שחר חדש?

אחמד טייבה?

התנגדותו של ח"כ אחמד טיבי לקריאת מרכז החלל בטייבה, עיר מגוריו, על שם אילן רמון, אינה מפתיעה. כזכור, טיבי קרא להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה ולבטל את ההימנון הלאומי, שירת 'התקווה'.

ומה הפלא? וכי מה אפשר לצַפות ממי שכיהן כיועצו של הראיס יאסר ערפאת, וממשיך ללַוות גם כחבר כנסת את הוועידות של המדינות הערביות העויינות את המדינה? הרי לא סוד הוא, שהשאיפה שלו היא להפוך את כל ישראל למדינת פלשתין. רק השאלה היא מה הוא עוד עושה במדינת היהודים? ומה עם שבועת האמונים שלו אליה כח"כ מן המניין? מדוע הוא לא הולך לעזה - לעמיתו אבו מאזן? כי עם ח"כים כאלה מי בכלל צריך אוייבים.

ההצגה הכי טובה בעיר

נכון שתרבות הדיבור של רוב חברי הכנסת היא נמוכה וטעונה שיפור. אלא שהח"כים, המייחלים לתפוס כותרות, יודעים היטב שהסגנון הנמוך שלהם הוא, למרבה הצער, מקור כוחם למשוך רייטינג בעיתונות ודעת קהל. דומה שהם מתחרים ביניהם מי ייַצר יותר אקשן, כי הרי זה משובח. ואם כן, למה להם להפסיד אחוזי צפייה וכותרות במחיר לשון הגונה. וכך אנו עדים לא פעם אחת לכנסת הנראית יותר כקרקס מאשר מוסד פרלמנטרי. ההצגה הכי טובה בעיר כבר אמרנו?

עם זאת, יש להבחין בין הבעת דיעות לגיטימית, מקוממת ככל שהיא תהיה, שנאמרת בלשון ראוייה, לבין לשון מתלהמת וראוייה לגינוי, שאין מקומה בבית המחוקקים בפרט, ובחברה תרבותית בכלל.

די להתחסדות

מילא הימין הפרימיטיבי, אך האם השמאל הנאור שכח את האימרה הידועה: 'גם אם אינני מסכים לדיעותיך, אלָחם על זכותך לומר אותן'? מדוע אם כן אסור לח"כ אנסטסיה מיכאלי להביע את דיעותיה הלגיטימיות בצורה תרבותית? האם לא בכך נבחנת מדינה דמוקרטית - בחופש הדיעה?

האם לא עדיף להשמיע דעות לא פופוליסטיות, בלשון נאותה, על פני השמעת דעות פופוליסטיות בלשון גסה ומתלהמת, כפי שהציבור הרחב נחשף לה, שאינה מכבדת את אומריה ואת משכן בית המחוקקים, אשר יורד למכנה המשותף הנמוך ביותר? ובכלל, במיוחד בעידן האינטרנט הפרוץ, האם אין מקום גם לדעות שמרניות מהסוג של מיכאלי? די להתחסדות!

גיבוב של סיסמאות

"אני אנווט" - זוכרים? דומה שאת המשפט הזה מאַמץ ביֶתר שאת יאיר לפיד במדיניותו כלפי מפלגתו 'יש עתיד'.

אומנם לא הוא המציא את השיטה. קדמו לו רפול ז"ל ובמידה רבה איווט ליברמן ואחרים, שרואים את מפלגתם בעיקר כמפלגה של איש אחד. אבל למה ללכת רחוק? דומה שהתפוח של ג'וניור יאיר לא נופל רחוק מהעץ של אביו טומי במפלגת שינוי המנוֹחה, במדיניות סמכותית זו. אלא שאנחנו חשבנו לתומנו שללפיד הצעיר יש להציע משהו חדשני יותר והתאכזבנו.

"אני הולך לשנות את מדינת ישראל" - הכריז לפיד במהדורה המרכזית של ערוץ 2 בטלוויזיה. האומנם? עד כה שמענו רק גיבוב של סיסמאות, הלקוחות מעולמו העיתונאי, ולא שום מצע ממשי. הקלישאה המַנחה "איפה הכסף", כבר אמרנו?

החסכת וגם שילמת?

לאור הצניחה במחירי הדלק, נשאלת השאלה מדוע לא יורדים תעריפי החשמל, במיוחד אחרי העלייה התלולה בתעריפים בשנה האחרונה.

יתר על כן, מדוע לא נקבע תעריף מדורג לפי היקף צריכת החשמל האבסולוטית, ולא היחסית לתקופה המקבילה אשתקד. עם כל הכבוד למבצע 'חסכת הרווחת', מי שבדרך כלל חוסכים בחשמל, לא נהנים מההוזלה. האם הם 'נענשים' על החיסכון הקבוע, במקום לעודד אותו? איפה הצדק? האומנם 'החסכת וגם שילמת'?

שחר חרדי חדש

לא סוד הוא, שכל אנשי המקצוע, שיַד להם בדבר, מבינים שהמהפכה החרדית כבר כאן. הם מצביעים על התהליך הדינמי שמתרחש לעינינו של אקדמיזציה חרדית, שילוב חרדים במעגל העבודה וגיוסם לצה"ל. הם גם מבינים שכל חקיקה כפייתית רק תעצור את התהליך ותשיג את המטרה ההפוכה.

השאלה היא, איפוא, לשם מה הוקמה ועדת פלסנר לגיוס חרדים, בעיצומו של התהליך המבורך? האם רק כדי להיות פופוליסטיים ולרַצות את דעת הקהל, שאינה מודעת דיה למהפכה החרדית? האם לא עדיפה הסברה בקרב הציבור החילוני על אכיפה חרדית? החרדים כבר הגיעו בעצמם לכלל ההכרה, שאימץ הרב שך זצ"ל, שכל מי שתורתו אינה אומנותו - יתגייס ויעבוד. שח"ר חרדי חדש כבר אמרנו?

ועוד לא הזכרנו את המשתמטים החילונים. האם השוויון בנטל לא חל עליהם?

מיהו אורתודוכסי

הרפורמים טוענים שהאורתודוכסים אינם רוב בארץ, משום שהרוב כאן חילוני. אולי כדאי להזכיר להם את דברי פרופ' שלמה אבינרי, שאמר: "איני מבקר בבית הכנסת, אך בית הכנסת שאני לא הולך אליו הוא אורתודוכסי.

הבנת את זה מר גלעד קריב?

הפַּן האלים

אם עד כה ידענו, שארגון המחאה החברתית הוא שמאלני, הרי במחאה של סוף השבוע שעבר הקבוצה הוכיחה את עצמה גם כאלימה, הפורעת כל סדר ציבורי. מדובר אפוא בקבוצה אנרכיסטית נטולת כל רסן. מה הפלא שהפופולריות של מארגני המחאה יורדת פלאים? מי שאמר שהימין הוא אלים? -שיָקום! האם לא במומו פסל?

שירת הברבור

דומה שלא צריך להיות מבקר המדינה כדי לדעת שמדובר בדוּחַ חמור של אסון הכרמל. די בתוצאה העגומה של 44 נספים בשריפה כדי להצביע על חומרתו. לכן קל להאמין למבקר, המעיד שזהו הדוּחַ החמור ביותר שכתב אי פעם.

עם זאת לא סוד הוא, שמיכה לינדשטראוס הוא המבקר התקשורתי ביותר מכל קודמיו. ולכן אי-אפשר להתעלם מהעובדה שזהו הדוּחַ האחרון לפני פרישתו, טבעי אפוא שישַווה לו נופך דרמטי סופרלטיבי, כדי להותיר את רישומו העז בתולדות ביקורת המדינה ובדעת הקהל. שירת הברבור כבר אמרנו?

מי צריך ועידה?

עלוּת ועידת הנשיא, כפי שפורסם, עומדת על 10 מיליון שקל. עם כל הכבוד לוועידה, דומני שבעידן של גרעון וקיצוצים תקציביים, כשגזירות כלכליות ניחתות על הציבור, אפשר היה לוותר עליה כאירוע של מותרות, שאינו ניצב בראש סדר העדיפויות הלאומי.

והוועידה כמשל. מדוע אי-אפשר היה לוותר על מוסד הנשיאוּת בכלל, שתפקידו, כידוע, ייצוגי בלבד, ובכך ניתן היה לחסוך מיליוני שקלים בשנה לתקציב המדינה, ובכלל זה משכורות ענק, לשכה נצחית ואירועים רשמיים? הנושא עלה לסדר היום לא פעם אחת, אך לכלל מימוש לא הגיע. עד מתי?

פסוקו

אחרי הדיסאינפורמציה שפיזרה מערכת החדשות המצרית מסיבות פוליטיות על גורלו של הנשיא מובארק, מי שטוען שהשידור הציבורי בישראל הוא פוליטי - שיָקום!