המופע עלה כבר בשבע שנותיו מאה פעם בארץ ובעולם, ובשנה חגיגית זו, החליטו לשוב ולהעלותו. הרעיון היסודי נשאר, אך עם השינויים שהזמן גרמם, היה צורך לשנות את כל האביזרים והגישה. דימיטרי טולפנוב, מעצב התפאורה והאביזרים המגוונים, ובן-זוגה של עידית הרמן לכוריאוגרפיה ולמחול, עשה עבודה מדהימה. את כשרונו המוסיקלי האגדי של אורפיאוס, שידע להטיל קסם באנשים, בחיות ובמפלצות, העביר לתחום הבית שלו, בו חי אורפיאוס המודרני, כשאשתו יוצאת יום אחד ונהרגת בתאונת דרכים. האבל הכבד שיורד עליו, גורם לו להפיק צלילי מוזיקה מכל חפץ שהוא נוגע בו.
צלילים אלה משפיעים לשני הכיוונים. הוא עצמו חש במעבר לעולם אחר, עולמו של הדס, אל השאול, והחפצים בבית הופכים למפלצות המאיימות עליו, אך מתבייתות ונרדמות למשמע צלילי הקסם. שיא ההשפעה שלו הוא על הכלב קרברוס, בעל שלושת הראשים (שהביצוע של הקטע הזה של עידית הרמן מעתיק את נשמתך). הכלב נרדם, ואורפיאוס עובר לעולם הבא בקלות, אחרי שצלח לחצות את נהר הסטיקס.
התנאי שהיה חייב בו על-מנת לזכות בהשבת אורידיצ'ה לחיים היה - שלא יסב את ראשו לאחור ביציאה מהשאול החוצה, לעולם החיים. אך אהבתו לאשתו גברה על הכל. הוא סובב ראשו, ובזה איבד אותה לנצח כשנעלמה שוב בשאול, והוא - בחוץ. כל הסיפור מתרחש בתוך ביתו, כאשר כל סוגי נגינתו על חפצים יומיומיים בביתו מהפנטים את הקהל בצורה שרק צפייה במופע יכולה להעניק את החוויה. המילים דלות מלתאר את עוצמת ההתרשמות.
אם באגדה נוצרה לבסוף פשרה - דמטר, אלת האדמה ואמה של אורידיצ'ה, הסכימה להחזירה לחיים כל שנה למשך חצי שנה, ואז, הכל יצמח ויפרח. ובחצי השני של השנה - כשבתה תחזור לשאול - הכל יקמול ויבול (נחמה פורתא) - הרי שהמופע לא מזכיר זאת. הוא מסתיים במותו של אורפיאוס בביתו-הוא.
אווירה של מסתורין וסוריאליזם
היופי שבתנועות המופע, יופיים של השניים שנראים כמו מפוסלים בידי רב-אמן, עיצובו של טולפנוב את המוזיקה המופלאה המלווה אותו, שמבצע אותה באופן חי מאחורי הבמה יוני טל, התאורה היצירתית של אורי מורג, שחשובה כמו שחקן בהצגה, ומשתתפת בהתרחשויות, התלבושות שעיצבו עידית הרמן וג'ואן ברטו-סטרנה, והתפעול מאחורי הקלעים של גבריאל נויהאוס - כל אלה, שעבדו כצוות משפחתי מלוכד ואוהב - מעניקים לקהל המעולה מופע שלכמותו זוכים אחת לדור. הקהל מוקסם ממש כשם שהוקסם כל מי ששמע את אורפיאוס מנגן, באגדה. השימוש במסכים, בווילונות, בתאורה ובכל חפץ - עוטים אווירת מסתורין וסוריאליזם על כל המופע, שאורכו כשעה.
מה שמלמדנו, שצוות קטן ומלוכד, שעושה בעצמו את כל המלאכות, ויוצר תוך שיתוף פעולה כה הדוק והרמוני - זוכה ליצור יצירות מופלאות ונדירות באיכותן, כמו "אורפיאוס של הפרוורים".
מומלץ בחום מכל הלב.
