לאחרונה מתעוררת שוב המחאה החברתית. שריפתו העצמית של משה סילמן במסגרת המחאה, נתנה להבין כי לגבי אנשים מסוימים הגיעו מים עד נפש. ההתאבדות היא בגלל המסקנה שאין מוצא.
האצבע המאשימה של כול המחאה מופנית כלפי הממשלה והביורוקרטיה המאפיינת את התנהלותה. אל תקלו ראש בביורוקרטיה. הביורוקרטיה אינה מפגע שולי שצריך לטפל בה במתינות ולאורך זמן, הביורוקרטיה היא "אם כול חטאת", המוביל את רוב האנשים לחיות בחוסר נחת קיצוני ואנשים מסוימים עד להתאבדות.
הביורוקרטיה אינה מפגע מקומי מקרי, שניהול טוב יותר יביא להסרתו, לביורוקרטיה יסודות אידיאולוגיים מאוד מקובלים ובנוסף יש לה יתרונות מאוד מעשיים לביורוקרטים עצמם, כך שהביורוקרטיה לא תעלם כבדרך אגב וללא מלחמה עיקשת ונחרצת. יש להילחם בראש ובראשונה ביסוד האידיאולוגי של הביורוקרטיה.
שלטון החוק מול שלטון האדם
היסוד האידיאולוגי המרכזי המזין את הביורוקרטיה הוא עיקרון "שלטון החוק" שכולם חולקים לו
כבוד ויראים מפניו. כדי להבין מהו "שלטון החוק" יעזור לנו אם נציג את היפוכו: היפוכו של שלטון החוק הוא "שלטון האדם". "שלטון החוק" פירושו שהכול מתבצע ע"פ נהלים, ע"פ התקנות והצווים והפרשנות שלהם ולא ע"פ החלטתו של אדם.
למען האמת גם ב"שלטון החוק" נדחפת ההחלטה כלפי מעלה אל ראש ההיררכיה או אל השופט שצריך לפרש את הנהלים והמשימות ולתת להם לבוש הולם, הגיוני ואנושי, אך ברור מאליו שפקיד זוטר לא ייקח אחריות, לא יפעיל שקול דעת ולא יסטה כהוא זה מן הנהלים. הכול בשם "שלטון החוק". כך אם בא אזרח ושוטח בעיה בפני פקיד - תהיה דחופה וקריטית ככול שתהיה-הפקיד לא יפתור לו את הבעיה, אלא יצווה עליו למלא טפסים, להביא אישורים, לכתוב מכתב וכדומה.
הפקיד יעלה את בקשתו לאיזה ועדה או לראש ההיררכיה ויצווה על האזרח להמתין. בכול מקרה, איש לא ייתן דעתו לבעיה הקונקרטית והמיידית והיא תדחה מפני הליכי הביורוקרטיה.
האזרח סילמן ששרף עצמו, קיבל אירוע מוחי והיה זקוק לדיור מיידי. שום פקיד לא שת ליבו למצוקתו והפנו אותו לנהלים ולביורוקרטיה. לו היה פקיד, זוטר ככול שיהיה, מחוייב ואף מוסמך לאתר מצוקה ולפותרה היו הדברים נראים אחרת. כול שהפקיד עושה הוא למלא טפסים לצרף אישורים ולהעבירם הלאה במעלה ההיררכיה. זהו "שלטון החוק" ולא "שלטון האדם". אין שום ערובה כי האדם או הוועדה במעלה ההיררכיה תחליט טוב יותר מהפקיד שבא במגע ישיר עם הצרכן.
להפעיל את שיקול הדעת
יש אפוא להאציל סמכויות לדרגים הנמוכים ולחייבם ל"הגדיל ראש" להפעיל שקול דעת ולפתור בעיות ולא להצטמצם בעיסוקים ביורוקרטיים. יש אולי להחזיר עטרה ליושנה ולהקים ועדי שכונות שהם יכירו מקרוב את האזרח ומצוקותיו ויפעלו כראוי מול השלטונות האטומים והמרוחקים.
המחאה החברתית ניזונה מאי נחת מהשלטון וכן מניכור הולך וגובר הן של השלטון המרכזי והן של השלטון המקומי. ככול הנראה, השריפה העצמית של האזרח טלמן נבעה גם היא מסיבה זו.
