|   15:07:40
דלג
  יאיר שלג  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

שקוע בתורה

הרב יוסף שלום אלישיב, שהפך לפוסק המובהק של הציבור החרדי, היה מקורב בצעירותו לרב קוק, וקודם לתפקידי דיינות בכירים בידי הרב הרצוג. למעמדו הבכיר בחברה החרדית הגיע לאחר שהרב שך בשנותיו האחרונות הפנה אליו שאלות מרכזיות
24/07/2012  |   יאיר שלג   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
עם כל חריפותו, לשיעוריו היה אופי תורני בסיסי והם התאימו גם לבעלי בתים

התרגלתי למרוט שערות
אשתו של הרב אלישיב, שיינה-חיה, הקפידה כל ימיה שלא להטריד אותו מלימודו. לא פלא שלימים כעסה האישה, כשהרב אלישיב הפך לדמות ציבורית ורבים ביטלו אז את תלמודו לצרכים שונים ומשונים. "התרגלתי למרוט את שערות ראשי מכאבים ומייסורים, מבלי לערב אותו ובלי לדבר עמו בשום דבר צדדי, והנה הם מדברים איתו דברים צדדיים", אמרה אז בכאב

שושנה, אחת מ-12 ילדיו של הרב יוסף שלום אלישיב, נפטרה ב-1998 ממחלת הסרטן. כשכבר הייתה במצב אנוש ושעותיה ספורות, הלך הרב אלישיב כדרכו ללמוד בבית-הכנסת 'אוהל שרה', בית-הכנסת הסמוך לביתו בשכונת גאולה בירושלים. מעוזרו הקרוב, הרב יוסף אפרתי, ביקש רק שיבוא לומר לו "כשתגיע הבשורה". כשהבת נפטרה, הגיע הרב אפרתי כמובן לבשר לרבו את הבשורה המרה. תגובתו של הרב אלישיב הייתה תגובה הלכתית צרופה: הוא סגר את הגמרא, כדינו של אדם שמתו טרם נקבר והוא מנוע מלימוד תורה, ומתחתיה התגלה ספר 'שולחן ערוך', פתוח בהלכות אבלות.

הסיפור הזה ממחיש היטב את דמותו של הרב אלישיב שהלך השבוע לעולמו: אדם שכל עולמו תורה והלכה. לא במקרה, הספר שחיבר עליו אחד מתלמידיו נקרא 'השקדן - פרקי מופת אודות יגיעה ופירות משקידתו בתורה של רבנו'. אחת מבנותיו האחרות, בת-שבע קנייבסקי (אשתו של גדול תורה אחר, הרב חיים קנייבסקי, שנפטרה לפני כתשעה חודשים), מצוטטת בספר כך: "כשהיינו ילדים הוא לא הכיר אותנו כלל. לא דיבר איתנו מטוב ועד רע. רק פעם אחת בשבוע, בשבת אחרי הצהריים, כאשר לא יכול היה ללמוד מתוך ספר משום שהיה חשוך והוא לא השתמש בחשמל (כנראה החמיר על עצמו, כדרכם של כמה חוגים דתיים, כדי שלא להסתמך על עבודת השבת של עובדי חברת החשמל היהודים; י"ש), היה יוצא לטייל, ואז הייתה תורנות בין הילדים - מי נלווה לאבא. ואז, שלא תחשוב שהוא דיבר איתנו. הוא עצמו חשב כל הזמן בלימוד, אבל זה היה כבוד של הילד ללכת עם אבא".

גם אשתו של הרב אלישיב, שיינה-חיה, הקפידה כל ימיה (גם היא נפטרה שנים רבות לפניו) שלא להטריד אותו מלימודו. כשהיה אחד הילדים חולה, זמן טבעי להתעסקות שני ההורים במצוקתו של הילד, הייתה שולחת את בעלה לבית-הכנסת הסמוך, שחלילה לא יתבטל לרגע מתלמודו בגלל הילד. לא פלא שלימים כעסה האישה, כשהפך הרב אלישיב לדמות ציבורית ורבים ביטלו אז את תלמודו לצרכים שונים ומשונים. "התרגלתי למרוט את שערות ראשי מכאבים ומייסורים, מבלי לערב אותו ובלי לדבר עמו בשום דבר צדדי, והנה הם מדברים איתו דברים צדדיים", אמרה אז בכאב.

אוטודידקט מובהק

הקפיד בכבוד הרב קוק
הרב אברהם אבידן, לשעבר ראש ישיבת שעלבים ומבאי-ביתו של הרב אלישיב, סיפר פעם שגם בשנותיו המאוחרות, כשכבר היה מזוהה לגמרי עם הציבור החרדי, הקפיד הרב אלישיב בכבודו של הרב קוק וגער במי שנטו לזלזל בו. עבורו, סיפר הרב אבידן, הרב קוק היה ונשאר 'הרב הירושלמי' – בה"א הידיעה, וביידיש

הרב אלישיב נולד ב-1910 בליטא. ד"ר רמי ריינר מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, שכתב על חייו ועל תפיסתו ההלכתית של הרב אלישיב, מספר שהאדם המשמעותי בחיי הרב אלישיב כילד היה סבו מצד אמו, המקובל רבי שלמה אלישיב, מחבר ספר הקבלה 'לשם שבו ואחלמה'. ראייתו של הסב נחלשה מאוד, והנכד היה יושב לצדו שעות ארוכות, מקריא לו מן הספרים שרצה וכותב את הטקסטים שהכתיב הסב. כשעלתה המשפחה לארץ, ב-1924, וכולם נדרשו להירשם בסרטיפיקט אחד ותחת שם אחד, אימצו כל בני המשפחה דווקא את שמו של הסבא מצד האם. למרות השפעת הסב, דווקא הקפיד הרב אלישיב כל ימיו שלא להידרש לספרות קבלית. במקרים המעטים שבהם ציטט בתשובותיו ההלכתיות ספרות קבלית, תמיד היה זה מכלי שני (ציטוט מפוסק קודם, או מדברי השואל עצמו), כאילו לו עצמו אין מושג בתחום זה.

בירושלים המשיך הרב אלישיב לשמש את סבו, ובו בזמן החל גם בלימוד עצמאי. האיש שיהיה לימים המנהיג הבלתי מעורער של כל עולם הישיבות היה אוטודידקט מובהק. מעולם לא למד בישיבה כלשהי, וכמובן גם לא עמד בראש ישיבה כלשהי (בכך המשיך מסורת של גדולי תורה נטולי מעמד מוסדי-פורמלי, כדוגמת החזון אי"ש). למעשה, מאז שעלה לארץ ועד לימיו האחרונים את עיקר תלמודו עשה הרב אלישיב באותו בית-כנסת קטן בגאולה, 'אוהל שרה'. הוא גם לא נחשב בעל חידושים פלפלניים בתלמוד. למעשה, השיעורים שהעביר נחשבו תמיד לבעלי אופי תורני בסיסי, "שיעורים לבעלי בתים" כפי שהם מכונים בעולם הישיבות. למעמדו זכה אפוא בשל התמסרותו המוחלטת ללימוד תורה, ובעיקר בשל יכולותיו כפוסק: גם בקי גדול בעולם ההלכה, וגם אינו נרתע מלפסוק בחדות ובאופן חד-משמעי במקום שבו אחרים נטו לספק ולדחיית הכרעות.

הרב אלישיב, לימים הפוסק המובהק של הציבור החרדי ומי שפסיקותיו הביאו ללא מעט עימותים עם רבני הציונות הדתית (בעיקר בתחום הגיור והשמיטה), החל את דרכו בעולם התורה הארצישראלי בלא נטייה לצד אידיאולוגי מובהק. באותם ימים רחוקים הוא היה מקורב מאוד לרב אברהם-יצחק הכהן קוק, שאף סייע בשידוכו וסידר את קידושיו לבתו של 'אבי האסירים', ר' אריה לוין. הרב קוק היה גם הכהן שסידר את פדיון בנו בכורו של הרב אלישיב. הרב אברהם אבידן, לשעבר ראש ישיבת שעלבים ומבאי-ביתו של הרב אלישיב, סיפר פעם שגם בשנותיו המאוחרות, כשכבר היה מזוהה לגמרי עם הציבור החרדי, הקפיד הרב אלישיב בכבודו של הרב קוק וגער באלה שנטו לזלזל בו. עבורו, סיפר הרב אבידן, הרב קוק היה ונשאר 'הרב הירושלמי' – בה"א הידיעה, וביידיש.

גם קשריו התורניים האחרים של הרב אלישיב לא ביטאו זיקה אידיאולוגית מובהקת: מצד אחד היה מקורב לראש בית-הדין של העדה החרדית, הרב ראובן בנגיס, שאף הסמיך אותו לרבנות, ומצד שני היה מקורב מאוד גם לרב הראשי שהחליף את הרב קוק, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הקשר בין הרב הרצוג ומשפחת אלישיב התחיל עוד בזמן הסבא המקובל, כשהרב הרצוג ביקש ממנו הדרכה בספרות הקבלה שבה לא היה בקי. הרב הרצוג, שרצה מאוד לקדם חוקה תורנית למדינה, ביקש ברוח זו לקדם ככל האפשר אנשי הלכה בעלי כתפיים הלכתיות רחבות, שיוכלו להעמיס עליהן את שאלות הציבור הגורליות. הוא זיהה ברב אלישיב (הנכד) יכולת כזו, ודאג לקדם אותו במהירות מטאורית לתפקידים חשובים: מיד לאחר מלחמת העצמאות מונה הרב אלישיב לרב העיר רמלה, כעבור שנים ספורות – לדיין בבית-הדין האזורי בירושלים, וכעבור עוד כמה שנים – לדיין בבית-הדין הרבני הגדול. בכל אותן שנים הוא היה גם אורח קבוע בפורום הרבני שכינס הרב הרצוג בביתו מדי יום שישי, לצד רבנים ותיקים בהרבה. הרב הרצוג גם נהג להפנות אליו שאלות סבוכות, שבפתרונן התקשה בעצמו.

התפטרות נזעמת

עם מינויו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי ב-1972, נוצר הקרע הדרמטי בין הרב אלישיב לעולם הרבנות הממלכתית. שבועות ספורים לאחר בחירתו כינס הרב גורן בית-דין מיוחד והכשיר את מעמדם של האחים חנוך ומרים לנגר, שהוגדרו לפני כן בפסיקת בית-הדין הרבני הגדול ממזרים (אמם ילדה אותם מבעלה השני, לאחר שנפרדה מבעלה הראשון ללא גט). הרב אלישיב התפטר אז בזעם מבית-הדין הגדול, בטענה שההיתר ניתן מתוך לחץ פוליטי של ראשי המדינה על הרב גורן. כשחושבים על עימותי השנים האחרונות בין תלמידי הרב גורן ותלמידי הרב אלישיב בסוגיית ביטול הגיור למפרע, אירוני לגלות שאז היו העמדות הפוכות: אחד מנימוקיו של הרב גורן להיתר הממזרים היה שהבעל הראשון, גוי שהתגייר, נודע כמי שאינו שומר מצוות, ומשום כך גיורו אינו תקף ולכן גם לנישואים אין תוקף - בעוד הרב אלישיב סבר בתוקף שאין לבטל גיור גם אם התברר שהגר אינו שומר מצוות.

למעמדו העליון בעולם החרדי זכה הרב אלישיב לאחר שהרב אליעזר שך, גדול הדור הקודם, נהג להפנות אליו את מי שביקש להתייעץ עמו בשנותיו האחרונות, כשכבר התקשה לקבל פונים ולענות לשאלות. הרב אלישיב נחשב פוסק מחמיר במיוחד, גם במונחים חרדיים. כך למשל הוא התנגד בתוקף לכל אפשרות של כפיית גט על בעלים סרבנים – זאת לעומת נטייתו להקל דווקא במקרים של נשים עגונות שבעליהן נטשו אותן ונסעו לארצות רחוקות. הוא צידד, כאמור, בביטול הגיור של מי שאינו שומרי מצוות, ולמעשה כל יחסו לחילונים היה מחמיר במיוחד: הוא התנגד לראות בהם 'תינוקות שנשבו' (הגדרה שלא פעם מקוממת חילונים, אבל במקור נועדה להקל את מעמדם ההלכתי), משום שבמדינת ישראל הם חיים לצד יהודים דתיים וממילא מכירים גם את הדרך הזו; התייחס בהסתייגות לנישואי כהן עם חוזרת בתשובה (שהרי לכהנים אסור להינשא לנשים שקיימו בעבר יחסי אישות, כמו גרושות), ואף פסק למשפחתו החרדית של העיתונאי המנוח ישראל סגל שלא תשב עליו שבעה.

ריינר, שכאמור חקר את תפישתו ההלכתית של הרב אלישיב, מעלה במחקרו את ההשערה שמה שמתואר "נטייה לחומרה" הוא למעשה נטייה חדה לפורמליזם הלכתי, כזה שלא מאפשר לנסיבות חיצוניות ולשיקולים צדדיים (כמו איך יתקבל הדבר בציבור) להטות את הפוסק ממה שנראה לו דיוק הלכתי. את הנטייה הזו עצמה קושר ריינר דווקא לרקע הקבלי של הרב אלישיב, ולתפיסה הקבלית-דטרמיניסטית של הסבא, שהאמין שלא רק העולם בכלל, אלא גם כל אדם פרטי, מובלים על-ידי הקב"ה למקום שהוא ייעד להם מלכתחילה. אם אכן נכונה השערה זו, מתברר שגם בעולמם של גדולי תורה והלכה האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  24/07/2012   |   עודכן:  24/07/2012
יאיר שלג
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שקוע בתורה
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חילוני מבואס
24/07/12 07:31
 
שינשין
24/07/12 15:37
 
חווה נתן
27/07/12 16:37
 
חווה נתן
27/07/12 16:44
2
ירדנה
24/07/12 10:58
3
איריס כהן
24/07/12 11:19
4
יואל קורנבלום
26/07/12 00:47
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"המצעד השחור" של אלפי הכורים שיצאו מחבל אסטוריאס שבצפון ספרד והגיעו למדריד היה רק האחרון בשורה של מפגני מחאה המוניים ששוטפים את המדינה בחודשים האחרונים. כשהגיעו הכורים לבירה הצטרפו אליהם אלפי מדרידאים, ובמהרה דמו רחובות העיר האירופית האלגנטית לשדה קרב בין המפגינים לבין שוטרים חמושים באלות ובכדורי גומי. כארבע שנים לאחר המשבר הכלכלי הראשון וכשנה לאחר התפרצותו המחודשת, הספרדים חוזרים לרחובות כשהם מתוסכלים וזועמים מתמיד.
24/07/2012  |  תמיר מורג  |   כתבות
העונש על רצח בישראל הוא מאסר עולם, אותו נהוג בדרך כלל לקצוב ל-30 שנה. המשמעות היא, שאם הרוצח מתנהג כיאות ואין הוא מהווה סיכון, יש לו סיכוי להשתחרר אחרי 20 שנה. העונש המירבי על הריגה הוא 20 שנות מאסר, ובניכוי שליש - קצת יותר מ-13 שנות מאסר. המקרה הבא מלמד, שאפשר לרצוח ולקוות לצאת מהכלא אחרי שש וחצי שנות מאסר בלבד.
23/07/2012  |  איתמר לוין  |   כתבות
יש להניח שבין הקוראים אין בנמצא רבים שחלום חייהם הוא להצטרף לצבא הסורי, אבל שלא תטעו - הסורים יודעים גם לפנק, לפחות את הקצינים שלהם. קציני הצבא הסורי ששירתו באזור מהכרזת העצמאות הסורית ועד מלחמת ששת הימים (1946-1967) היו זקוקים כנראה לטובות הנאה ולכן בנו עבורם מספר בריכות חפורות ומבוטנות היטב, פזורות בטבע הסבוך והעשיר של רמת הגולן.
23/07/2012  |  רחל אלג'ים  |   כתבות
חודשים ספורים לפני הגשת תקציב המדינה החדש ל-2013, הקדירה הכלכלית הישראלית רוחשת עם שורה ארוכה של שינויים, חלקם בעלי משמעות לאומית רחבה. התקציב, הנרקח בימים אלה ממש במשרד האוצר ובלשכת ראש הממשלה (שהוא גם שר-העל לענייני כלכלה) צפוי להיות שונה מזה שקדם לו – ולא רק מחמת העובדה שהפעם אין המדובר בתקציב דו-שנתי: מעל ראשיהם של העושים במלאכה, יודו בכך או לא, מזמזמת המחאה החברתית המתחדשת המתנהלת הפעם בגוונים אגרסיביים יותר, כמו גם העובדה ש-2013 היא שנת בחירות.
23/07/2012  |  אורי שפאן  |   כתבות
"אביב מתעורר" של המחזאי הגרמני פרנק וודקינד חולל בשעתו שערורייה ציבורית בשל עיסוקיו בנושאים שהיו עד אז בגדר טאבו בחברה הפרוסית ועם זאת המחזה ואחריו המחזמר היוו כלי ביטוי תיאטרלי ייחודי ואתגרי. ההפקה המועלית בבית צבי ברמת גן מצליחה להיות מרגשת ועוצמתית ומאפשרת ללהקת השחקנים המוכשרת להפגין יכולות דרמטיות ומשחק משובחים.
23/07/2012  |  חיים נוי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il