לרגל 25 שנות תרבות בנווה צדק יקיימו עיריית תל אביב-יפו והעמותה לתיירות תל אביב-יפו פסטיבל גוונים שיחל ב-19 במאי. מטרת האירוע לחשוף את קסמה של השכונה אשר קדמה ליסודה של העיר ולהציג בפני הציבור את מגוון האטרקציות שהיא פורסת בפניו.
במסגרת הפסטיבל מגוון מופעי מחול ותיאטרון המתקיימים במסגרת חגיגות ה-13 לפסטיבל המחול גוונים. הפסטיבל יעלה 10 יצירות של יוצרים צעירים בבכורה עולמית ובהם שרון פרידמן, אביב איבגי, רועי אסף, ענת גרגוריו, מאיה לוי, גילת עמוס ועוד. בנוסף יועלו הופעותיהן של להקת מחול בת שבע - שלוש מאת אוהד נהרין, להקת מחול ענבל פינטו- בוביז, להקת מחול נעה דר חולון- החלום הוא צייר גדול, להקת קמע - אורות הבמה, והצגות תיאטרון ארנה פורת לילדים ולנוער וביניהם החתונה של אדיס, השיר הזה הוא גם שלי ואחרים.
במקביל לתוכנית האמנותית יוכלו המבקרים להינות מסיורים בסמטאותיה הקסומות של השכונה, לסעוד בחלק גדול ממסעדות השכונה במבצע מיוחד 1+1 (זוג סועדים משלמים עבור סועד אחד בלבד) - בין המסעדות המשתתפות בפסטיבל: דודה, מול עדן, דרך האוכל, ננה, לבונטיני, קאזה דה קפה, רונית, מוני, מיה, בליני,
בון, גוסטו, מונגסטין וקימל. בטיולים רגליים אי אפשר יהיה לפספס את בתי הקפה, הפאבים ואף החנויות שמשוות למקום מראה קסום ואירופי משהו.
ערב הפתיחה, שיתקיים ב-18 במאי, יכלול מופע מרגש ומרהיב של מבחר אמנים יוצרים וביניהם ענבל פינטו, עמנואל גת, טליה פז, קבוצת שקטק ואנסמבל בת שבע. ערב הפתיחה יחל בשעה 20.00 באולם.
השכונה
שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887, 22 שנה לפני יסוד תל אביב, על-ידי משפחות יהודיות שרצו לצאת מיפו הצפופה. השכונה נוסדה על אדמות שנרכשו על-ידי אהרון שלוש שכבר התגורר במקום עם משפחתו. השכונה נבנתה על-ידי חברת "עזרת ישראל" שחילקה את השטח לארבעים חלקות. עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לשטח המקורי ביניהן "נוה שלום", "מחנה יהודה" ו"מחנה יוסף" אשר נבלעו בתוך נווה צדק של היום.
גבולות השכונה המקובלים כיום: מגדל שלום בצפון, מסילת הרכבת (לא פעילה) במזרח ובדרום ורחוב המרד במערב.
בתחילת המאה ה-20 שגשגה השכונה והתגוררו בה סופרים ואנשי רוח רבים ובהם: ש"י עגנון (התגורר בשכונה בשנים 1909-1912), ש. בן-ציון, נחום גוטמן (מהילדים הראשונים של השכונה, כיום ישנו מוזיאון של ציוריו בשכונה), חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון. בשכונה נבנה גם בית הקולנוע הראשון בארץ ישראל, קולנוע "עדן" שהחל לפעול בשנת 1914.
בסוף שנות ה-80, בעקבות העלאת המודעות לשימור החלו לשפץ בתים ומתחמים בתוך השכונה. האתר הבולט ביותר הוא מרכז סוזן דלל שהיה בתי הספר לבנות ובנים והפך להיות מתחם שכולל את האולם של להקת מחול בת-שבע ומסעדות. אתר נוסף ששוקם הוא "בית הסופרים" שהפך להיות מוזיאון נחום גוטמן. בעקבות השימור שינתה השכונה את פניה והפכה להיות אזור מגורים פופולרי. בתים רבים שופצו או נבנו מחדש. רחוב שבזי הפך להיות רחוב חנויות של מעצבים וברחבי השכונה נפתחו בתי קפה, מסעדות ופאבים. אפילו הרכבת, שעברה בגבול השכונה עד שנת 1949 צפויה לחזור לתוואי הישן כשתופעל הרכבת התחתית של תל אביב.
אתרים בשכונת נווה צדק
בית הסופרים - מוזיאון נחום גוטמן רחוב שמעון רוקח 21 נווה צדק: בבית זה התגוררו הסופרים חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון. לאחר שהיה שנים רבות מט ליפול וכמעט נהרס שוקם הבניין. האגף הדרומי נבנה מחדש והצפוני שופץ. במקום שוכן כיום מוזיאון נחום גוטמן שמזכיר את הבית בסיפוריו.
בית שלוש רחוב שלוש 30,32: הבית הראשון בשכונה שנבנה עוד לפני יסודה. אהרון שלוש שרכש את השטחים באזור התגורר מספר שנים לבד עם משפחתו בלב הפרדסים. מאוחר יותר נבנתה מסביבו השכונה. בחצרו הוא הקים בית כנסת כדי למשוך לשכונה את יהודי יפו. בית הכנסת פועל עד היום. הביניין שופץ והפך לגלריה אחרי שעמד ריק שנים רבות.
בית שמעון רוקח רחוב רוקח 36: ביתו של ראש קהילת נווה צדק מהקמתה ועד 1922, שמעון רוקח. הוא היה ממקימי חברת "עזרת ישראל" שהקימה את השכונה, יסד בה מוסדות ציבור ואף רכש את השטח עליו הוקם בית הקברות שהיה אז מחוץ לעיר ונמצא כיום ברחוב טרומפלדור. הבית הוקם בשנת 1887 ותוכנן על-ידי אדריכל אוסטרי.
הוא היה מהמפוארים בשכונה וכלל כיפת נחושת. בניו של רוקח ואחיו היו גם הם פעילי ציבור. בנו, ישראל, כיהן כראש עיריית תל אביב משנת 1936 ולאחר מכן כשר הפנים. הפסלת לאה מג'רו מינץ, נכדתו של שמעון רוקח, רכשה את הבית בשנת 1984 ושיפצה אותו באופן עצמאי. כיום מוצגות שם עבודותיה ומוצגים הקשורים בתולדות המשפחה והשכונה.
קולנוע עדן רחוב פינס פינת לילנבלום: בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת 1913 ביוזמת ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. זה היה הקולנוע (נקרא אז ראינוע) הראשון בארץ ישראל והוא הכיל 1,100 מקומות. שמו הוצע על-ידי הסופר ש. בן-ציון. הקולנוע היה פעיל עד שנת 1975. לאחר מכן, נקנה המבנה על-ידי
בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך מזה שנים רבות הוא מוזנח וכיום הוא כאבן שאין לה הופכין.
הבתים התאומים רחוב פינס 30, 32: שני בתים שהיו זהים לחלוטין בעת בנייתם. נבנו עבור נכדיו הבכורים של אהרון שלוש משני צידי הכניסה לשכונה מכיוון רחוב לילנבלום מול קולנוע עדן.
גשר שלוש קצה רחוב שלוש: גשר ברזל המחבר בין שכונת נווה צדק ליפו (רחוב אילת) מעל מסילת הברזל. הוא נבנה מחדש בשנת 1918, לאחר שהבריטים החלו להשתמש ברכבות גבוהות יותר. אהרון שלוש, בעל האדמות בשכונה היה גם אחד מסוכני החברה הצרפתית שבנתה והפעילה את קו הרכבות מיפו לירושלים.
מרכז סוזן דלל: המרכז מורכב ממתחם של ארבעה בניינים, הכוללים ארבעה אולמות מופעים המותאמים במיוחד להופעות מחול, ומקיפים רחבה למופעי חוצות תחת כיפת השמיים.מרכז סוזן דלל בתל-אביב הוקם במימון משפחת דלל הלונדונית, בעקבות יוזמתו של בנם זאב סוקולובסקי. מממנים נוספים הם עיריית תל-אביב ומשרד התרבות. בתחילת שנות השמונים התקיימה פעילות אומנותית באולם "ירון ירושלמי", במה שנקרא אז "תיאטרון נווה צדק", עליו התבססה הקמת מרכז סוזן דלל.
במקום התקיימה פעילות תרבותית מגוונת בסיוע משפחת ירושלמי, הממשיכה בתמיכתה גם כיום. המרכז משמש בית לשתי להקות מחול מקצועיות, להקת מחול בת-שבע ואנסמבל בת-שבע וכן להקת מחול ענבל. פעילויות נוספות המתקיימות במרכז: פסטיבל דאנסאירופה, מחולאחר, מחולוהט הרמת מסך -חשיפה בינלאומית, גוונים במחול, תיאטרון אורנה פורת לילדים, תחרות מיה ארבטובה לבלט קלאסי, פסטיבל פלמנקו ועוד.
בית אמזלג רחוב אמזלג 22: ביתה של משפחת אמזלג שהיו מאמידי היהודים בארץ. ביתם הוקם בקצה השכונה ובעקבות סלילת הרכבת, נחצה על-ידי המסילה.
שכונת נווה שלום (בתי זרח ברנט) רחוב זרח ברנט: בתי שכונת נווה שלום שכיום נמצאת בדרומה של נווה צדק, דרומית למרכז סוזן דלל. השכונה נוסדה בשנת 1890 על-ידי זרח ברנט שהיה מעורב גם בהקמת פתח תקווה ושכונת מאה שערים בירושלים.
בית רוקח: הבית מספר על הגשמת חלומם של יהודי יפו לצאת מסמטאותיה אל מרחבי החולות הזהובים, כדי להקים שכונה עברית חדשה. בית רוקח היה ביתו של שמעון רוקח, בעל החזון, המארגן והבונה של אותה שכונה - היא נווה צדק. זה קרה ב-1887.
בעקבות נווה צדק צמחו שכונה ועוד שכונה, וניבנו בית ועוד בית, שכבשו את הדיונות והתפרשו למרחקים, עד אשר הפכו ברבות הימים לעיר תל אביב.
הצגה הגדת נוה צדק
בית רוקח, אתר היסטורי ופנינה אדריכלית, מעלה הפקה מקורית, המשלבת הצגת תיאטרון על הווי שכונת נוה צדק בעת הקמתה, 1887, לצד אירוח וטעימות ברוח התקופה.
בהצגה חוזרת חנה רוקח, לבית אביה שמעון, מייסד השכונה, ומשחזרת רסיסי זיכרונות וסיפורים ששמעה. היא רוקמת מהם תמונות על חיים שהיו מתקופה שחלפה ושוזרת בהן קשת דמויות מרתקות של אישים ומנהיגי קהילה. ימים בהם חזון, מאבקים והתמדה התממשו לידי שכונה יהודית ראשונה, מחוץ לחומת יפו העתיקה, נוה צדק שמה.
לפני ההצגה יתקיים אירוח בגן הפסלים - ולגימה בבית התה התורקי, לגימת קפה עם הל ותה עם שקדים ומי וורדים, לימונדה קרה, תמרהינדי ורוזטה וטעימת ממבחר עוגיות וכעכים מלוחים, בטעם של פעם.
סיורים בשכונה
העמותה לתיירות תל אביב יפו תרחיב את היצע הסיורים בתקופת הפסטיבל לטובת הקהל הרחב הצפוי להגיע. להלן רשימת הסיורים המוצעים, נזכיר כי גם הסיורים במבצע 1 + 1 או שניים במחיר אחד.
נוה צדק - סמטאות קסומות: הסיפורים, האנשים, הרכילות והנוסטלגיה בסימטאותיה הקסומות של השכונה הראשונה של תל-אביב. כאן הכל התחיל. יתקיים סיור גם בשפת היידיש.
בעקבות החול של נחום גוטמן: מיצג מהלך בסמטאות הציוריות של נוה צדק הפותח פתח לעולמו של נחום גוטמן, הילד הקטן, שחי וחלם ברחובות השכונה. בסיום הסיור ביקור במוזיאון נחום גוטמן- משכן יצירותיו.
טעם וצבע בדרום תל-אביב: מסלול טעימות ברחובות דרום תל-אביב,בין סמטאות ודוכני האוכל של שוק לוינסקי סיור על קצה המזלג בין שקי התבלינים המריחים, מפעל המרציפן, דוכן הגזוז, החנות הקטנה לבורקס טורקי אמיתי ועוד. הסיור כולל שלל טעימות.
