בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הורה על מלחמה בלבנון בלי להכינה
|
התרשל באופן חמור בתפקידו כראש ממשלה ● חטף ביקורת נוקבת מצד ועדת וינוגרד על מעשיו ומחחדליו
|
אולמרט. בלי הכנות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
ב-2006 הורה ראש הממשלה אהוד אולמרט - בתגובה לפעולת טרור מצד החיזבאללה ופגיעה בחיילי צה"ל - על פתיחת מיתקפה גדולה נגד החיזבאללה בלבנון. ימים ספורים לאחר מכן הרחיבה למלחמה, בלא להכינה כראוי, ומבלי שוידא כי צה"ל ערוך ומוכן למבצע כה תובעני. ועדת וינוגרד בראשות השופט (בדימ.) אליהו וינוגרד מתחה עליו ביקורת נוקבת. אולמרט הואשם במחדלים וברשלנות שהביאו להרג מיותר של חיילים ואזרחים.
|
תאריך:
|
18/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/03/2012
|
|
יואב יצחק
|
הורה על מלחמה בלבנון בלי להכינה
|
|
מרדכי גילת. עיתונאי-תחקירן לשעבר בידיעות אחרונות. דילג ליומון ישראל היום. במשך תקופה ארוכה, לרבות ערב הבחירות לכנסת ה-17, נמנע מפרסום כתבות בדבר פרשות השחיתות בהן נגוע אהוד אולמרט. לאחר מכן התגייס ופרסם כזבים, באופן מגמתי וזדוני, ומתוך צרות עין, כדי לטשטש את העובדות החמורות בפרשת הבית ברחוב כרמיה. גילת ניהל שיחות חוזרות ונשנות עם חברי כנסת בכירים ובהם עם אופיר פינס ושלי יחימוביץ - המזוהים עם המאבק בשחיתות, ושידלם להימנע מטיפול בפרשת כרמיה, בתואנה שמבקר המדינה ייקבע ש"אין סיפור" וכאילו גם החלטת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז תהא להימנע מהעברת הפרשה לחקירה משטרתית. לאחר שנפתחו החקירות בהוראת היועמ"ש, בפרשות הנ"ל ובפרשות נוספות שהתגלו, ולאחר שאולמרט נאלץ להתפטר מתפקידו כראש ממשלה, ניסה גילת לנכס לעצמו את ההצלחה.
|
|
|
שלמה נחמה כיהן כיושב-ראש בנק הפועלים, בעת שבוצעה עסקת רכישת בנק פוזיטיב הטורקי על-ידי בנק הפועלים. יחד עם צבי זיו, המנכ"ל דאז של בנק הפועלים, ניהל את המו"מ לרכישה. מניותיו נרכשו על-ידי אריסון. נחקר באזהרה על-ידי חוקרי המשטרה בשאלת מעורבותו של דני דנקנר בעסקה. בחקירתו טען שלא ידע על קשריו העסקיים של דנקנר עם-מי מאנשי קבוצת RP או עם בעלי מניות בבנק הטורקי. נחמה נאלץ לפרוש מהבנק עוד קודם לחקירה, כדרישת בעלת השליטה שרי אריסון, בעקבות חילוקי דעות מהותיים בינו לבין אריסון.
|
|
|
אמנון דנקנר. ידידו האישי של אהוד אולמרט. ניצל לרעה את מעמדו כעיתונאי וכעורך עיתון מעריב. הוא פרסם כזבים בניסיון לטשטש את מעשיו הפליליים של אולמרט בשורה של פרשות שחיתות. פעל להכפשת העיתונאי יואב יצחק - שפתח ב-2006 בחשיפת פרשות אולמרט, את מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, וכן את יועצו של המבקר, ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי. פרש ממעריב לאחר שגרם נזק כבד ליוקרתו של העיתון. לא טרח להתנצל גם לאחר שהוגשו נגד אולמרט כתבי אישום.
|
|
|
מיכה בן-נון - אדריכל, מנהל האגף לרישוי ופיקוח בעיריית ירושלים. פעל בשנים 2005-2004 לסייע ל אהוד אולמרט וליזמית (חברת אלומות) להשיג אישורים שלא כדין, בפרויקט כרמיה בירושלים. הופעל על-ידי מהנדס העיר, אורי שטרית. בחקירתו אישר: סייעתי לאולמרט בשל מעמדו הבכיר במערכת הפוליטית ונוכח עברו כראש העיר ירושלים.
|
|
|
עיתונאי ופרשן בעיתון ידיעות אחרונות. בשנת 2007 קיבל את פרס ישראל מידי ידידו האישי, ראש הממשלה אהוד אולמרט. ניצל לרעה את מעמדו ותפקידו כדי לחפות על אולמרט. פרסם פעמים רבות כזבים נגד אלה העוסקים בביקורת ובחשיפת השחיתות של אולמרט, לרבות נגד: מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס; יועצו המיוחד של המבקר, ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי; החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה; והעיתונאי יואב יצחק. ביום 31.08.07, בכתבה נוספת פרי עטו, לא נמנע אפילו מלספסר במוות - הכל בניסיון להטיל דופי באלה שעסקו בחשיפות.
|
|
|
|