|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
תקשורת בשירות הטרור - כיצד למנוע נזקים
|
הפיגוע הרצחני באוטובוס התיירים הישראלים בבורגס זכה לסיקור נרחב ומקיף בתקשורת הישראלית ● התקשורת שאלה כמעט את כל השאלות המתבקשות: כיצד בוצע הפיגוע, האם היה כשל מודיעיני והאם לשירותי הביטחון של ישראל יש חלק בכשל, מי אחראי לפיגוע והאם על ישראל להגיב צבאית על הפגיעה באזרחיה? אבל, מעט מאוד, אם בכלל, עסקה התקשורת בדרך שבה היא עצמה סיקרה את האירוע ובהשפעות הסיקור על ביטחון האזרחים
|
|
הפיגוע בבורגס. להמנע מפרסום מזיק [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
לא, אין כאן כוונה לגלגל את האשמה לתקשורת, אלא רק לבדוק אם גם בדרך הסיקור שלה יש מקום לעשות חשבון נפש ובדק בית.
בשעות הראשונות שלאחר הפיצוץ באוטובוס ניסו כלי התקשורת להשיג עדויות של עדי ראייה לפיגוע, הישר משדה- התעופה או מבתי- החולים. הכתבים והמגישים שוחחו בשידורים חיים עם ישראלים רבים, שהיו בקרבת מקום לאוטובוס שנפגע ותיעדו שיחות טלפון נרגשות של קרובי הנפגעים עם בני משפחותיהם בבורגס. השידורים היו חיים, הניצולים היו נרגשים ומבולבלים וכך קיבלנו, הצופים והמאזינים, פריטי מידע שרצוי היה להצניע: באיזו חברת תיירות הגיעו הנוסעים, באיזו חברת אוטובוסים הם עמדו לנסוע ובאיזה בית מלון עמדו להשתכן. כל אלה פריטי מידע חשובים מאוד לכל מי שמבקש לפגוע בתיירים ישראלים בחו"ל.
האווירה הציבורית
שאלות נפרדות, גם הן חשובות נוגעות להשפעת הסיקור, על האווירה הציבורית. הערך שיש למידע הזה שמעבירה התקשורת לאחר הפיצוץ, מפיהם של עדי- ראיה היסטריים ומבולבלים, כאשר המידע עצמו סותר ומבולבל. אבל הניסיון לעצור את שטף הדיווחים ההיסטריים בעקבות כל פיגוע, או הדרישה לבדוק את המידע לפני שידורו, משול לתחיבת אצבע בחור סכר שהמים כבר פורצים מתוכו בזרם אדיר.
אינני מתיימר לשנות את דפוסי העבודה של התקשורת באירועים כאלה, עם כל הבעייתיות שלהם. אבל אני מציע לכלי התקשורת עצמם לדון בהיבטים הביטחוניים של סיקור אירועי- פיגוע ולנסות לקבוע כללים מחייבים שיצמצמו את הנזק. כלי התקשורת הישראלים כבר הסכימו בעצמם להימנע מפרסום מידע על תקריות שבהם נפגעים חיילים, עד לקבלת מידע מסודר, מוסמך ובדוק מהגורמים הרשמיים. בכך הפגינו כלי התקשורת אחריות וריסון. אפשר בהחלט להגיע לכללים מוסכמים גם בנוגע לסיקור פיגועים בקרב אזרחים, כדי למנוע פרסום מידע מזיק ומיותר וסיכון חיים נוספים.
|
|
הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ, מנכ"ל ביטחון אינטגרטיבי בקב' האבטחה ח.א.ש.
|
|
| תאריך:
|
22/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/07/2012
|
|
חיים (צ'בו) צבר
|
|
תקשורת בשירות הטרור - כיצד למנוע נזקים
|
|
|
מאשימים את ביבי בכל דבר  בטח יש לו כתפיים רחבות מאוד אם אנחנו מתייחסים אליו, כולל התקשורת בארץ ובעולם, ברצינות תהומית שכזו את אהוד אולמרט הייתם מאשימים? השבוע היה מקרה שוד באילת שהסתיים במותו של אחד השודדים ואיך כל זה קשור בכלל להפרטה
|
|
|
|
|
תוצאה עגומה זו היא פרי מחקר של המחלקה לעבודה סוציאלית בבתי החולים של הדסה ע"י ד"ר רוזן, שהתחיל כבר בשנת ,2005 כהמשך למחקר ייחודי לחולי סרטן.
|
|
|
|
|
אסתר זקהיים היא אומנית, הראויה לכל הערכה על שאיתגרה אותנו בהוכחה, שלא רק גוף חטוב ומחשוף נדיב יש להם מקום על בימת הריקודים. אסתר זקהיים היא אומנית, הראויה לחיבוק גדול ומעודד של כל אדם, הרואה עצמו בעל תודעה חברתית ומטען של רגישות אמנותית. היא הביאה אמירה יפה לצופים - הבמה מיועדת לכולם.
|
|
|
|
|
פרופסור ישראל אור-בך ז"ל, היה המומחה הגדול בארץ לחקר ההתאבדויות, בראיון, שבו נשאל על התנגדותו לפרסום ההתאבדויות בתקשורת והשלכותיו, אמר לאביחי בקר במוסף הארץ: "בגלל האידיאליזציה שבה מוצג המתאבד - תקשורת יכולה בהחלט, בתנאים מסוימים, לגרום לחיקוי. כלומר, אם הוא - שהוא מפורסם ומאושר - עשה את זה, אז איפה אני, שאני כל כך סובל? התאבדות זהו אקט של שליטה ולכן היא עלולה להלך קסם. הסכנה היא בהאדרה ובעיקר בתיאור לפרטי פרטים של אמצעי ההתאבדות. זה רעל, זו תקשורת קטלנית. לא שחלילה אסור לדווח, אופן הדיווח הוא העניין. אני מצפה שיהיה בסיפור גם מקום לסבל ושיינתן דגש לכך שהמקרה לא בא סתם כך. התמונות המחייכות - את זה אני לא מקבל. אני מצפה אפילו לנימת גינוי, לא למתאבד באופן ישיר כמו לתיק הכבד שהוא משאיר לקרובים אליו. "כל הנקודות הללו מכריעות בעיני, כי אומנם התבנית ההתאבדותית יכולה לקנן לאורך זמן, אבל הלך הנפש שמוביל לאקט עצמו הוא רגעי והוא עשוי להיות מושפע מכל תנודה. אם גם זמינות האמצעי הקטלני היא לא גבוהה, ייתכן שבכך נמנעה ההתאבדות".
|
|
|
|
|
פסיכיאטרים יצטרכו לפענח את התדהמה והעצב במחנה השלום נוכח הבשורה הזאת. משל לקבצן שמבשרים לו שהוא מיליונר, לנאשם בשוד וגזל שהוא חף מפשע, והוא..."מקווה שהדוח לא ייושם". סומכים, למשל, על היועץ המשפטי לממשלה שיטיל וטו, אולם היועץ מוסמך להתמודד אך ורק עם הביסוס המשפטי של הדוח, וכאן טרם נשמע אפילו נימוק רציני אחד. והממשלה תצטרך להתמודד עם אפליות וגילויי שרירות לב שהדוח חושף ועם הסיכום, שהשלטונות "שמו לעצמם מטרה למנוע מההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון להרחיב את גבולה".
|
|
|
|
|
