קודמותיה, באה האינתיפאדה הנוכחית בהפתעה ל"מומחי הביטחון" שלנו, שלא שמים לב לסידור העבודה החדש בין חמאס, פת"ח והגיס החמישי מבפנים: הטרוריסטים ה"רעים" משגרים רקטות מעזה, הטרוריסטים ה"טובים" שולחים ילדים לרגום רכב ישראלי, בכבישים ראשיים, באבנים ובבקבוקי תבערה, והגיס החמישי של ערביי ישראל כבר מעז להביא לנו מחזות של לינץ' ללב העיר חיפה, שרק בנס לא נגמר כמו זה שהיה ברמאללה, וזה - בידי תוצרי מערכת החינוך (והתקציבים) של ישראל, ולא כבודדים חריגים אלא - בחבורה של קרוב לעשרים.
והגיע הזמן לשים לב: מספר הנפגעים מזורקי האבנים גדול מזה של משגרי הרקטות, והתמונה שהופצה בעולם איך דרושים חמישה חיילים חמושים כדי לתפוס ילד שזרק אבנים - רק ממחישה את חוסר תורת הלחימה לצורה זו של התקפות. ואת חוסר ההבנה לניסיון הלינץ' בחיפה המחיש הכסיל התורן של
רשות השידור, שבבוקר בו פורסמו בעיתון תמונות הזוועה של החיילים הפצועים על מיטות בית החולים - שידר שזו בסך-הכל תקרית בגלל "טעות בזיהוי".
ובאותו הזמן, "בכירים ערבים ודרוזים" - כפי שהוגדרו בעיתון - במקום לגנות בחריפות את ניסיון הלינץ' מצהירים בעזות מצח: "אנחנו מצביעים מחיפה בעד
בשאר אסד ונגד ישראל". חשבתי שאין מדינה, חוץ מישראל הגלותית, שהייתה משלימה עם מצב כזה, עד שהתגלתה מחלת ה"פוליטיקלי קורקט" גם בפיקוד הצבא האמריקני וכך, באמת, אין סיכוי לנצח את הטרור האיסלאמו-נאצי.
מה שישראל ואמריקה לא מבינות באמריקה ובישראל עדיין חסרה ההבנה לפרדיגמה לפיה פועל הטרור האיסלאמיסטי. המסיתים להתפרעויות שלהם מחפשים כל הזדמנות להאשים נוצרי או יהודי ב"העלבת" האיסלאם, כדי לעשות שפטים בכל נוצרי או יהודי שיזדמן להם, מבלי שהיה לו קשר כלשהו לאותה "העלבה". כך היה עם הקריקטורות של מוחמד שהודפסו בעיתון דני, כך היה עם ספר הקוראן ש"נשטף באסלת בית-שימוש" (מישהו ניסה לבדוק אם זה בכלל אפשרי?), כך עם "פגיעות ישראל במסגד אל-אקצה" וכך, לאחרונה, עם מציאת כמה דפים חרוכים של הקוראן במחנה נאט"ו באפגניסטן, ולא שמישהו שרף קוראן לראווה - כפי שהאיסלאמיסטים שורפים דגלי ארה"ב או ישראל בחינגות השנאה שלהם. שורת הרציחות ללא אבחנה שהוצתה מכך משתוללת עד היום, וקיבלה רוח גבית מהתנצלותו המשפילה של נשיא ארה"ב, שאין לו מושג במנטאליות האספסוף בפניו התנצל.
אפשר היה לצפות שמפקד כוחות נאט"ו באפגניסטן (שהכשרתו ודאי כללה היסטוריה צבאית) ימצא דרך לתקן את שגיאת מפקדו העליון ויצא באזהרה חמורה למתפרעים, תוך הסבר איוולת פעולתם והפעלת עונשים התואמים את תרבותם, אך במקום זה הוא הופיע בטלוויזיה המקומית עם נאום מתנצל, שפתח בפנייה אל "בני העם האפגני האציל".
בין מנהיגי אמריקה לא היה מי שיאמר לגנרל ג'ון אלן - מפקד הצבא שנשלח להגן על ביטחון אפגניסטן - שכך לא משיגים במזרח התיכון לא ביטחון ולא שלום. כשבשתי המדינות המובילות את המלחמה בטרור - ארה"ב האדירה וישראל הקטנה - עדיין לא התבשלה ההבנה למהות מלחמה זו, יימשך הבזבוז במשאבים, באנשים ובזמן - ללא סיכוי של ממש לעצור את הצונאמי האיסלאמיסטי.
