יו"ר הפרלמנט הישראלי, ח"כ ראובן ריבלין, הוא אדם הידוע בעמדותיו העצמאיות וברצון שלו לבדוק כל דבר לגופו של עניין. אי לכך החליט הלה - נצר לאחת המשפחות החרדיות הוותיקות של ה"ישוב הישן" בירושלים, לבדוק (לפני שנים רבות) מהי מהות ה"רפורמים", ולשם כך יצא לארה"ב. לימים סיפר ריבלין - שכידוע איננו ידוע באהדתו ל"חרדיות", כי "נקודת השבר" שלו הייתה כאשר בליל כיפור-מיד לאחר "כל נדרי", הוזמן ע"י מארחיו הרפורמים ל"סעודת החג של ליל כיפור".
לפני מספר חודשים התארחנו לשולחן שבת יחד עם יהודיה דתית - מודרנית מאחת השכונות הפחות דתיות של לונדון. תוך כדי שיחה הסתבר לנו כי האישה - אם לילדים, "חיפשה את עצמה" ארוכות עד שנחתה בעוגן האורתודוכסי המודרני (כן, יש "חיה" כזאת!) של בתי הכנסת של ה"יוניטד סינגוג" בלונדון. בין השאר "טיילה" גברת זו - חוקרת לאנתרופולוגיה במקצועה, גם אצל ה"רפורמים" בלונדון, ועוד בשכונה החסידית והחרדית ביותר שם - "סטמפורד היל". "נקודת השבר" של הגב' הייתה כאשר - לאחר ה"תפילה", חזתה במו עיניה כיצד ה"ראביי הרפורמי" ניגש במהלך השבת לקונות לעמו בשר חזיר בחנות הנוכרית שממול!
אב חילוני לחלוטין - אך מיוסר, פועל כיום בניו-יורק באופן קבוע ובהתנדבות לטובת החרדים, במאבקם ב"רפורמים" וב"קונסרבטיביים", לאחר שלטענתו "איבד" דרכם שלושה בנים. אחד התחתן עם נוכריה דרך "ראביי רפורמי" , השני המיר את דתו - לאחר שביקר אצל ה"רפורמים" ושם פגש מיסיונרית נוצרייה והשלישי התחתן עם גבר, בטקס "רפורמי" כמובן...
לפני זמן לא קצר ראינו כולנו - את מה שהיהדות האמריקנית מכירה ואת מה שהיהדות הגרמנית הכירה שנים רבות קודם לכן. כומר ו"ראביי קונסרבטיבי" חיתנו מתבולל יהודי עם גב' צ'לסי קלינטון והדור הבא שלהם כבר לא יהיה יהודי, רחמנא לצלן. המתבולל הלה הלך כ"צאן לטבח" ההתבוללות כמו שכל האחרים הלכו לפניו בדרכים ה"רפורמיות" וה"קונסרבטיביות".
אלה רק מקצת הדוגמאות שמצפות לנו בארץ ישראל מההכרה ה"היסטורית" וההיסטרית של מערכת המשפט החילונית ב"רפורמים" וב"קונסרבטיביים". אני לא מופתע ולא משתומם מהגיענו לרגע זה. זו התוצאה של ההמצאה על "סטאטוס קוו" מלאכותי במושג הדמיוני ששמו "מדינה יהודית" והאמצעי הפסול של כריכת הדת והמדינה גם יחד תחת שלטון חילוני עם "כלבי שמירה" מטעם ה"מפלגות הדתיות והחרדיות". כל צו'לנט מקולקל מביא גם לקלקול קיבה. ה"פטה מורגנא" הדתית - חרדית על כך ש"ככל שעולה הכוח הפוליטי בכנסת כך ההישגים הדתיים גדולים יותר" התנפצה שוב מול פני העסקנים הדתיים הדואגים רק לקיומם הפוליטי. ההיפך הוא הנכון - ככל שהכוח הפוליטי הדתי- חרדי עולה כך ההישגים הדתיים קטנים יותר מעצם האיחוד של החילוניים נגד המושג "מדינה יהודית" על-פי היהדות הצרופה.
אבל למרות כל האמת הזו שטופחת על פני העסקונה הדתית - שמשקרת לגדולי הדור שלה, הרי שהכמיהה למשרות ולכסף הציוני שבקופת המדינה ה"שנואה" , מעביר גלמים אלה על דעתם ועל דעת קונם ולעולם לא יודו כי הפרדת הדת מהמדינה הייתה עושה טוב יותר ליהדות ומצילה נפשות מישראל משמד. אם עסקני ה"גומי" הדתיים יפקחו עיניהם לראווה הם יווכחו כי החילוניים - כולל "אליליהם" מימין, עוברים לא רק תהליך של חילוניזציה אלא גם ניתוק לגמרי מהיהדות עד כדי בדיקת המיסיון וכו'. לכריכת הדת עם המדינה חלק נכבד ביותר בהשתמדות זו, שאי-אפשר עוד למונעה ב"חוקי הכנסת". אותם עסקנציקי'ם חרדים - המתקראים "רבנים", הסתירו זמן רב מרבניהם את העובדה כי ה"הסכמים הקואליציוניים" עליהם חתמו אינם שווים כקליפת השום ולא יעמדו מעולם ב"מבחן בג"ץ". זאת הן משום שאותם הסכמים באו רק לתת "תרופה רגעית" להמשך השותפות הקואליציונית של החרדים למרות הכלמתם והן משום שהבג"ץ בישראל איננה רשות שיפוטית וחוקית באמת - כשזה מגיע לשאלות דת, אלא רשות אידיאולוגית חילונית אנטי אורתודוכסית. אותם קטני העסקנים החרדים ידעו גם להסתיר מרבניהם את העובדה שהשותפים הקואליציוניים החילונים לא פעם חותמים על הסכמי "פרו-דתיים" ביודעם כי הבג"ץ - או רשות משפטית אחרת, כבר יוציאו להם את "הערמונים מן האש" וכל זאת בתיאום עימם.
אבל אשמת כריכת הדת עם המדינה - במצב האנטי דתי כיום, גדולה יותר. בחו"ל מתקיימות קהילות אורתודוכסיות לצד ה"רפורמים" ותואמיהם ה"קונסרבטיביים" ולמרות הכל לא מעט חילוניים מעדיפים את האורתודוכסיה המודרנית על פני תחליפי ההתבוללות. הסיבה לכך היא שבתי הדין ומערכות הרבנות והדיינות האורתודוכסים המודרניים באים מן השטח עצמו. אין שם רבנות מוצנחת עם אנלפאבתים שנכפים על קהילה זו או אחרת ע"י מפלגות פוליטיות. גם ההקלות שם - בקהילות הללו, באות מכוח היהדות והרעיוניות ולא מבצע שוחד וכו'. ולכן ה"יאנג יזרעל" בארה"ב, ה"יונייטד סינגוג" וה"פדריישן" בבריטניה , ה"קונסטיטואה" בצרפת וכמובן רשת חב"ד העולמית מכובדים ע"י ציבור הרוצה להישאר יהודי לדורות ובגבולות ההלכה.
אבל בישראל המצב שונה. המערכת הדתית בנויה על מינויים פוליטיים של כאלה הדורשים שכר כפינחס האורתודוכסי אך עושים מעשי נבלה כזמרי ה"רפורמי". ה"שוחד יעוור עיני חכמים" הוא בסיס הפעולה של לא מעט רבני שכונות , רבנים אזוריים, רבני ערים ואף למעלה מכך - ראה פרשיות הרבנים בקשי - דורון, מצגר וה"חופות השמנות" של
הרב לאו. בישראל הרב שממונה אינו חייב לתת דוח לציבור שלו ולציבור הזה אין כוח בבחירתו. בישראל בוחרים ברב זה או אחר לא מעט עסקנים קטני קומה ורחוקים מהדת , שלאחר הבחירה מסתיים הקשר בינם לנבחרם. בישראל יש לפעמים מצבים שאין בכלל פיקוח על מעשי הרב והלה עובד בכלל במשרות אחרות. בישראל ישנם אזורים חקלאיים ש"רבניהם האזוריים" מרובים וכפולים מישובי האזור.
ולכן בישראל השחיתות ה"אורתודוכסית - ממלכתית" פורחת. מעבר לשלמוני החופות המוגזמים נתפסים - בעין הטלוויזיה ממש, "רבנים" מחופשים השוקלים לידיהם "שקלא וטריא" של "מזומני גיורים". בישראל פורחות "כשרויות" מדומות ללא משגיחים - של כל רב נידח מאיזו מועצה אזורית נידחת. בישראל מוזרמים "כספי תרומות" ממלכתיים ל"מוסדות התורה" של ה"רבנים הממלכתיים" ע"י דירקטורים פוליטיים או סתם פוליטיקאים (מכספי הציבור כמובן...) ואח"כ נדרשים ה"רבנים הממלכתיים" לפרוע את התרומות הללו ב"פסקים מקלים". השבוע למשל נתקלתי בפרשה מאוד סתומה. בעיר דרומית עומדת להתקיים - ביום ראשון (ה-3 ליוני 2012) חתונה של דירקטור לשעבר בחברה ממשלתית עם נוכריה מחבר העמים שמצוין ליד שם אימה כי "יש לבדוק את יהדותה של הגב'". משרד הפנים מעולם לא רשם אותה כ"יהודיה" אך ה"טקס" יהיה "דתי". כשהרב שחשף זאת החל לתחקר את רבנויות ורבני האזור הרי שהללו מילאו פיהם מים ואחד מהם אף פלט כי "לא כדאי לך להסתבך עם החתן, הוא עו"ד". אח"כ הסתבר שאותו רב ואחרים היו בקשרי "תרומות ציבוריות" עם החתן כבר שנים קודם לכן.
בחו"ל למשל קוברים את המתים מתוך יראה וכבוד ולא מספסרים בעשרות אלפי דולרים לקבר- דבר שהביא אלינו את ה"קבורה הפרטית". בחו"ל האורתודוכסיה המודרנית היא אומנם כזאת אך בארץ ה"אורתודוכסיה הממלכתית" היא "רפורמית" בכיסוי של מזומנים וזה מה שמגעיל ומקומם לא מעט חילוניים- שלא היו נותנים , במצב שונה, את ידם ועוברים ל"רפורמה" גלויה.
אך אל יחשבו להם החילונים שבוא ה"בשורה הרפורמית" הוא זה שיצילם. להפך, היהדות החרדית והדתית תמשכנה לשמור על קיומן ע"י המערכות הנפרדות שלהן אך לעומת זאת חילוניים רבים - שבמערכת אורתודוכסית (אפילו מושחתת...) היו ניצלים מהתבוללות, הרי שתחת הרפורמים הם יהפכו למתבוללים ממש וכך ירד מספר החילוניים תוך פחות מחצי דור. ועכשיו נראה אם מישהו עוד יצחק מהנזק הבלתי הפיך שעולל היועץ המשפטי לממשלה בהשראת הבג"ץ (המיצגים עמדות אידיאולוגיות ולא "משפטיות") ב"גול העצמי" שהבקיע.
