השופטת עירית וינברג-נוטוביץ מבית משפט השלום בראשון לציון פסקה לאחרונה (2.5.05) כי כספי לקוח שנמשכו מחשבונו בבנק דיסקונט, נמשכו ללא זכות שבדין והבנק חייב בהשבתם לאלתר.
הלקוח, אשר יוצג ע"י עו"ד גולדפרב אמיר, הגיש נגד בנק דיסקונט לישראל, אשר יוצג על-ידי עו"ד פרג עדי, בקשה בדרך של המרצת פתיחה בה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי לפיו משיכת הסך של 78,018.62 ש"ח - כספי קופת הגמל שבבעלות הלקוח, מחשבון הלקוח שבוצעה ע"י הבנק, בטלה ומבוטלת ומהווה גזילה של כספי הלקוח והבנק חייב להשיבם ללקוח ואין הוא רשאי לבצע קיזוז כלשהו מהסכום או להטיל עיקול עליו.
הבנק, יש לומר, הגיש תביעה בבית משפט השלום בפתח תקוה בסדר דין מקוצר נגד בנו של הלקוח כחייב עיקרי וכנגד הלקוח, כערב לחובות של הבן, בגין חוב נטען של בנו של הלקוח לבנק. במסגרת תביעה זו ביקש הבנק להטיל עיקול זמני על כספי הלקוח בקופת גמל, שהופקדו ע"י הלקוח ובקשתו נתקבלה.
הלקוח הגיש בקשה לביטול העיקול והעיקול בוטל. הבנק שב והגיש שתי בקשות נוספות להטלת עיקול זמני על כספי קופת הגמל והן נידחו. הבנק הגיש ערעור על ההחלטה הדוחה בקשתו להטלת עיקול ובקשה לסעד זמני בערעור. הבקשה לסעד הזמני נתקבלה אך נדחה הערעור תוך אזכור כל בקשות הבנק להטלת עיקול זמני ובכך למעשה בוטל העיקול והוסרה המניעה לשחרור כספי קופת הגמל.
עת שהועברו הכספים לחשבונו של הלקוח, בו ביום נמשכו מחשבונו כספי קופת הגמל ע"י הבנק וזאת על-פי טענת הבנק כי עומדת לו זכות קיזוז מכח סעיף 17 לכתבי הערבות שנחתמו ע"י הלקוח לטובת
הבנק.
הלקוח טען כי הבנק נטל כספי קופת הגמל שהופקדו לחשבונו ללא כל זכות שבדין, וזאת בטרם הוטל כל חיוב כספי על הלקוח בפסק הדין בתביעה העיקרית. הלקוח טען עוד, כי לא קמה לבנק זכות קיזוז מכח חוק החוזים שכן לא נמסרה לקוח הודעת קיזוז. לכן, נטען, בשלב בו נעשה הקיזוז לא היה כל חיוב של הלקוח כלפי הבנק. עוד טען הלקוח, כי לא ניתן לבצע קיזוז מאחר ואין לו כל חיוב קצוב כלפי הבנק, משברור כי אין המדובר בחיובים כספיים מתוך עסקה אחת. לכן, אמר הלקוח, הבנק פעל בניגוד לחוב תום הלב החלה עליו וכן עשה שימוש בזכות בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט.
הבנק טען כי הקיזוז שנעשה על ידו בוצע לאחר שניתן פסק דין חלקי בתביעה העיקרית, אשר קבע שערבותו של המבקש בתוקף ופסק דין חלקי זה הינו פסק דין חלוט. על-פי פסק הדין החלקי, קבע בית המשפט כי על הצדדים להגיש תחשיבים בדבר גובה החוב, לגירסתו של כל צד. עוד טען הבנק כי הקיזוז נעשה בחשבונו של הלקוח בבנק ואין לו כל קשר לשאלת העיקול שהוטל ובטל על-ידי בית המשפט, על כספי המבקש בקופת הגמל.
בית המשפט בדק ומצא כי ביסוד הבקשה להטלת עיקול זמני על כספי
קופת הגמל עמדו טענות הבנק כי מועד פדיונה של קופת הגמל מתקרב, ומדובר על אפשרות ריאלית שהקופה תמשך על-ידי הלקוח והבנק לא יוכל להיפרע חובו אם וכאשר ינתן פסק הדין.
בפסק הדין נכתב כי הבנק ניצל את העובדה שכספי קופת הגמל הופקדו בחשבון המבקש ולמעשה עשה דין לעצמו לאחר שבקשותיו לקבל סעד, זהה במהותו בהליכים משפטיים, נדחו. "הבנק פעל בניגוד לחובת הנאמנות המוטלת עליו כלפי המבקש, אשר הינו לקוחו וניצל האמון שהמבקש נתן בו בעת שהפקיד בחשבונו בבנק את כספי קופת הגמל" אמרה השופטת וינברג
בית המשפט הוסיף "ספק בעיני אם עמדה לבנק זכות לביצוע קיזוז כאמור מאחר וחוב המבקש לבנק היה שנוי במחלוקת וטרם הוכרע בתביעה העיקרית". אם לא די בכך, אזי בית המשפט הוסיף כי "אפילו עמדה לבנק זכות קיזוז מכח ההסכמים שבין הצדדים נראה כי השימוש בזכות צריך שיעשה בתום לב, דבר שלא נעשה, במקרה זה".
התוצאה היתה שהשופטת נעתרה לבקשת הלקוח וניתן פסק דין הצהרתי לפיו הכספים שנמשכו מחשבונו בבנק, נמשכו ללא זכות שבדין והבנק חייב בהשבתם לאלתר.
