ראשית דבר אבקש להודות על ה
כבוד שניתן לי לשאת דברים בפתיחת הכנס, שהפך למסורת נעימה במיוחד. זו לי הפעם השלישית להופיע כאן כיועץ משפטי לממשלה ופעמים רבות קודם לכן כסניגור. לא אכחד מכם כי לו דעתי הייתה נשמעת, היינו מלבנים סוגיות משפטיות, כאן באילת, לעיתים תכופות עוד יותר.
בפתח דבריי לא אוכל שלא להתייחס לאירועי האלימות עליהם שומעים כולנו לאחרונה. אירועי האלימות, להם אנו עדים לאחרונה, ושבהם נגדעים חייהם של חפים מפשע, מטרידים ביותר ופוגעים משמעותית לא רק בקורבנות בנפש, כי אם גם בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה.
אומר לכם זאת. בכל הנוגע למאבק באלימות, אינני בטוח כי מערכת אכיפת החוק מצאה את נקודת האיזון הראויה, בין ההגנה על הפרט מפני כוחו של השלטון לבין ההגנה על הפרט על-ידי השלטון. אנו, בתביעה הכללית שאני עומד בראשה, נבחן במבט נוקב, האם נמצאה נקודת האיזון הראויה בכל הנוגע לשימוש בכלים העומדים לרשותנו. הדברים אמורים, בראש ובראשונה בעמדה העונשית שמציגה המדינה בפני בתי המשפט בכל הנוגע לעבירות אלימות. כמו-כן, נמשיך לקדם, בשיתוף פעולה עם כלל גורמי האכיפה הרלוונטיים, חקיקה שתקנה למשטרה כלים נוספים להתמודד עם תופעות האלימות בכלל, ותופעת הסכינאות בפרט.
המאמץ להרחיב את מערך הכלים הנתונים בידי משטרת ישראל לשם מניעת אלימות מוצא את ביטויו, בין היתר, בהצעת חוק ממשלתית המונחת בעת הזו על שולחן הכנסת. הצעה זו תאפשר לשוטר לחפש על גופו של אדם, בבגדיו ובכליו, וזאת בקשת רחבה יותר של מקרים, לרבות בנסיבות בהן הדין כיום, אינו מאפשר זאת. לפי הצעת החוק, תוכר קיומה של עילת חיפוש, שתכליתה גילוי כלי נשק, ובכלל זאת: סכינים ואולרים, גם כאשר יש לשוטר חשש סביר כי אדם עומד לבצע עבירת אלימות. חשש כזה יכול שיתבסס על מעשיו של אדם ויכול שיילמד מנסיבות שונות דוגמת התקהלות המלווה באיומים וכיוצא באלו מקרים.
בנוסף, הצעת החוק מקנה לשוטר סמכות לערוך חיפוש על גופו של מי שמצוי במקום שהוגדר כמקום המועד לאירועי אלימות, גם בהעדר חשד או חשש קונקרטיים. הסמכות תוגבל במקרה זה למקומות שהוגדרו מראש, כגון: מועדונים, דיסקוטקים, מקומות שבהם מוגשים משקאות משכרים, מגרשי ספורט וכיוצא באלה. היא אינה מיועדת להפעלה על עוברי אורח אקראיים.
חלק זה שבהצעת החוק שהזכרתי עכשיו זכה ליחסי ציבור גרועים ולטעמי שלא בצדק. הצעת החוק נועדה להמיר את המודל של חיפוש-בהסכמה, כפרקטיקה שנוהגת כיום. כבר כשהובא עניין זה לפתחי, לפני למעלה משנה, סברתי כי מודל זה של הסכמה הנו בעייתי, וזאת בשל פערי הכוחות הלא שוויוניים בין השוטר לבין האזרח. על הבעייתיות שבפרקטיקה זו עמד לאחרונה גם בית המשפט העליון. נוכח כך, סברתי כי בשל האינטרסים הציבוריים המובנים - שחייבו מתן כלים בידיי המשטרה לשמור על ביטחון הציבור - יש מקום ליצירת תחליף ראוי ומאוזן, בדרך של תיקון חקיקה ראשית. תיקון זה, מחד, לא יתבסס על הסכמת האדם לחיפוש על גופו, ומאידך, יאפשר למשטרה לערוך חיפוש בנסיבות בהן יש הצדקה לכך כאמור.
ככל שהצעת החוק תתקבל, הפרקטיקה הנוהגת כיום, לאמור: הסכמת אדם כמקור סמכות לחיפוש על גופו, תוחלף בחקיקה שתעניק למשטרה סמכויות חיפוש שאמנם אינן נגזרות מחשד קונקרטי, אך מתוחמות בגבולות ברורים מבחינת מקום וזמן. אציין כי בשבוע שעבר, פניתי ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, בבקשה להחיש את קידומה של הצעת החוק - וכך אני מקווה שייעשה.
לאחר שאמרתי את הדברים האלה, אבקש לנצל את ההזדמנות שניתנה לי לדבר בפניכם כדי להתייחס לנושא נוסף, הנוגע אומנם לחלקת האלוהים הקטנה שלנו במשרד המשפטים, אבל חשיבותו הציבורית רבה, והוא הקמת גוף ביקורת על עבודת הפרקליטות והתביעה. כל רשות, בוודאי רשות האמונה על חוק וצדק, נבחנת ביכולתה לשמוע ביקורת, להיבנות ממנה ולתקן את שדרוש תיקון.
כמי שבוחנים את תקינות פעולותיהם של גורמים שונים במדינת ישראל מהזווית המשפטית, מצאתי חשיבות מיוחדת בכך שאנו, משפטני השירות הציבורי, נעמיד עצמנו לביקורת אשר תאפשר לנו לשפר את הדרוש שיפור ולתקן את הדרוש תיקון. ברוח הדברים האלה, החלטתי בתחילת השנה שעברה, על הקמת צוות לבחינת אפשרות היישום של הקמת גוף ביקורת על התביעה, וביקשתי כי הצוות יגיש לי את מסקנותיו והמלצותיו באשר לאופן יישום היוזמה. למותר לציין, כי החלטתי זו לא נבעה חלילה מספק שעלה בליבי בנוגע לאופי תפקודם של הפרקליטים בשירות המדינה.
ההיפך המוחלט הוא הנכון. אני רוחש כבוד והערכה עמוקים לעבודת הפרקליטים. אני מכיר אותה מכלי ראשון. התמודדתי עם הפרקליטות במאבקים רבים ולעיתים מרים, וזו זוכה להערכתי המלאה. אלא שלטעמי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה להבטיח שגם כשמונה מיליון אזרחי המדינה, ירחשו לתביעה הכללית את אותם כבוד והערכה שאני באופן אישי רוחש לה. אני מאמין כי גוף ייעודי אשר יבקר את עבודת הפרקליטות, יקדם מטרה זו כברת דרך משמעותית.
באפריל השנה, לאחר עבודת מחקר רצינית ויסודית שנעשתה על-ידי הצוות, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הגב' אורית קורן, הגיש לי הצוות דין וחשבון ובו המלצותיו. בהזדמנות זאת אבקש להביע את תודתי לחברי הצוות על עבודתם המקצועית והטובה, ולאישים שתרמו מניסיונם והשכלתם לעבודת הצוות וביניהם מר
מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ופרופ'
מרדכי קרמניצר ומר לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. חברי הצוות נחלקו בדעתם באשר למודל הראוי להקמתו ולעיצובו של גוף הביקורת.
לאחר ששקלתי בעניין, החלטתי על הקמתה של יחידה עצמאית במשרד המשפטים, יחידה שתעסוק בבקרה ייעודית על עבודת התביעה ומערך ייצוג המדינה בערכאות. היחידה תוקם בדרך מנהלית, מכוח סמכותו הטבועה של היועץ המשפטי לממשלה. פעילותה של יחידת הביקורת תוכפף לעיקרון-העל בדבר הבטחת עצמאות התביעה כגוף, ויכולתו המעשית של כל פרקליט ותובע להפעיל את שיקול דעתו המקצועי באופן עצמאי וללא מורא.
עצמאות התביעה היא תנאי בלעדו אין ללחימה חסרת פשרות בתופעות פשיעה למיניהן, ובראש ובראשונה בתופעת השחיתות השלטונית במדינת ישראל. טלו מהפרקליט את שיקול דעתו המקצועי ונטלתם מהפרקליטות את נשמת אפה. ייעודה העיקרי של היחידה יהיה בביקורת על תופעות מערכתיות. היחידה תפעל לבדיקה יזומה ושיטתית של התנהלות מערך הפרקליטות והתביעה, בהיבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום הנהלים והמדיניות, שקיפות תהליכי העבודה, אתיקה מקצועית ויעילות.
הסוגיה בה התחבטנו יותר מכל, נגעה לשאלה האם תטפל יחידת הביקורת בתלונות ישירות מהציבור. תלונות שמטבע הדברים נוגעות אישית לפרקליט זה או אחר. ובנושא הזה, לא אכחד מכם, רבה הייתה ההתלבטות ורבה הייתה המחלוקת. חברי הצוות הדגישו בדוח שהוגש לי, במידה רבה של צדק, שכבר היום אנשי מערך הפרקליטות והתביעה נתונים לביקורת של גורמים רבים.
ניתן להצביע על שורה ארוכה של גופים שכבר היום הפרקליטים כפופים אישית לביקורתם. מדובר בלשכת עורכי הדין, שהפרקליטים הם חברים גאים בה, על גופי המשמעת שבה. נציבות שירות המדינה על בית-הדין המשמעתי אליו כפופים הפרקליטים.
מבקר המדינה. מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור. מבקר הפנים במשרד המשפטים. בתי המשפט שבפניהם מופיעים הפרקליטים מעשה של יום ביומו, שאינם חוסכים את שבט ביקורתם מן הפרקליטים כשהדבר נדרש לטעמם, וכל כיוצא באלה.
הקמת גוף ביקורת ייעודי לפרקליטות שעיקר תפקידו בדיקת תלונות אישיות נגד פרקליטים כאמור, אינה חפה מקשיים. החשש המרכזי כאן נוגע לעצמאות הפרקליטים והתובעים. ואני מסכים להבחנה שעשו חברי הצוות בין ביקורת שמטרתה תיקון כשלים מערכתיים לבין ביקורת שאחריתה במעין ציד של פרקליטים, שמשמעה אם תרצו אם לאו, פגיעה בעצמאות התביעה הכללית, וכך כמוטעם אסור שיקרה. גם העובדה שכמעט ואין לגוף אשר כזה אח ורע בארצות הים, כמו גם שששים וארבע שנים לא היה כדבר הזה במקומותינו, לא היה בה כדי להפיג התלבטות, חששות ומחלוקת.
אבל גם לאחר שאמרתי כל אלה, צריך להודות שהמענה הקיים כיום בכל הנוגע לתלונות מהציבור הנוגעות למקרים פרטניים איננו שלם ואיננו מלא. חיזוק אמון הציבור בפרקליטות הוא מטרתי העיקרית בהקמתו של גוף הביקורת. אמון זה יגבר אם יהיה גוף הביקורת פתוח לתלונות מהציבור. לאור זאת, החלטתי שכבר עם הקמתו, יטפל גוף הביקורת גם במקרים נקודתיים שנופלים לאחת משתי הקטגוריות הבאות:
ראשית, במקרה בו, אגב הביקורת המערכתית, נתגלה אירוע אשר לדעת ראש גוף הביקורת יש מקום למצות את בירורו הפרטני.
שנית, במקרים בהם יבחין היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה באירוע או תלונה ספציפיים המצדיקים לדעתם בחינה של גוף הביקורת, למשל, מקום בו נמתחה על-ידי בית המשפט ביקורת על דרך ההתנהלות של פרקליט או תובע.
היקף הביקורת הזה בוודאי שאינו צנוע מדי, ביחס לתקופה בה יעשה גוף הביקורת את צעדיו הראשונים. לטעמי, הרחבת תחומה של הביקורת לתלונות מן הציבור, וגדריה של ביקורת כזו, הינן סוגיות שראוי כי תישקלנה לאחר שגוף הביקורת יקרום עור וגידים וניתן יהיה להתרשם באשר לאופן פעילותו.
הדברים נכונים ביתר שאת, לנוכח החידוש שבהקמת גוף הביקורת, שלדוגמתו כאמור לא הוכפפה עבודת הפרקליטות מעולם. לכן, קבעתי בהחלטתי שבתום שנה מתחילת פעילותו של גוף הביקורת אבחן האם יש מקום להטיל עליו לטפל בתלונות המוגשות ישירות מן הציבור.
בדיון שהתקיים לאחרונה בנושא, בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, נתבקשתי על-ידי אחדים מחברי הוועדה להודיע כי יחידת הביקורת החדשה תשמש בתוך פרק זמן קצוב כתובת לתלונות ישירות מהציבור. דרך זו של התנהלות איננה נראית בעיניי סבירה. נבדוק ונחליט, ולא נחליט ונבדוק. לא אכחד מכם כי נטיית ליבי היא לגרום לכך כי בסופו של יום גוף הביקורת יקבל תלונות ישירות מן הציבור.
לא התעלמתי מתמיהה שעלתה בוועדת הכנסת לאמור, הכיצד תזכו באמון הציבור לו אתם מייחלים, אם לא תאפשרו לאנשים מן הציבור לפנות אליכם. כמוטעם, נטיית ליבי לאפשר זאת, אך לא אעשה כך באבחת סכין. אעשה זאת בזהירות. עקב בצד אגודל. נבדוק את הרך הנולד, ולאחר שיעמוד על רגליו ויוכיח עצמו, הוא ישמש גם למטרה דלעיל. שלא יהא הדבר קל בעיניכם. גוף זה מוקם עכשיו לראשונה בתולדותינו. שישים וארבע שנים הוא לא ראה אור עולם ואין לו כמעט אח ורע בעולם.
פרקליט המדינה גילה את אוזני בדבר שמועה המספרת שהוא קיים בויילס שבבריטניה הגדולה, שמועה שהוא עדיין - כך אמר לי - לא מצא לה בסיס עובדתי, והנה אנחנו הופכים, כמאמר אחד מחברי הכנסת, אור לגויים. אין פסול בהיותנו אור לגויים, ונעשה זאת, אך נעשה זאת בצורה מדודה ומבוקרת, שקולה וזהירה.
הרחבה הדרגתית תתקיים גם בכל הנוגע לאובייקטים של עבודת הביקורת. פעילות גוף הביקורת תעסוק, בשלב הראשון, בעבודת מערך התביעה למעט התביעה המשטרתית. לטעמי, נכון וראוי שהרך הנולד יחל את פעילותו בבריכת הפרקליטות ולא באוקיינוס של התביעות המשטרתיות. עם זאת, הסיבות להכפפת הפרקליטות לפעולת גוף הביקורת תקפות ככלל גם ביחס לתביעה המשטרתית. בסופו של יום יחידת התביעות המשטרתית ראוי שתוכפף אף היא לגוף הביקורת. הנושא ייבחן על-ידי בתוך שנה מתחילת פעילותו של גוף הביקורת. ואעשה כך בהיוועצות עם המפכ"ל.
ולבסוף אומר, כי פרויקט מעין זה אינו יכול לצאת לדרך בלי שר משפטים שנרתם לקידומו, ואני רואה להודות לשר המשפטים על העזרה הרבה שהושיט בנושא, ועל העזרה שעוד תתבקש ממנו, שהרי אין לו ליועץ לא תקן ולא ארנק...
מכובדיי, העיר אילת היא כידוע עיר של נופש, ולכן אסיים כאן, ואאחל לכם שהות נעימה וכנס פורה.
