|
|
זהות עצמית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לאור העדר תכלית מוסכמת במחנה הפלשתיני והחסמים שבולמים את שני התהליכים המדיניים והפוליטיים העיקריים - התהליך המדיני עם ישראל והפיוס הפנים פלשתיני, מתועלת האנרגיה ברשתות החברתיות לכוונים חדשים. הדור הצעיר בעזה ובגדה נסחף אף הוא למדיה החדשה ומנהל שיח ערני ומרתק ברשתות החברתיות בשלוש סוגיות מרכזיות: הבעיה הפלשתינית, היחס כלפי ההנהגה הפלשתינית, והמעבר ממאבק אלים למאבק לא אלים, מטרור להתקוממות עממית, באמצעות הפגנות ופעולות לא אלימות ובתוך כך, שביתת רעב של אסירים מנהלתיים הכלואים בבתי הכלא בישראל.
בסוגיית הסכסוך הישראלי פלשתיני מתפתח דיון סביב שתי סוגיות מרכזיות: א. התרחקות פתרון שתי מדינות ולחלופין התחזקות הרעיון של פתרון מדינה אחת. (One State Solution) - حل الدولة الواحدة. ב. סוגיית הפליטים הפלשתינים, בהקשר של צדק חברתי וזכויות אדם. בניגוד להתמקדות ההנהגה הפלשתינית בשאלת הזכות למדינה ובשאלת הגבולות, את הדור הצעיר מעסיקה השאלה של זהות עצמית, דמוקרטיה וזכויות האדם. בהקשר זה הם בוחנים גם את הצורך בפתרון בעיית הפליטים הפלשתינים.
השקט הביטחוני היחסי הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית, נשען על שתי תובנות שהתחזקו במחנה הפלשתיני. ראשית, ניסיון העבר מוכיח דווקא, כי הסלמה משרתת את ישראל ופוגעת קשה ולאורך זמן באוכלוסיה הפלשתינית. שנית, גם מצרים ומחנה השינוי בעולם הערבי אינם מעודדים הסלמה מול ישראל. כולם ממוקדים בענייניהם הפנימיים, קיימת אי סובלנות לאלימות הנשענת על טרור ומהלכים צבאיים בעת הנוכחית.
לאור זאת, שיח ההתנגדות עוסק בהפעלת אמצעים אחרים שאינם אלימים והתמקדות במערכה התקשורתית והתודעתית נגד ישראל ובעיקר נגד הכיבוש והמשך הבנייה בהתנחלויות. הפלשתינים עוסקים בתיעוד אובססיבי של פעולות צה"ל והמתנחלים בשטחים ולרשותם עומדים ערוצים מגוונים של אמצעי התקשרת והמדיה החדשה, המאפשרים ההפצה של החומרים הלא מעובדים באמצעות הרשתות (יוטיוב, פייסבוק וטוויטר) לעיתונים ולרשתות הטלוויזיה. לדוגמה, האירוע של הכאת הפעיל מדנמרק על-ידי סגן מפקד חטיבת הבקעה, שימש את הפלשתינים בחיזוק טענתם בנוגע להתנהלות הברוטאלית הישראלית כלפי הפלשתינים וזרים אחרים בשטחים. הם מגלים מיומנות בהשגת התמונה אשר שווה אלף מילים.
תופעה נוספת הזוכה לתמיכה רבה ברשתות החברתיות היא שביתת הרעב של האסירים המנהליים - ההרעבה העצמית. שביתות הרעב החלו בעולם הערבי ואומצו על-ידי הפלשתינים, מובלות על-ידי העצירים המנהליים, המוחזקים בבתי סוהר ללא הליך משפטי תקין, בראייתם. התופעה שהחלה במצרים, גלשה למדינות המפרץ, סעודיה, כווית ובחריין, מכה גלים וזוכה להצלחה רבה. הממשלות לא יודעות כיצד להתמודד עם התופעה של אנשים אשר מוכנים לסכן את חייהם למען מה שבעיניהם מוצג כמאבק על חופש וזכויות משפטיות. בראיית הפלשתינים, כפי שעולה ברשתות החברתיות, ישראל מתקשה בהתמודדות עם המחאה השקטה, הנזק התדמיתי הצפוי לישראל הוא רב ולכן לבסוף היא תאלץ לשנות את מדיניותה. ניתן לראות בדבר מעין שדרוג של רעיון ה'שוהדא' בכך שיש מי המוכנים להקריב את חייהם למען העניין הפלשתיני מבלי לבצע הרג המוני.
השקט הביטחוני היחסי וההתרחשויות בעולם הערבי, גורמים להפניית תשומת הלב לעניינים הפנימיים, הן ברצועת עזה, תחת שלטון חמא"ס והן בגדה המערבית תחת שלטון הרשות הפלשתינית. מתקיים שיח מאוד בקורתי וגלוי נגד ההנהגה הפלשתינית, היעדר היכולת לקדם את פתרון הבעיה הפלשתינית ואוזלת ידה בטיפול בענייני הפנים - כלכלה, תעסוקה, לחימה בשחיתות ותמיכה בחברה האזרחית. נשמעים קולות המביעים חוסר שביעות רצון הולך ומתעצם משתי ההנהגות וחיפוש אחר רעיונות חדשים של שליטה וצמיחת מנהיגות חדשה, המייצגת כוח חברתי ולאו-דווקא נשענת על דגל המאבק נגד ישראל.
הערות
השיח ברשתות החברתיות, בקרב הגורמים הפלשתינים, מושפע מהתהליכים בכלל העולם הערבי. הרשתות בעזה יותר פעילות, השיח שם יותר פורה ואף בקורתי יותר, מושפע מאד ממצרים ומתנאי החיים הקשים ברצועת עזה. השיח בגדה המערבית מושפע מהתהליכים והאירועים המתרחשים בירדן, אך ניתן לומר שנושאי העיסוק דומים בשני האזורים.
השיח הפנים פלשתיני ממוקד בסוגיות של צדק חברתי, זכויות פוליטיות, זכויות אזרחיות וזכויות אדם. סוגיות לאומיות ותהליכי בניית המדינה הפלשתינית הפכו לסוגיות ברמת חשיבות שנייה.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מהצרוף בין הדיון על 'פתרון מדינה אחת' לבין העיסוק בסוגיית הפליטים. המונח של מדינה אחת ולא מדינה דו-לאומית אינו מקרי ומבטא את העדר ההכרה הפלשתינית בזכויות לאומיות של העם היהודי בארץ ישראל, שהיא בראייתם, פלשתין. לפיכך, גם העדיפות ומרכזיות פתרון בעיית הפליטים מתקשרים לשאיפה להשיג רוב דמוגרפי בתחומי 'המדינה האחת'.
בניגוד לתחושה, כי 'האביב הערבי' פסח על הרחוב הפלשתיני, ניתן לאתר דרך הרשתות החברתיות מגמות שינוי בחברה הפלשתינית המושפעות מהתהליכים האזוריים, עם דגש על זכויות אזרחיות ופוליטיות. הביקורת מופנית יותר כלפי ההנהגות הקיימות גם בחמא"ס וגם בפת"ח, אשר מנותקות מהצרכים של האזרח הפשוט ומפגינות חוסר עניין וחוסר יכולת לספק מענה מתאים לבעיות השעה.
מוקדם לנבא להיכן מובילים התהליכים הפנים-פלשתינים. עם זאת, אנו גורסים, כי יש לבחון לעומק ולהתכונן להשלכות שתהיינה לשינויים במעגל הפנים פלשתיני על אופי הסכסוך הישראלי-פלשתיני, גם בהיבטים של ניהול הסכסוך וגם בהיבט של האפשרויות והחלופות לפתרון הסכסוך.
