|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חוויה תיאטרלית שונה ומיוחדת [צילום: אייל לנדסמן]
|
|
|
"למות - או לא": שעשועון תיאטרלי מקאברי
|
|
מחזה קצבי, שנון ורווי בהומור ,חלקו שחור, וזוהי חוויה תיאטרלית שונה ומיוחדת ובהחלט מהנה
|
|
"למות (או לא)" מאת המחזאי הספרדי סרז'י בלבל (49), המועלה לראשונה בישראל, בבית צבי ברמת גן - הוא שעשועון תיאטרלי ייחודי, שופע הומור שחור והמספר בשבעה סיפורים קטנים על אירועים שוליים בעיר עם מבט על החיים ועל החידלון.
זהו מחזה השזור במעין מערכונים קצרים, המסתיימים באורח טרגי, אך החוזרים ומסופרים שנית ועם סיום שונה. כל האירועים משתלבים לבסוף זה בזה, כמו סיפור בזיג-זג, והופכים לחוויה מעניינת בביצוע נפלא של להקת השחקנים המוכשרת.
הבימוי של מיכה לבינסון ויונתן אסתרקין מצליח להפיח הפקה קולחת, מותחת, מרגשת ועם נגיעות של הומור שחור והם מלהטטים עם השחקנים המוצלחים ומעניקים לנו ערב מיוחד ושונה.
בלבל כתב 15 מחזות , חלקם גרף פרסי תיאטרון בספרד ובדרום אמריקה ואולם המחזה הזה שנכתב ב-1994, הועלה לראשונה ביוון והוצג גם בפסטיבל מחזות בלימה.
שבעה סיפורים מועלים במחזה וכל אחד מהם מוצג בשתי גרסאות ואולם התצורה המיוחדת היא מקסימה ומבוצעת באורח מצויין.
הסיפורים עוסקים בתסריטאי מתוסכל, בנרקומן ואחיותיו המנסים לגמול אותו,באם דאגנית וכוחנית ובתה, בחולה ובאחות בבית חולים, בגברת קשישה המכורה לכדורים, בזוג שוטרים הנקלעים לתאונה, ובמנהל וברוצח שכיר הבא להתנקש בו.
נועה צפריר מצוינת בגילום דמותה של האחות בבית החולים ובדמות הנערה המרדנית. שתי הדמויות שונות בצורה קוטבית ונועה מצליחה להביא בפנינו משחק מקצועי , נפלא ומוצלח.
מורן מלכה, מקצועית ומשחקת בצורה נהדרת את אחותו של הנרקומן ויש לה יכולות משחק מצוינות ביותר.
ניצן רנגיני מצוינת בתפקיד השוטרת והקטע בו היא נאבקת בבן זוגה למשמרת הוא מלאכת מחשבת נפלאה.
בר פלד משחק בצורה נפלאה את דמותו של המתנקש , בונה את התפקיד באורח מוצלח ומשובח ביותר.
צחי לוק הוא שוטר, חולה ותסריטאי וכל הדמויות משוחקות על ידו בצורה יפה מאוד , אמינה ומוצלחת.
כמו-כן נוטלים חלק נעמה חזון,אלעד קונפינו, מיטל סגל, הגר זיידל כהן, ומשחקם ראוי ויפה.
הנוסח העברי של לי-היא ברזל מלמד הוא קולח ועכשווי. התפאורה של עלי וילדמן-קפלן היא פונקציונאלית ומוצלחת. דנה ברלינר אחראית לתלבושות היפות ודניה זמר לעיצוב התאורה הנאותה. אפי שושני עיצב את פס הקול הנעים.
המחזה "למות - או לא" הוא קצבי, שנון ורווי בהומור, חלקו שחור, וזוהי חוויה תיאטרלית שונה ומיוחדת ובהחלט מהנה.
|
|
רווי בהומור [צילום: אייל לנדסמן]
|
|
|
|
|
הכותב הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
| תאריך:
|
11/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
11/04/2012
|
|
חיים נוי
|
|
"למות - או לא": שעשועון תיאטרלי מקאברי
|
|
|
פסק הדין הזה מטריד. מעמוד לעמוד, ויש בו לא פחות ממאה ושבעה כאלו, הולכת ומתבהרת הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר אצלנו להרוס לאדם את החיים. גם האפילוג החיובי שלו לא מכהה את התחושה שנפער פה בור משפטי ברשות הרבים שמי שנלכד בתוכו יצא לרוב מפורק וחבול, גם אם הצדק עמו.
|
|
|
|
|
זה היה שבוע סוער, אולי הסוער שעבר על בוגי יעלון בשלוש שנותיו בפוליטיקה. ביום שלישי נודע כי בכוונתו להתמודד על ראשות הליכוד אחרי עידן נתניהו. בערב התעמת עם שר הביטחון אהוד ברק בישיבת ועדת השרים להתיישבות. למחרת פינה ברק את 'בית המכפלה' למורת רוחם של יעלון ורוב השרים. השניים גם החליפו מהלומות תקשורתיות באמצעות הדלפות הדדיות.
|
|
|
|
|
עוד לפני שהקיץ ינחת בעוצמתו הלוהטת, בטרם ייעלמו חיוכי הפרחים וירקות ההרים, וקודם שיתרוממו להם שדות-קוצים מרשרשים ביובש - זה הזמן לתור את הגליל. עכשיו הוא רענן ופורח מתמיד, וחוגג בפינות רבות של חמד, שחורף עתיר-משקעים החזיר להן נעורים עשוקים. מכל עבר קורצות שמורות ההר של הגליל התחתון, צצים המצפורים של הגליל המערבי, וגואה זרימת הירדן ההררי ומפלי המים שלו.
|
|
|
|
|
כיצד בני זוג בהליכי גירושין יכולים לצאת לפרק ב' באופן מהיר ומוצלח
|
|
|
|
|
מאז שקראתי לפני שנים רבות בהנאה צרופה את "הזקן והים" של חתן פרס נובל לספרות, ארנסט המינגוויי, ידעתי שעבורי ביקור בקובה הוא לא שאלה של "אם", אלא רק שאלה של "מתי". תיאורי האווירה הקסומים של הוואנה העתיקה על סמטאותיה הציוריות ובתיה הצבעוניים; בתי הקפה אפופי עשן הסיגרים "מונטה כריסטו" ו"קוהיבה", ששמם הולך לפניהם בכל העולם; המקצבים הלטיניים שאינם מפסיקים להתנגן בהם לצד הרום הזורם כמים; שמונת הקילומטרים של טיילת ה"מלקון" של הוואנה על בתיה בסגנון הארט-דקו, שממנה נושאים התושבים את עיניהם אל האופק הכחול שמאחוריו, במרחק של 90 מייל בלבד, שוכנת היבשת החלומית והלא מושגת - אמריקה; והחשוב מכל: ה"אדם הקובני", שחסר את כל פינוקי הכלכלה המערבית ועם זאת מלא אופטימיות ושופע חיוכים כשחדוות המוזיקה מתפעמת בדמו. כל אלה הובילו אותי למסקנה אחת: לא יעלה על הדעת שקובה תיעדר מספר מסעות גילוי העולם שלי, גם אם הוא צנוע למדי וללא כל יומרה להשוואה למסע הגילוי ההיסטורי של קובה בידי קולומבוס ב-1492 בשליחות המלכים הספרדים פרדיננד ואיזבלה.
|
|
|
|
|
