מגרש הרוסים הוא אחת הפנינים הרבות של ירושלים - מבחינה היסטורית וארכיטקטונית כאחת. המבנים בו הם מן העתיקים בעיר שעודם מתפקדים ומן היפים בה. אלא שכל המחמאות הללו אינן רלוונטיות לכך שבית משפט השלום של הבירה שוכן במתחם זה, ליתר דיוק - בבניין "המשלחת הדתית הרוסית" שנבנה בשנות ה-60 של המאה ה-19.

מבניין זה נוהלו כל ענייניה של העדה הרוסית בארץ, ובחלקים ממנו שוכנות עד היום ספריית ענק וקפלה יפהפייה. בקומה השנייה שלו ניתן לראות את האולם שהיה משכנו הראשון של בית המשפט העליון של ישראל. אך מה עוזר יופיו של הבניין ומה תורמת ההיסטוריה שלו, אם הוא אינו מתאים לתפקידו הנוכחי?

רוב האולמות קטנים מאוד, עד כדי כך שבחלקם אין מקום לספסלי נאשמים; מקום זה תפוס על-ידי הסניגורים, ואילו הנאשמים יושבים יחד עם הקהל. חלל האולמות גבוה, כפי שהיה מקובל לבנות בארץ במאה ה-19 לצורכי אוורור, אך התוצאה היא שהאקוסטיקה גרועה מאוד. באולם בו נכחתי בדיון, נאלצה השופטת לתווך לעיתים בין ההגנה לבין התביעה, שהתקשו לשמוע זו את זו ממרחק של שלושה-ארבעה מטרים.

משהו כמו 2 מ"ר לעובד

המסדרונות צרים וארוכים, ולמעשה אין בהם מקומות ישיבה; הללו הותקנו ליד אדני החלונות. כאשר מביאים עצור, צריכים כל השאר להידחק לקיר או לעבר החלון. כאשר יוצאים השופטים לשירותים, הם מתחככים - כמעט פשוטו כמשמעו - במי שעתידים להתדיין בפניהם. המדרגות הראשיות מוליכות מקומת הקרקע לקומה השנייה, ומי שרוצה להגיע לקומה השלישית - צריך לשרך את רגליו עד לקצה המרוחק של הקומה השנייה ומשם לעלות במדרגות צרות.

למתורגמנים יש תא קטנטן, במזנון יכולים להיכנס יחדיו אולי חמישה בני אדם, ואם נוצר תור מחוץ לאחת המזכירויות - הוא חוסם עד מהרה את המעבר. בתנאים הבלתי אפשריים הללו מתנהלים כ-20,000 תיקים בשנה. מעבר לכך שמדובר בחרפה לבירתה של המדינה, אין ספק שהעבודה השוטפת נפגעת. כאשר קשה לצדדים לשמוע איש את רעהו באולם, כאשר כמעט שאין אפשרות לנהל שיחות בצורה דיסקרטית מחוצה לו, כאשר לחלק מן העובדים יש משהו כמו 2 מ"ר לאיש - אין לצפות לעבודה מיטבית. שלא לדבר על התחושה הכללית המתקבלת במקום כה צר וצפוף.

כל נושא מגרש הרוסים סבוך מאוד מבחינה משפטית ודיפלומטית, שכן ממשלת רוסיה דורשת להחזירו לידיה. ייתכן שבשל כך מעדיפה ישראל להפגין נוכחות ומותירה בו גם את בית המשפט וגם את תחנת המשטרה הידועה. ייתכן שבשל כך לא ניתן לבצע שיפוצים ושיפורים של ממש בבניין בית המשפט. אך השורה התחתונה היא, שבית משפט בו מתנהלים 10% מתיקי השלום בישראל, נמצא במקום שאינו מתאים אפילו לתיק בודד.

האוצר: נעשית בחינה מחודשת

משרד האוצר מסר בתגובה: "משרד האוצר העמיד מקורות תקציביים בשנים האחרונות להנהלת בתי משפט בהיקף חסר תקדים. בהתאם לכך בוצעו, מתבצעים ומתוכננים בתי משפט ברחבי הארץ בהיקף נרחב. החלטה על סדרי עדיפויות נקבעת ע"י הנהלת בתי משפט במסגרת המקורות שהוקצו לשם כך. ההחלטה על קידום בינוי בית המשפט בתל אביב על פני בית המשפט בירושלים התקבלה אף היא ע"י הנהלת בתי המשפט ושר המשפטים דאז.

"בימים אלה נעשית בחינה מחודשת באשר למיקום בית המשפט בירושלים תוך התייחסות להיבטים השונים הכרוכים בכך, על היתרונות והחסרונות לחלופות השונות, בכלל זה הכלכליים. אין כל קשר לאמור ולמחלוקת עם הממשלה הרוסית במתחם זה - ככל שישנה".

כעת נתרגם את דברי האוצר. בית המשפט המחוזי בתל אביב אומנם מצוי בבניין מיושן למדי ואין בו די מקום לכל השופטים, אך איש לא יחלוק שהתנאים בו טובים לאין ערוך מאשר בבית משפט השלום בירושלים. למרות זאת החליטו השר דאז, דניאל פרידמן, וראשי מערכת המשפט - ודאי מנהל בתי המשפט דאז, משה גל, ואולי גם הנשיאה דאז, דורית ביניש - לבנות את המחוזי בתל אביב לפני שבכלל חשבו על השלום בירושלים.

בהנחה שההחלטה אינה נובעת מחוסר ידיעה מוחלט על הנעשה בשני בתי המשפט, יש להגיע למסקנה שהיא לא התקבלה משיקולים ענייניים בלבד. מן הסתם שיחקה פה גם פוליטיקה פנימית, בה מותר להניח שכוחה של נשיאת המחוזי, דבורה ברלינר, גדול בהרבה מזה של נשיאת השלום, שולמית דותן. האם כך מתקבלות החלטות בהנהלת בתי המשפט? תגובתה לכל הנושא הייתה לקונית: יש לפנות למינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר. ואת תגובת האוצר כבר ראינו.

דובר משרד המשפטים אמר, כי יש לפנות לדוברו של השר יעקב נאמן - למרות שכאמור את ההחלטה קיבל פרידמן. דוברו של נאמן מסר בתגובה: "השיקולים להקמת בית המשפט המחוזי בתל אביב נעשו בזמנו של שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן. יחד עם זאת, המצב בו נתון בית משפט השלום בירושלים ידוע לשר המשפטים, יעקב נאמן, אשר אף סייר במקום, ומצבו אכן לא ראוי. שר המשפטים מקיים דיונים ובוחן את האפשרויות השונות בכדי להביא לשיפור המצב הקיים".

יש גם הצעה מעשית

אם יורשה לח"מ להעלות הצעה מעשית, הנה היא. ברור שביום מן הימים - וכנראה יום זה אינו רחוק במיוחד - יהיה צורך להעתיק גם את בית המשפט המחוזי בירושלים, הפועל בתנאים הרחוקים מלהיות אופטימליים ומתאימים למאה ה-21. בית משפט זה שוכן במזרח העיר, ברחוב צלאח א-דין, ונראה שתהיה חשיבות מדינית לכך שיישאר באזור זה.

בשכונת שייח' ג'ראח, לא רחוק ממשכנו הנוכחי של המחוזי, כבר נבנתה קריית ממשלה שבמרכזה המטה הארצי של המשטרה. האזור בנוי כמעט לחלוטין, אך קיים מגרש ספורט שכונתי בצמוד לרחוב ברלב החוצה את השכונה. אפשר להעביר את המגרש למיקום אחורי יותר, ולבנות במקומו היכל לבתי משפט השלום והמחוזי (ואולי גם לבתי המשפט למשפחה ולתעבורה השוכנים בגבעת שאול). הגישה לאזור זה קלה - גם מירושלים עצמה וגם מחוצה לה - בזכות הכביש המתחבר מעט צפונה משם לצומת לוי אשכול, ובזכות הרכבת הקלה העוברת ברחוב זה ממש. לתשומת ליבם של כל הנוגעים בדבר.