מהעבר השני יש כאלה שלא מוכנים ללכת שבי אחרי לפיד, שהוא עבריין אתיקה תקשורתי סדרתי, כפי שיפורט בהמשך, והם מבקשים לנהוג בו כבן-אנוש רגיל ולא כאל מורם מעם. אחד מהם הוא עורך הדין פנחס (פיני) פישלר שהגיש לפני זמן קצר למועצת העיתונות המופקדת על האתיקה העיתונאית תלונה נגד לפיד ונגד העיתון ידיעות אחרונות.

בתלונתו טען עורך הדין פישלר, כי למרות שלפיד הקים מפלגה בשם "יש עתיד" והודיע כי בכוונתו לרוץ בראשותה בבחירות, הוא ממשיך לפרסם בידיעות אחרונות טור קבוע בתשלום שבאמצעותו הוא מקדם את ענייניו וצרכיו האישיים, ובמקביל מפרסם ברבים את האג'נדה הפוליטית ובכך הוא עובר על כמה סעיפים בתקנון האתיקה. עורך הדין פישלר ביקש ממועצת העיתונות "להורות ללפיד להפסיק את פרסום טורו בעיתון כל עוד הוא רואה את עצמו פוליטיקאי הרץ לקראת הבחירות הבאות בראשות מפלגה".

מועצת העיתונות תדון בנושא זה רק לאחר שיתקבלו התגובות של לפיד ושל העיתון. בעבר התעלם ידיעות אחרונות מפניות של מועצת העיתונות שבה הוא חבר. הפעם פישלר לא מתכוון להעניק לעיתון פטור.

(גילוי נאות: בשעתו, כאשר כיהנתי כיו"ר איגוד עיתונאי ישראל וחבר נשיאות מועצת העיתונות, נמניתי על חותמי האמנה לשמירת האתיקה מטעם ציבור העיתונאים.)

במקביל פנה פישלר אל האגף לביקורת בחירות ומימון מפלגות במשרד מבקר המדינה, שייתן את דעתו על סוגייה זו ובאותה הזדמנות יבדוק את נושא המימון הכללי של מפלגת "יש עתיד". בתגובה לכך הודיעה מנהלת האגף, חנה רותם, לעורך הדין פישלר, כי אין בגדר הסמכויות שהוקנו למבקר המדינה זכות למתן הנחיות ללפיד, לידיעות אחרונות ולמועצת העיתונות. עם זאת נמסר כי משרד המבקר פועל לבדיקת אמצעי ודרכי המימון לגבי כל אדם שהכריז ברבים על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת. לפיד נכלל בקטגוריה זו.

אין צורך להיות פרשן פוליטי כדי להבין שלפיד הוא בעצם שליחם המשותף לדבר עבירה של שלושה אדונים כוחניים בעלי תכונות שליליות זהות: ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, שר המשפטים לשעבר בעל קופת השרצים חיים רמון והמו"ל חסר-המעצורים של ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. שלושת חברים אלה הם חורשי מזימות, קומבינטורים ותחמנים בעלי מטרה משותפת להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא אבן-נגף באינטרסים שלהם, שלא תמיד חופפים את טובת המדינה. למטרה זו הם הכשירו את כל האמצעים הלא כשרים ויאיר לפיד משמש בידיהם קלף מנצח.

לא בכדי מוחרמת אומ"ץ ברשת העיתונים של ידיעות אחרונות. זה ללא ספק אות כבוד לתנועה והוכחה חותכת לכך שאנחנו עושים את מלאכתנו נאמנה.

אני מתקשה לכבד את לפיד על שמירת המסורת המשפחתית של חיבור הרמטי לאולמרט, שהצליח להפנט את בני המשפחה במתק שפתיו. אני נוהג לכבד את ההנחיה ההלכתית: "אחרי מות קדושים" ומשום כך, לא אכביר מילים על אופיו ודרכי התנהלותו של אביו המנוח יוסף (טומי) לפיד זכרו לברכה, שעמו היו לי במרוצת השנים עימותים, חלקם מתוקשרים. עימותים אלה היו פועל יוצא מכך שלפיד היה חברו הקרוב של ראש המשלה הרב-מושחת אהוד אולמרט, והגן עליו בחירוף נפש שגבל באובססיה ואילו אני, ברוב מצוותי, מסומן לאורך השנים כמי שחשף את מעלליו ללא לאות ואיני מרפה ממנו גם אחרי שתרמתי רבות במלוא הצניעות להדחתו.

סיפור אחד שרלוונטי בכל זאת לרשימה זו אני חייב לספר בקצרה: בשעתו, כאשר כיהנתי, כאמור, כיו"ר איגוד העיתונאים וחבר נשיאות מועצת העיתונות, הוטלה עלי מטלה להגיש לבית הדין לאתיקה תביעות נגד עיתונאים ושדרים שעברו עבירות אתיות. בראש הרשימה הופיע יאיר לפיד שכיכב במסעי פרסום של בנק הפועלים וקופת החולים הכללית, במקביל לעבודתו כמנחה בטלוויזיה ובעל טור בעיתון יומי.

לפיד האב רתח על כך, התקשר אלי והחל לחרף ולגדף אותי עד שהייתה סכנה ממשית לבריאותה של אוזני הימנית הבתולה שהאזינה לו ברטט באפרכסת. "הבן שלך אינו פר קדוש, איני מתכוון להיענות לבקשתך לבטל את תלונתי", אמרתי לו והוא טרק את מכשיר הטלפון. לפיד הבן הוכיח לי מאז פעמים נוספות שהוא והאתיקה העיתונאית לא חיים בשלום ועד היום הם מתגוררים בשני חדרים נפרדים.

מסתבר שהמורשת של משפחת לפיד, של הסגידה הגורפת לאולמרט, קידשה את כל אמצעי התקשורת שעמדו לרשות המשפחה ושיעבדה את כבודם המקצועי והאישי. אולמרט הציניקן הבלתי נלאה הצליח להקסים את לפיד הצעיר בעת ביקוריו התכופים בבית הוריו, עד שיאיר לפיד איבד את שיקול הדעת המקצועי שלו וערך בשעתו בביתו חגיגת יום הולדת לראש הממשלה המסואב בעיצומן של חשיפת פרשות השחיתות האישיות נגדו.

ליאיר לפיד, בעל שני השמות הסמליים והיומרניים, לא הפריע באותה עת לפרסם דברי שבח והלל על אולמרט בטורו בידיעות אחרונות. ללפיד לא היו מעולם בעיות מסוג אלה בידיעות אחרונות. טוריו מתאימים בהחלט לאג'נדה נעדרת האתיקה של העיתון. נוני מוזס, הבעלים של העיתון, שהוא חבר ובן-ברית ותיק של אולמרט, לא התרגש מעולם מרמתו המוסרית הירודה של ראש הממשלה המושחת והמשחית, והעניק לו הגנה תקשורתית היקפית, התגייס למתוח ביקורת על מערכות אכיפת החוק והנחה לתקוף את יריביו הפוליטיים.

זמן מה אחרי המסיבה ערך לפיד ראיון חנפני ומתרפס עם אולמרט בערוץ השני בטלוויזיה שהוגדר כראיון בלעדי ולא התרגש מכך שכונה על-ידי עמיתיו המקנאים "כתב חצר" של ראש הממשלה. למרבה הבושה והחרפה, אולמרט היה זה שהתנה את הענקת הראיון בכך שדווקא לפיד יהיה המראיין. אני מתקשה לשלול את האופציה שאולמרט קיבל לידיו מראש את השאלות, אבל מוכן לבטל את האפשרות ששליחיו של אולמרט הביאו לאולפן שאלות שחוברו על-ידי אולמרט בעצמו אבל בלי כבודו.

אומ"ץ הגישה לרשות השנייה תלונה נגד לפיד בגין ההטעיה של ציבור הצופים שלא היה מודע למערכת יחסיו האישית עם אולמרט. כמצופה, הועברה אלינו תשובה מפולפלת שנתן לפיד, שגבלה בחוצפה שלאחר מעשה והוכיחה שפיו וליבו אינם שווים.

לפיד הוסיף חטא על פשע כאשר ראיין כעבור זמן במסגרת משדר שירות לאולמרט את ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי, יועצו לשעבר של מבקר המדינה למאבק בשחיתות, והציג לו שאלה מוזמנת. בורובסקי התבקש להשיב, בין השאר, אם אומנם הוא זוכה להגנת אומ"ץ בפרשת הניסיון להכפיש את שמו רק משום שאחיינו, אלי בר, היו חבר התנועה. בורובסקי השיב בצדק שהאחיין הוא חבר לא פעיל, מעולם לא שוחח איתו בנושא זה ובאותה הזדמנות החמיא לפעילות הכללית של אומ"ץ לביעור השחיתות השלטונית.

לא הייתי נדרש לכך במסגרת זו אלמלא העובדה שזמן קצר קודם לכן קיבלתי שאלה זהה מעורך הדין אלי זוהר, פרקליטו של ראש הממשלה, בעקבות תלונה שהגישה נגדו אומ"ץ ללשכת עורכי הדין בגין ניגוד אינטרסים. עורך הדין זוהר שאל האם בר היה האיש שגייס כביכול את אומ"ץ למאבק נגד אולמרט והתעלם ממאבקי הממושך נגד חברו אולמרט עוד טרם הקמתה של אומ"ץ.

גם בעקבות ראיון עלוב ומגמתי זה הגישה אומ"ץ תלונה נגד לפיד, שבה האשימה אותו בביצוע עבירה אתית חמורה; אך גם הפעם הוכיחה המערכת האתית של הרשות אוזלת מסך ובכך סללה הדרך למנות את לפיד לערוך ולהגיש את היומן השבועי של ערוץ 2. אגב, רק אחרי שבורובסקי פרש מתפקידו נבחר אחיינו בר על-ידי חברי האסיפה הכללית של אומ"ץ לתפקיד יו"ר ועדת הביקורת של התנועה.

בתקופה שקדמה להליכתו לחיים הפוליטיים לא היסס לפיד בתפקידו כעורך יומן החדשות המרכזי של הערוץ השני ליזום כתבות מגמתיות נגד הממשלה, ובכך חטא פעם נוספת לאתיקה העיתונאית. לפיד הוסיף חטא על פשע בכך שהחל במקביל את הפעילות הפוליטית המוסווית שלו תוך ניצול מעמדו העיתונאי. בתגובה לכך שיגרה אומ"ץ פנייה למועצת הערוץ השני ולהנהלת מחלקת החדשות של הרשות שבה נאמר:

• "אומ"ץ פונה אליכם בבקשה לפעול להפסקה מיידית של עבודתו של יאיר לפיד כמגיש חדשות ערוץ 2, מאחר שהוא מנצל לכאורה משאב ציבורי לצורך קריירה פוליטית.
  
  כבר בעבר התעוררה השאלה האם אין ניגוד אינטרסים בין עבודתו של יאיר לפיד כמגיש מהדורת חדשות מרכזית בערוץ 2, הזוכה לצפייה המונית, לבין כוונתו להשתלב בחיים הפוליטיים, ואומ"ץ התריעה על כך בפומבי.
  
  בימים האחרונים התברר כי לפיד ממשיך בפעילותו ביתר שאת. בין השאר הוא הופיע בהרצאה סגורה בהרצליה ומתח דברי ביקורת על הממשלה ורמז על כוונותיו הפוליטיות כאשר אמר: 'אנחנו נחזור אל הציבור שהתחמק מאיתנו, נכתוב חוקה ונשנה את המשטר'.
  
  על-פי מידע המצוי בידי אומ"ץ, קיים חשש שאת לפיד דוחפים כנראה בימים אלה אילי תקשורת ואישים פוליטיים שאולצו לפרוש מהחיים הפוליטיים ומנסים להשתמש בו למטרותיהם כדי לשנות את המפה הפוליטית".

גם הפעם התחמקה הרשות השנייה מלמצות את הדין עם לפיד והוא המשיך במסע הבחירות עד לפרישתו מהטלוויזיה.

דרכו של לפיד למשכן הכנסת ולשולחן הממשלה עוד ארוכה. בכוונת אומ"ץ ללוותו לתרום את חלקה לכך שדרך זו גם תהיה נקייה ואתית.