|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

דחיית גיוס לתלמידי ישיבות ש'תורתם אומנותם' - מתווה לפתרון

הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אשר יש לתכננו ולערכו, ככל הניתן, בהסכמה עם המגזר החרדי, ליצירת תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל
13/06/2012  |   אייל נון   |   מאמרים   |   תגובות
ערכי השוויון בנטל מחייבים שגם צעירים חרדים יישאו בנטל [צילום: פלאש 90]

החלטת בית המשפט הגבוה לצדק פתחה מחדש את הדיון על הסדר דחיית הגיוס לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם".

בגרעין הקשה של המגזר החרדי נוצר בעשורים האחרונים אתוס המתנגד לשירות צבאי בשל ראייתו כמסגרת היוצרת סכנת שמד של הפרט, ובכך מאיימת על הערכים והלכידות של החברה החרדית; זהו אתוס שלא יתפוגג מאליו, ויש להניח שכפייה תקשה ותחמיר אותו ולא תסדוק אותו.

קיים ניכור בין המגזר החרדי לבין שאר חלקי החברה הישראלית היהודית, שלא כולו נובע מהתנהלות המגזר החרדי, ובמידה לא מבוטלת נובע מבורות וחוסר הבנה של החברה הישראלית הלא חרדית1.

בעיית הגידול המספרי בהסדר, שלא נראה לה מענה מספיק לדעת רוב השופטים, הובילה להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק בסוגיית תלמידי הישיבות2.

עד שנת 1977, הייתה מכסת מצטרפים שנתית להסדר, אך היא מעולם לא נאכפה, במובן זה שלא היה תלמיד ישיבה שביקש להצטרף להסדר והדבר נמנע ממנו בנימוק שהמכסה לאותה שנה מוצתה. בשנת 1977, בעקבות ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם ממשלת בגין הראשונה, בוטלה המכסה, ויחד עם שינויים מהותיים נוספים בהסדר, וכן שינויים חברתיים בישראל, נפרצו המסגרות המספריות של הסדר "תורתו אומנותו" בסדר גודל שלם.

בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק בשנת 1986, הוקמה בכנסת ועדת הכהן, בראשות ח"כ מ' הכהן, שהמליצה בין היתר להעמיד מכסה של מצטרפים להסדר בהיקף של 3% ממחזור הגיוס השנתי; ההצעה לא התקבלה, ומאז לא הוצע שנית לקבוע מכסה מספרית או אחוזית להסדר.

התבוננות בקבוצות בקרה

השירות הצבאי מהווה מכשול מפני השתלבות חרדים בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל; מאידך-גיסא, ערכי השוויון בנטל מחייבים שגם צעירים חרדים יישאו בנטל.

חוק טל היה ראשית פתרון בהקשר זה, ומטעמים שונים, החוק, שהחל לעשות את מלאכתו, ויותר משנכשל - הוכשל, לא ספק תוצאות מספיקות במהלך העשור שבו היה בתוקף, והתפישה לפיה החוק נכשל ולא הוכשל מובילה להצעות רדיקליות משני הכיוונים (גיוס מלא בכפייה לכל, לעומת פטור מוחלט לעשר שנים לכל).

על-מנת להבין את המתווה האפשרי לפתרון, יש להביט במצבן של קבוצות בקרה - קהילות חרדיות בהן אין "איום" השירות הצבאי מתנופף מעל לכידות הקהילה החרדית (ומאידך-גיסא אין תמיכה של המדינה בלימודים תורניים) - בבריטניה (בעיקר בלונדון) ובארצות הברית (בעיקר במדינת ניו-יורק). בקהילות אלה, כך מראים מחקרים, המרבית המכריעה של תלמידי הישיבות עוזבים את הלימודים התורניים, חלקית או באופן מלא, בגילאים 23-21 בממוצע (החסידים מקדימים לגיל 21, הליטאים מאחרים לגיל 23).

לאחר גילאים אלה, מיעוט נשאר ללמוד בישיבות כעיסוק בלעדי, והיתר, גם אם הם ממשיכים ללמוד חלקית, יוצאים לרכוש מקצוע, ללמוד לימודים כלליים, ולהשתלבות בשוק העבודה. גילאים אלה נתפסים בחברה החרדית - גם בישראל - כגילאים בהם סכנת היציאה מן המסגרת הקהילתית של הפרט היא נמוכה יותר, הן בשל קשרי הנישואין שכבר נוצרים בגילאים אלה והן בשל התגבשות אישיותו של הצעיר החרדי.

על-רקע זה, מוצעים מספר קווים לפתרון:

א. היעד צריך להיות חתירה לשוויון ונראות של שוויון, תוך הבנה ששוויון מוחלט אינו אפשרי.

ב. יש להעדיף פתרון בהסכמה על פתרון בכפייה (הסכמה, ולו בשתיקה - אם אפשרית3).

ג. בין אמצעי אכיפה (מקל) לבין אמצעי תמרוץ (גזר), יש להעדיף תמהיל שכמעט כולו אמצעי תמרוץ (גזר).

ד. יש לייצב מצב חדש, שתוצאתו תהיה נתיב מהיר לשוויון - גם אם המרחק הוא רב.

ה. במצב חדש זה, מוצע "לנטרל" את ראיית השירות הצבאי כאיום על לכידות המגזר החרדי ועל פרטיו, מתוך הנחה, כי בלא "איום" השירות הצבאי במשוואת ההסדר, ייווצר באופן טבעי מצב דומה לזה שקיים כיום בקהילות חרדיות מחוץ לישראל, והפגיעה בציפור נפשה של היהדות החרדית - לימודים תורניים לכל המעוניין בכך ללא הגבלה - תהיה מזערית, אם בכלל.

הנחת העבודה היא שלא ניתן יהיה להגיע להסכמה (אפילו במובן של אי-התנגדות) עם המגזר החרדי על שינויים בהסדר שיכללו מגבלות מספריות או אחוזיות4; זהו מצב שאינו רצוי, אך ייתכן שהוא בלתי נמנע כתוצאה של פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק.

חרף האמור, ובהנחה שיוצעו שינויים בהסדר הנוכחי שיכללו מכסה או מגבלה מספרית, מוצע הסדר בקווים כלליים כדלקמן:

א. עד גיל 22 יימשך המצב הקיים, בדומה להסדר שנקבע בחוק טל, אך עם מתן אפשרות לעבוד כבר מגיל 18 בכפוף ללימודים בהיקף של 45 שעות שבועיות (הסדר שיבטל את הצורך בשנת הכרעה, משום שבפועל תתחיל שנת ההכרעה כבר בגיל 18).

ב. אחרי גיל 22, יעוגנו בחוק שתי תקרות מספריות (מכסות) ולא אחוזיות, האחת תקרה לתלמידים מצטיינים והשנייה תקרה כוללת למספר התלמידים בהסדר "תורתו אומנותו" מעל גיל 22.

ג. תיקבע תקרה מספרית נמוכה ונוקשה (הגזר) - רק לתלמידים מצטיינים, עד היקף של 1,0005 איש בו-זמנית - מי שלא ייכלל במכסה המוסד התורני לא יקבל עבורו תמיכה והוא לא יקבל הטבות כלכליות (תמיכה או מלגה, הבטחת הכנסה, הנחה בארנונה, הנחה בביטוח לאומי, וכיוצא באלה).

מי שייכלל במכסת המצטיינים יקבל תמיכה מוגדלת, שחלקה תינתן לו אישית ולא למוסד התורני.

החלת המכסה תעשה החל משנת 2013, על כל מי שיגיעו לגיל 22 משנת 2013 ואילך; ראשי הישיבות יקבלו את האפשרות לקבוע את הנכללים במכסת המצטיינים בעצמם ועבור ציבור תלמידיהם6; למניעת הפליה, חלוקת המכסות תהיה יחסית; מי שהתמיד ולמד כתלמיד מצטיין במשך שש שנים, עד גיל 28, יהיה פטור משירות צבאי או אזרחי.

פרט להיבטי חסכון בתקציב אחרים, התוצאה תהיה מתקציב התמיכות למוסדות תורניים, העומד כיום על 800 מיליון ש"ח בשנה, יתפנו 200 מיליון ש"ח; סכום זה ראוי וניתן יהיה להקצות לתמיכה בסטודנטים בוגרי שירות צבאי במהלך לימודיהם האקדמיים, כך שלא ידרשו לשלם שכר לימוד במשך שנה או שנתיים.

ד. תקבע תקרה מספרית גבוהה (המקל) - בגובה היקף הלומדים מעל גיל 22 בשנת 2010 (השנה המלאה הראשונה בה נתנה האפשרות לחוק טל לפעול יחד עם המעטפת המלאה של השירות האזרחי) - מי שלא ייכלל במכסה יגויס לשירות צבאי או אזרחי, לפי קביעת הצבא (בניגוד להחלטת הממשלה מחודש מרס 2011).

החלת המכסה תיעשה החל משנת 2015, על כל מי שיגיעו לגיל 22 משנת 2015 ואילך; ראשי הישיבות יקבלו את האפשרות לקבוע את הנכללים במכסת הלומדים בעצמם ועבור ציבור תלמידיהם; למניעת הפליה, חלוקת המכסות תהיה יחסית.

הצלחת המתכונת החדשה של ההסדר תביא לכך לא יהיה צורך כלל באכיפת מכסת העל, אך אם יהיה צורך בכך, וראשי המוסדות התורניים לא ישתפו פעולה בקביעה מי יגויס, הצבא יקבע מי יגויס על-מנת לעמוד במכסה, ומבין קבוצת בעלת מאפיינים זהים (למשל - רווקים ללא ילדים בני 22) שלא את כולה יש לגייס על-מנת לעמוד במכסה - הגיוס ייערך על-פי הגרלה7.

ה. תיושם הרחבה רבתי של המסגרות המתאימות לחרדים בשירות הצבאי ותקבע היעדר מגבלת תקנים (שתתוקצב בהתאם) לשירות אזרחי של חרדים.

ו. תיפתח אפשרות להקמת ישיבות הסדר חרדיות - עניין שיונח כאתגר לפתחו של המגזר החרדי לנוכח הטענות החוזרות והנשנות כי העדר מסגרות מתאימות לשירות צבאי מונע שירות כזה; ישיבות ההסדר הקיימות (הציונות הדתית, מרכז הרב) אינן מתאימות ליצירת מסגרות אלה בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים עם המגזר החרדי, ולכן יש לאפשר הקמת מסגרות כאלה שיהיו חרדיות במובהק, ויש לקוות שימנע גם זליגה של תת המגזר החרדי-הלאומי (חרד"ל) להסדר "תורתו אומנותו", כפי שהמצב כיום.

לסיכום, הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אשר יש לתכננו ולערכו, ככל הניתן, בהסכמה עם המגזר החרדי, ליצירת תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל; במסגרת זו, אם יוחלט על קביעת מגבלות מספריות להסדר, על המגבלות להיות כאלה, שיאפשרו את המשכו הטבעי והמוגבר של התהליך שנוצר בעקבות חקיקת חוק טל, באופן שימנע ככל האפשר הגעה לנקודת השבר של תלמידי ישיבות המבקשים להמשיך ללמוד ונדרשים תחת זאת להפסיק את לימודיהם התורניים.

הערות

1. כך, למשל, נשאלת השאלה מדוע ההישג האינטלקטואלי הנדיר של השחמטאי גלפנד זכה להערכה ואף להערצה, אך על ההישג האינטלקטואלי של התלמיד המצטיין בישיבת קול תורה או בישיבת מיר-ברכפלד איש מחוץ למגזר החרדי אינו יודע; כמו ליקויים רבים בחברה הישראלית המובילים לניכור, גם כאן הדברים מתחילים בחינוך, ובכך (בין שאר) שמערכת החינוך הממלכתית משחררת מדי שנה, בלא ייסורי מצפון, עשרות אלפי בוגרי שתים עשרה שנות לימוד יהודים שאינם יודעים אפילו לקרוא דף גמרא (וזהו בראש ובראשונה עניין לאומי - היסטורי, ולא עניין דתי); דיון בעניינים אלה חורג ממסגרת מסמך זה.

2. ההתרשמות מפסקי הדין של שופטי הרוב היא כי העדר כל גבול מספרי עליון להסדר הייתה מרכיב מרכזי בגישת בית המשפט לפיה ההסדר שיוצר חוק טל אינו יכול להיות מידתי, אפילו כהסדר ביניים "בדרך לשוויון", משום שהוא מותיר את אפשרת גידול ההסדר ללא כל בקרה.

3. בוועדת טל אחד החברים החרדים כלל לא חתם על הדין וחשבון הסופי; בצוות פלסנר חברי הכנסת החרדים לא חתמו על דין וחשבון הביניים; גם מאישי הציבור החרדים ספק אם ניתן יהיה לקבל הסכמה, והמרב שניתן יהיה ככל הנראה לקבל הוא הסכמה שבשתיקה, שמשמעותה היא הימנעות מהתנגדות פומבית.

4. בהקשר זה הוזכרו בדיון הציבורי "יעדים" לעומת "מכסות"; מן הראוי לציין, כי "יעדים" אינם בעלי משמעות אם אין ננקטת פעולה אכיפה או ביצוע להשלמת היעדים כאשר אין מגיעים ליעדים; יעד שננקטת פעולת אכיפה להשגתו במקרה שאינו מתמלא הוא מכסה; יעד ללא פעולות אכיפה למילויו הוא למעשה המשך של המצב הקיים.

5. המספר נראה נמוך לכאורה מנקודת הראות החרדית, אך למעשה אינו מבוטל כלל, שכן לאור כללי הגיוס לשירות צבאי, ואפשרויות התמרון של ראשי המוסדות התורניים, 1,000 תלמידים מצטיינים מעל גיל 22 בכל מועד נתון הוא מספר משמעותי.

6. בניגוד למזהירים מפני חוסר האפשרות לקבוע מכסות בשל בעיות מעשיות, בעבר נתנו תמיכות מוגדלות עבור תלמידי ישיבות מצטיינים ("כולל האלף" בשנות התשעים), וראשי הישיבות הצליחו לעמוד במשימה של חלוקת המכסות.

7. גיוס על-פי הגרלה כאשר אין צורך בגיוס קבוצת אוכלוסיה שלמה ננקט בהצלחה במספר מדינות בעולם (כמו למשל בארצות הברית), ואינו מהווה תקדים.

גרסה מקוצרת של הדברים פורסמה (13.6.12) בעיתון הארץ.
הכותב הוא מזכיר הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות (ועדת טל); חבר המועצה המייעצת הממשלתית לשירות לאומי ואזרחי; לשעבר היועץ המשפטי למערכת הגיוס; לשעבר סגן היועץ המשפטי למשרד לשירותי דתות.
תאריך:  13/06/2012   |   עודכן:  13/06/2012
עו"ד אייל נון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דחיית גיוס לתלמידי ישיבות ש'תורתם אומנותם' - מתווה לפתרון
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
סתם אחד
13/06/12 19:31
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בלי שום הכנה מוקדמת, אני פותח ידיעות אחרונות (12.6.12) ונתקל בראיון עם דליה רבין ובתה נועה רוטמן. התירוץ הפעם - השתיים קיבלו הזמנה מהנשיא להתלוות אליו לארה"ב לטקס, שבו נרקומן הכבוד פרס, יקבל מהנשיא אובמה את מדליית החירות.
13/06/2012  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
האזרח הישראלי או היהודי שחי מחוץ לישראל, או מי שמתעניין בישראל במיוחד, עד למתקפה אינטנסיבית של יחסי ציבור לבנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל. אם נתעמק וניזכר בכל תקופת כהונתו הראשונה והנוכחית של ראש הממשלה, הרי שמעולם, עד הרגע, לא היה מסע יחסי ציבור יותר מהודק מזה, אקטיבי ולא מרפה.
13/06/2012  |  שולמית קיסרי  |   מאמרים
רבות עסקתי בעבר בנפלאות חברת פרטנר שבה אני מנוי וכל פעם אני מוצא עצמי מופתע על אופן ההתנהלות של חברה המספקת שירות חשוב - הטלפון הסלולרי. אחרי אין ספור שיחות והתכתבויות במשך חודשים ארוכים, הצלחתי, כך לפחות חשבתי, לסיים את ההתדיינות אתם. קיבלתי בחזרה את כל הכספים שהם גבו ממני בניגוד להסכם שהיה לי עמם ועוד רצתי "לספר לחברה" על השכר המצוי בצד של המתמידים - אלו שאינם מוותרים ושאינם מוכנים שמישהו יגבה מהם כספים שלא כדין.
13/06/2012  |  עמוס עמירן  |   מאמרים
בין בן-ארי לניצן הורוביץ, מאבק של מדינה שלמה הופך להיות כלי לניגוח פוליטי. בין שני הקיצונים, המאבקים הצודקים לשמירה על זהות יהודית ועל זהות דמוקרטית נעשו ללא-לגיטימיים, כי מדובר בשני צדדים שרואים את הכל שחור-לבן, ללא אפשרות לתווך. אחד תומך באובדן סממנים יהודיים מהמדינה, השני בסממנים דמוקרטיים. איפה אנחנו בכל הסיפור הזה?
13/06/2012  |  עקיבה לם  |   מאמרים
הפילוסוף ג'ורג' סנטיינה אמר פעם: "כל מי שמסרב ללמוד מן ההיסטוריה סופו שיאלץ לשחזר אותה". לעומתו נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, הכריז במרס 2008: "מי צריך ללמוד היסטוריה"? אלו שתי גישות קוטביות להבנת המציאות, שלמעשה מציגות תשובות סותרות לדרך התנהלות העולם ולדרך שבה ניתן, אם בכלל, לשפר את מעשי האדם מדור לדור.
13/06/2012  |  חננאל ובר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il