רשתות חברתיות - איום קיומי על העסק שלך

רשתות חברתיות, אתרי חדשות, אתרי פנאי, מצלמות גני ילדים... אלו הן דוגמאות בודדות מתוך רשימה ארוכה המעסיקה עובדים במשך שעות העבודה. גלישה באתרים אלו גוזלת מהעובדים שעות עבודה רבות ורוחב פס נכבד מרשת האינטרנט היוצר פקק תנועה ועומס על רשת הארגון ולעיתים אף החדרת וירוסים.

העובדים שגולשים באתרים חוששים שהמנהלים יבחינו בהרגלי הגלישה באתרי פנאי וכאשר אלו חולפים על פניהם, החשש מתפיסתם בעת מעשה גורם להם לעשות תנועות מהירות שמחשידות אף יותר שמסגירות מיד את עצם פועלם. אל חשש, במקרים רבים המנהלים מודעים להרגלי גלישה אלו ומעלימים עין. כמו העובד הזוטר גם המנהלים הבכירים ביותר חוטאים בגלישה לאתרים אלו, ההבדל הוא שהם משלמים את המשכורות. גישה מתירנית זו מתקיימת בארגונים רבים אך הנורה האדומה צריכה להידלק כאשר התפוקה יורדת ולא ניתן להסביר מדוע.

לשמור על האיזון הנכון

לכולם ידוע שעובד מרוצה מביא תפוקה טובה לכן המגמה שהחלה בשנים האחרונות מראה עליה בנכונות מצד בעלי החברות והמנהלים לגלות גמישות וסובלנות כלפי מנהגי גלישה בשעות העבודה. האיזון הנכון ביותר יתקיים כאשר המנהל ידע לקבל התנהגות זו ובמקביל העובדים יבינו ששעות עבודתם יקרות מבחינה כספית ותפוקתית וגלישה מרובה לאתרי פנאי פוגעת באופן ישיר בתפוקה המתקבלת על ידם. הבעיה האמיתית מתחילה כאשר העובדים אינם יודעים לשמור על איזון נכון והגיוני ומתנהגים כאילו עבודתם העיקרית היא גלישה באתרי פנאי.

מעבר לבזבוז זמן עבודה יקר וירידה בתפוקה, עולה גם שאלת ההגנה על רשת המחשבים של הארגון מפני וירוסים חיצוניים ומידע המוזרם על-ידי העובדים החוצה.

האם לקצוץ כנפיו של העובד?

גלישה לאתרי הפנאי מאופיינת פעמים רבות באתרים מפוקפקים שספק גדול אם הייתה מתבצעת מהמחושבים הפרטיים בביתם. אולי הם מרגישים בנוחות רבה יותר לגלוש מהמחשב בעבודה כי מישהו אחר יצטרך להתמודד עם הבעיות והווירוסים שיצוצו. במקרים רבים ניתן יהיה לאפיין אתרים אלו כאתרי מכירות, הימורים ואפילו פורנוגראפיים. לכל האתרים הללו יש מכנה משותף מובהק, "קוקיס", "ספאם", ווירוסים ו"סוסים טרויאנים" למיניהם.

גלישה לאתרים אלו חושפת את הארגון לאיומי הרשת הרבים, החל בהכבדה על רוחב הפס שתגרום לעבודה איטית של רשת האינטרנט, השבתת מערכות המחשוב, ואף ריגול מסחרי על-ידי המתחרים.

חשוב להבין ולהפנים, גלישה תמימה יכולה להפוך ברגע אחד לסיוט יקר מאוד וארוך טווח, שיקום מערכת המחשוב תהיה קשה והמידע שידלוף החוצה יפגע קשות בארגון.

השאלה המתבקשת היא האם נרצה לקצוץ כנפיו של העובד ולמנוע ממנו לגלוש לאתרי פנאי? התשובה היא שניתן לעשות זאת במינון נכון שיאפשר לעובד להרפות את מוחו ולקבל תחושה שמנהליו רגישים לצרכיו האישיים גם אם הם מתקיימים בשעות העבודה.

כיום יש כלים פשוטים ושירותים שונים המאפשרים לבעל עסק לשלוט על סינון הגלישה באינטרנט כלפי חוץ. אחד הכלים היעילים הקיימים בשוק הינו מערכת לסינון אתרי תוכן ובקרה על זמני גלישה. המערכת מותקנת על השרת בארגון ומאפשרת למפעילה לבצע בקרה על כמות הגלישה לאתרים ספציפיים, לקבוע מתי ניתן לגלוש אליהם, למי מותר לגלוש ואפילו להקצות זמני גלישה מוגבלים לדוגמה, חצי שעה ביום בשעת הפסקת הצהריים.

העובדים מצד אחד יבינו שהמנהל מאפשר להם לגלוש בשעות העבודה ויקבלו זאת בהערכה ומצד שני ידעו שהזמן מוגבל ולכן יתכננו את זמנם כראוי.

המנהל ירוויח עובד מרוצה ועליה בתפוקה, ובמקביל יוכל לזהות את העובד שהפך את הגלישה למנהג קבוע ולנקוט בצעדים רלוונטיים כדי למנוע זאת.

חשוב לזכור ולהבין כי ההתגוננות אל מול איומי הרשת מתחילה תמיד מתוך הארגון. בטרם תחליטו כיצד להתגונן בפני וירוסים, ספאמרים וסוסים טרויאניים שיגיעו מבחוץ, השקיעו מחשבה כיצד ניתן למנוע זאת תחילה על-ידי קודי התנהגות פנים ארגוניים בנושא של גלישה בטוחה ומבוקרת באינטרנט.